קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, “ענין המשטינים”

• אדם שבו התעוררה הנקודה שבלב, מתחיל להתפתח מהר יותר ובנוסף הוא מתחיל לדרוש דברים גבוהים יותר, שלא קיימים בעולם הזה. כך יוצא שפועלים בו 2 כוחות, שאיתם הוא מברר את זה כנגד זה.
• לאחר שהאדם מגיע לקבוצה, אם הוא משתמש בכוחות הטבע בצורה הנכונה כפי שמסבירה לו חכמת הקבלה – כוח האור וכוח הסביבה שתכוון אותו לאור בצורה הנכונה, הוא מתחיל להתפתח בצורה הנכונה.
• את הדרישה לכיוון הנכון, האדם יכול לקבל רק מהסביבה, וכתוצאה מכך הוא גם לומד אחרת, וגם מייצב את עצמו אחרת לעומת האור.
• במידה והדרישה של האדם היא לא לכיוון הנכון מתעוררים בו “משטינים”, המתנגדים לכל דבר השייך לרוחניות. זהו תיקון הכיוון – זהו אותו האור שמגיע מלמעלה, ובהתאם לחוסר הבקשה והרצון, הוא מורגש בו ככוחות שליליים.
• אם האדם נכלל בחברה הוא מקבל ממנה תזכורת, שלא צריך להילחם בצורה ישירה כנגד כל המחשבות והכוונות שיש לו לא לכיוון המטרה, אלא שהוא צריך לבקש כוח מהבורא להתעלות מעליהן.
• הגישה למשטינים חייבת להיות עניינית – שהם אותם הכוחות שמייצבים אותנו.
  
• באותו היחס שהאדם תולה את עצמו בסביבה, תהיה לו התקדמות ל”לשמה”.
• הפיתרון לכל השאלות נמצא במקום שבו נמצאת השבירה – האם אנו מתקרבים לתיקון שלא או לא.
• אם האדם מצייר לעצמו בצורה נכונה את רשת הקשר בין הניצוצות, שצריכה לעבוד יחד ולגלות בתוכה את הבורא, בהדרגה ובהתמדה הוא מזמין את פעולת האור על עצמו מתוך המערכת הזו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם: פרשת “בשלח”, אות ל’, שיעור 2

• אנו חייבים לתאר את הדמויות בזוהר ככוחות שבתוך האדם, ולא כהיסטוריה או כמקרי העולם הזה. הכל זה כלפי החיבור בינינו – איך הכוחות האלה עובדים, חיוביים ושליליים כאחד, והאדם באמצע חייב לברר ולבחור ביניהם, כתוצאה מפנייתו לסביבה.
• “ערב רב” – רצונות שכביכול נמצאים בדרך, ובוחרים בה וחושבים שכך צריכים להתקדם, אך בכל פעם שהם רוצים להתקדם, הם רוצים להשתמש בבורא עבור האגו הארצי שבעולם הזה.
• הערב רב חייב להתגלות באדם, אם הוא מתחיל לעסוק בתורה.
• דווקא אם האדם הולך בקו ישר, הוא מוצא את עצמו בעקומה, על-מנת שיוכל לתקן את עצמו.
• הסביבה היא אותו המקום שבו אני מגלה את עצמי, עד כדי כך שהיא הופכת לנשמה, לעולם אין סוף שלי, המורגש בי ככלי אחד באור אחד. לא קיים מבנה אחר מזה.
• השלבים שכבר עברתי בסולם המדרגות נעשים מחוברים אלי, נעשים “אני”, ומה שעוד נמצא לפניי נראה לי כמפורד.
• אם האדם יחשוב על הכוונה ועל המאור המחזיר למוטב בזמן לימוד הזוהר, הטקסט יתגלה מתוכו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכוונות”, אות יא’, שיעור 4

• מלכות היא החוט שמקשר בין כל המדרגות, היא “תמונת ה'”, ובכמה שהיא מסוגלת להתקשר לאור, באותו הקשר היא מגלה את מדרגות ההעלמה.
• רק כשיש מלכות, ניתן להגיד שיש ג’ בחינות הקודמות לה, שקושרות אותה עם בחינת שורש.
• העולם הוא העתקה ממך ומהבורא שמאיר עליך, ועל המסך שלך אתה רואה את ההעתק שלך כעולמך.
• לספירות דרוחב יש את אותה דרגת העביות, ולספירות דאורך יש בכל פעם דרגת עביות חדשה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “תורת הקבלה ומהותה”, שיעור 6

• לעומת העולם הזה שבו יש לנו תפיסה, אין לנו כל אחיזה ברוחניות, ואם האדם חושב שהוא יכול לדמיין דבר כלשהו מהעולם הרוחני, זהו שקר.
• בלימוד חכמת הקבלה אנו משתדלים לא להבין דבר בשכל הגשמי שלנו, מתוקף הכלל “אין לדיין אלא מה שעיניו רואות”. אנו פועלים לפי הנתונים הקבועים, על-מנת להגיע לצורה המלובשת בחומר.
• כשאנו לומדים את כתבי הקבלה, אנו צריכים לדעת שאנו לא מבינים על מה שאנו לומדים, ומטרת הלימוד היא משיכת האור מתוך הכתבים על-מנת שיתקן ויביא אותנו להשגת הדברים הכתובים בספר.
• “רוחניות” – מידת ההתאמה שלי לבורא. כעת אני לא חש אותה במאום, כי אין ביני ובין הבורא כל התאמה.
• “כנס קבלה” – יצירת המערכת שבה כל הפרטים קשורים זה לזה. אנו מקווים שבכנס הקרוב נגלה את הצורה המינימאלית של ההשתוות שלנו לבורא, ואז כל אחד יוכל להרגיש וליהנות מזה, במידת התכללותו באותו הכלי.
• לא יכול להיות שאני אדרוש את האור, יותר ממה שאני מוכן להתחבר.
• אותיות הא’ ב’ – מידות החיבור בין הכלי לאור.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“