קבלה היום

חלק א': כתבי רב"ש כרך א', מאמר "הצורך לאהבת חברים"

• הרצון שברא הבורא, נברא על-ידי השפע והאור - תכונת ההשפעה והאהבה, אבל ההרגשה שבתוך הרצון, תלויה במידה שהנברא משתוקק לאותה התכונה שבראה אותו.
• רצון - חומר הבריאה, השתוקקות - מה שחומר הבריאה מפתח מעצמו ולפיו הוא מרגיש את מידת החיים שבו.
• הרצון בא מלמעלה וההשתוקקות באה מלמטה ותלויה בנברא.
• כדי להגיע להשתוקקות מתנתקים מהמילוי ואפילו ללא מילוי, ישנה ברצון נקודה שיכולה להתפתח לכדי השתוקקות לאור העליון, ולפי זה נמדדת מהות הנברא.
• דרגת המדבר בנברא זו ההשתוקקות להידמות לבורא, וזה נקרא ה"אדם".
• בטבע קיימות רק 3 בחינות - דומם, צומח וחי - רצונות המתפתחים ממעלה למטה בצורה טבעית. דרגת האדם כבר מתפתחת על-ידי עבודה עצמית, יגיעה, מאמץ מיוחד שבא מצד הנברא עצמו כלפי החברה, ובזה שהוא מתחיל לעשות פעולה שהיא נגד טבעו, הוא מפתח נטייה מיוחדת שקיימת בו כטיפת זרע ומנצל אותה לפיתוח דרגת האדם שבו.
• עלינו לפתח חיסרון להשפעה ואהבה; זאת כל העבודה שלנו ולפי החיסרון הזה נכיר ונבין את היוצר שלנו ונגיע איתו לקשר שנקרא "דבקות".
• הבושה היא כבדיקה - האם אני נמצא בהתאמה או בניגוד לבורא.
• אם אני מפתח את הרגשת הבושה כלפי הרגשת המקבל או המשפיע, אני מפתח בזה חוש, שבעזרתו אני מתקדם ויכול להיות בטוח שאני מתקדם נכון.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש כרך א', מאמר "עניין השפעה"

• הפעולה לא חשובה, העיקר הכוונה - מי מרגיש את הפעולה, אני או מישהו אחר.
• אני רק מכונה שתמיד שוקלת את כדאיות הרצונות שלה, ונמצאת כל הזמן בחשבונות על כמות היגיעה תמורת השכר.
• כדי לתת לנו אפשרות לעשות פעולת למעלה מהטבע שלנו (למעלה מהדעת), הבורא חילק את המציאות שלנו ל-2: אני והסביבה, כך שעל-ידי השפעת הסביבה עלי, אוכל לשנות את הערכים שלי בהדרגה וכך להגיע להשתוות עם הבורא.
• האדם בנוי כך שהוא מקבל מהסביבה כל דבר כאמת, ללא ביקורת מצידו ולכן הכול תלוי בסביבה, עד כמה שהיא תשחק לפניו.
• אם הסביבה תשפיע עלי שהשפעה זה חשוב, ארוץ אחרי ההשפעה.
• אנו צריכים לראות את הסביבה כאמצעי, כמנוף, שעל-ידה אנו יכולים לנהל את ההתפתחות שלנו ולהגיע לרוחניות.
• בדיקת הכוונה על-מנת להשפיע היא פשוטה - מי האדם רוצה שייהנה מפעולתו.
• "על-מנת להשפיע" - לא מרגיש את ההנאה כתוצאה, אלא כחומר דלק על-מנת לגרום הנאה לזולת.
• "עשיית נחת רוח ליוצרו" - פעולה נקייה בעל-מנת להשפיע, ללא שום חזרה לעצמו.
  המשך קריאה »

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "ויגש", אות י', שיעור 2

• בהתכללות אין גדול או קטן - כולם שווים.
• בערבות אין הבדל בין המשתתפים, לא בגובה, לא במשקל ולא בניסיון - אם כולם נכללים הם יזכו - זהו הכוח הנפלא שיש בערבות.
• "אדם" - דומה לבורא, שנברא על-ידי התורה ובזה הוא ממש בורא את העולמות.
• בזמן הלימוד עלינו להיות בכוונת האיחוד, שהאור יבוא ויקשור בינינו ובו נגלה את הכוח העליון. מאיתנו נדרשת רק נכונות להתקשר יחד.
• מידות הקשר בין זעיר אנפין ומלכות, מייצבות לנו את תמונות העולם ואת כל מה שאנו מרגישים כתהליך ההתפתחות שלנו.
• "עד שישים נשימות" - קבלה ממטה למעלה בדחייה, באור חוזר.
• "חצות הלילה" הן 6 שעות יחסיות מתחילת הלילה, וב-6 השעות היחסיות מחצות הלילה והלאה, מתרחשת הכנת הכלים.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות ס"ב, שיעור 4

• עלינו לבדוק את עצמנו, אם איזו כוונה אנו באים ללימוד הזוהר, מכיוון שהוא הטיפול החזק ביותר נגד הטבע שלנו.
• בזמן לימוד הזוהר, עלינו רק לפתוח את הלב לתרופה, שליבנו האגואיסטי יתרכך על-ידי הסגולה שיש בקריאה ובשמיעה שלנו.
• בזמן לימוד הזוהר עלינו להכין מקום, היכן שהאור יוכל לתקן אותו - מקום הקשר הגרוע בינינו - רע מצד אחד וחיסרון מהצד השני, ואז במידת הדרישה האור מגיע, כי רק החיסרון מושך את האור.
• התוצאה מכל יום צריכה להיות פשוטה - שבפעם הבאה שאגיע לשיעור, אגיע עם חיסרון מבורר יותר, ללא קשר למצב אליו הגעתי.
• לא מתקנים את הזעיר-אנפין, אלא את המלכות, שתהיה מסוגלת לקבל השפעה מזעיר-אנפין.
• עלינו לבקש מהאור העליון לתת לנו את היכולת לדעת מה זה להשפיע. זה ניתן במידה שאני מתעלה מעל השכל והגישה שלי לתכונת ההשפעה הטהורה, ולא רוצה דבר מלבד השפעה.
• "חרות" - אור הבינה.
  המשך קריאה »

זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות ל"א, שיעור 3

• בזמן לימוד הזוהר, עלינו להשתדל לראות את עצמנו דבוקים במערכת האחת, כאיש אחד בלב אחד, שהאור העליון שקיים במערכת יתקן אותנו, וכל מה שאנו קוראים עליו הם פעולות ומצבים שבאותה המערכת.
• הזוהר מדבר כל הזמן על ג' קווים - איך אנו מאחדים את קו שמאל המקולקל עם הימין, השפעה, ובמידה שאנו יכולים לחבר אותם יחד, נקרא שבנינו את עצמנו, את הנשמה, וכך אנו מתקדמים.
• על האדם להשתדל לחפש ולאתר כל פעם בחושך, היכן ההבחנות הכתובות בזוהר נמצאות בו, כי כל המערכת זה הוא, וכל השמות, הפעולות וכו', הם הבחנות פנימיות שלו ברצונות שלו. זו העבודה בקריאת הזוהר, וכמה שנחפש יחד בחושך, נצליח.
• שני הקווים ימין ושמאל נתונים לנו מלמעלה, מהטבע, מהבורא, ואם אנו לא עובדים בקו האמצעי, אנו נקראים "בהמה", הנפעלים על-ידי שני הקווים הללו.
• הנקודה שבלב היא תחילת הקו האמצעי, הזמנה לקחת מלמטה את שתי המושכות, ימין ושמאל, ולנהל אותן על-ידי הנקודה שבלב, וכך להתקדם.
• עלינו להתייחס לשני הקווים, ימין ושמאל, כשלמים, הבאים מהבורא כדי לתקן אותנו, ואז נראה בכל מצב רוחני שיזדמן לנו, כהזדמנות איך לנהל את הבהמה שלי ולכוון אותה בכל רגע למטרה.
• אין לנו דבר מלבד תיקון הכיוון.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות א', שיעור 1

• בזמן לימוד הזוהר, עלינו לחשוב כיצד הזוהר מתקן אותנו. מתקן - מייחד לאותה הנשמה הכללית שבה כולנו נמצאים, והמידה שנרצה להיות בה, להרגיש אותה, תלויה בהשפעה ההדדית של כל אחד על כולם ושל כולם על כל אחד.
• בשלב זה, כל הלימוד שלנו נקרא "מעשה" - אנו רוצים שהאור העליון ישפיע עלינו ויעשה את המעשה שלו - יחזיר אותנו למוטב.
• ישנו האור שמקשר בינינו - אור תיקון הבריאה, ולאחר מכן אותו האור יהיה אור מילוי הבריאה, שממלא את הכלי שאותו הוא תיקן.
• העלאת המ"ן, התפילה, ההכנה היא עלינו, ולכן לא אכפת לי מה כתוב בספר - אני צריך להשיג את התגלות האור בתוך הרצון וזה לא שייך לשפה או הבנה, זה עניין רגשי.
• "חכמי הלב" - רצון שכבר יכול לקבל את אור החכמה בלקבל על-מנת להשפיע, דרגת הגדלות.
• ם - ג"ר דבינה; ס - ז"ת דבינה.
  המשך קריאה »

מתוך הרצאה פומבית של הרב לייטמן בטורונטו, קנדה:

• 2 סיבות להופעת חכמת הקבלה בזמנינו: 1 - בימינו האדם שואל לשם מה הוא חי, אחרת קשה לו להמשיך בחייו; 2 - בימינו מתגלה תלות הדדית בין כל חלקי האנושות, ובו בזמן האגו גדל עד שאיננו יכולים לסבול האחד את השני. חכמת הקבלה היא שיטה שמסבירה כיצד האדם יכול להסתדר בחייו במצב מיוחד זה.
• חכמת הקבלה מיועדת לעזור לכל אדם לגלות את נשמתו, ובה הוא יתחיל לגלות את העולמות העליונים, עד לגילוי כל המציאות כולה, בזמן שהוא נמצא בגופו בעולם הזה.
• ללא התקדמות האנושות באמצעות חכמת הקבלה, הטבע ידחוף אותנו להתקדמות על-ידי ייסורים. ההתקדמות קדימה היא על-ידי גילוי הכוחות שמפעילים אותנו, ולאחר שנגלה אותם נדע איך לנהל אותם וניכנס לטבע העליון.
• אין כל קשר בין חכמת הקבלה לבין מיסטיקה; הסיבה לדעה הקדומה היא שב-2000 השנה האחרונות, שיטת הקבלה הייתה נסתרת.
• בניגוד לזמני קדם, בהם חכמת הקבלה הייתה מתגלה רק ליחידיי סגולה, כיום חכמת הקבלה מתגלה לכל העולם, כי העולם הפך לגלובאלי ודורש תיקון.
• ספר הזוהר נכתב בזמן המעבר מתקופת הגילוי לתקופת ההסתרה, לפני כ-2000 שנה, אך הוא מיועד לגילוי בדורנו.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ק"ג, "ידבנו לבו"

• אנו לא מרגישים דבר מלבד התכונות, הצורות שבתוך הרצון, ואותן התכונות מספרות לנו על מי שממלא אותנו, שאותו אנו לא מכירים, אלא רק את המילוי ממנו; כתוצאה מהמילוי הזה, הכלי מתחיל להשתוקק להשתוות הצורה, להידמות למי שממלא אותו.
• אנו מודדים את פעולות האדם כלפי מטרת הבריאה, ולכן הפעולה הראשונה היא התעלות האדם מעל הרצון לקבל, תוך הסתפקות בהכרחיות, כתוצאה מזה שכולו נמשך להשפעה - עבודת הטהרה, להשפיע על-מנת להשפיע, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".
• השלב השני הוא התכללות האדם עם רצון הזולת, ודרך רצונו, למלא את רצון הזולת - עבודת הקדושה, לקבל על-מנת להשפיע, "ואהבת לרעך כמוך".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »