קבלה לעם היום

חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ל”ט- “אותיות דרב המנונא סבא”,שיעור 7; אות מ’- “חכמה שהעולם עומד עליה”; אות מ”א- מאמר “מנעולא ומפתחא”, שיעור 1

• הכל מגיע לנו מראש דאריך אנפין – ראש הסתום – אבא שהוציא את אמא לחוץ עבור הנשמות, וממנו בינה מקבלת את המילוי שלה.
• בינה יצאה לחוץ כדי לאפשר לנשמות לעלות אליה, ואיתן לעלות לראש דאריך אנפין – שם מתקבל כל המילוי, כי כשאנו עולים לאריך אנפין על-מנת להיתקן, נקרא שעלינו לגמר התיקון.
• בינה שייכת לראש, ובמקביל היא גם “חפץ חסד”. לכן היא מכונה “ארץ חופשייה” – רצון חופשי, מכיוון שהיא יכולה להיות בכל מקום, חופשית, ולספק את התכונות שלה גם למלכות – הרצון האגואיסטי, שאם הוא מקבל את תכונותיה, הוא נהיה המשפיע.
• “בראשית” – ברא-שית – 6 קצוות ממטה למעלה, ו”ק דהארת חכמה.
• הכל נפעל על-ידי הכוונה להצטרף לפעולות העליון בבירור הכלים, שנקראת “מ”ן”. ואם אנו מצליחים בהעלאת המ”ן שלנו, אנו מפעילים את האותיות – תבניות של החסרונות הדורשות תיקונים.
• בזה שאני עושה חיסרון באור, אני כותב את האותיות – שחור על גבי לבן.
• ברוחניות כל שינוי הוא שינוי צורה. לכן ירידת קומה היא קבלת צורת התחתון במוח ולב, ברצון ובמסך. אך בפנימיותו נשארת קומת העליון, ועל-ידה הוא יכול לעלות בחזרה ולהעלות איתו את התחתון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: תלמוד עשר הספירות, כרך ג’, חלק ח’, אות כ”ו, שיעור 15

• “פנים” – העברת חכמה, “אחוריים” – קשר בחסדים בלבד, או חוסר קשר.
• השבירה מחלקת את הבינה ל-2: חלק שלא שייך לשבירה – ג”ר, וחלק שגורם לשבירה – ז”ת, ומאותו הרגע והלאה, ז”ת דבינה הופכת להיות “רחם” – המקום שמיעוד לתקן את התחתון בכל מה שיש בו.
• כל מערכת ז”ת דבינה של עולם האצילות, מיועדת לטפל בנשמות, כי על-ידי השבירה נכנסו לנשמות ניצוצות הבינה, ולבינה נכנסו ניצוצות הנשמות.
• קודם לשבירה הקשר בין בינה ומלכות היה שלילי – בהגבלה האחת את השנייה, ומהשבירה והלאה הקשר הוא חיובי, בהבנה הדדית, מתוך ההתכללות ההדדית ביניהן.
• אותו הרצון האגואיסטי שמעורר את הבינה, הוא הגורם להתפתחות.
• ככל שאני מתקרב לבורא אני שונא אותו, כי אני מגלה יותר ויותר את ההפכיות שלי ממנו, ובמקביל אני מתרחק יותר ויותר מעצמי המקורי.
• הפיתרון הוא חשיבות בדבקות, ואם אני מחליף את היוצרות, אני מקבל היפוך ומתחיל לגלות שההפכיות הזאת הם הכלים החדשים, הנכונים לאהבה ודבקות.
• התיקון מגיע כאשר תוותר על השנאה וגם על הריחוק הגדול – שמה שחשוב לך זה הדבקות עימו.
• בגילוי החסרונות הנוספים, יש לי יותר מה להעלות לתיקון, ועל-ידי זה לקבל יותר אור.
• אנו צריכים להחליט מאיזו נקודת מבט אנו רואים את הדרך – מהנקודה שלי, או מנקודת הבורא. אם אני רואה את המציאות מנקודת הבורא, אני מתחיל להבין מה זה נקרא אהבה, השתוות הצורה – שאני מקבל על עצמי את כל הטבע שלו כמו שלי, מעל כל האגו וההבחנות שלי, בשנאה וניגוד גדולים, אבל רק אז אני יכול להבין אילו כלים אצלי מיועדים לתיקון.
• אנו לא נמצאים בחלומות שלנו להשפיע לבורא. זה מה שמפריע – שאין לנו את זה בראש.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכוונות”, אות פ”ה, שיעור 42

• “נגה” – שליש אמצעי דתפארת – שם הבחירה היחידה שלנו. למעלה ממנה זו קדושה ולמטה ממנה זו קליפה. זה המקום שבו אנו צריכים להיות – היכן שהכל מבולבל, לא מובן – שם זה הבירור שלנו.
• בכל נשמה ונשמה ישנן הבחנות שלא ניתן לתקן – ג’ קליפות הטמאות, ונגה – שאותה ניתן לתקן.
• עיבור, יניקה, מוחין – סוגי הקשר בין העליון והתחתון. בעיבור לא ניתן לברר בין טוב ורע, וביניקה כבר ניתן לברר בין טוב ורע, וכך גדלים.
• הבחירה שלנו היא בלעשות את העבודה שמחייבים אותנו לעשות – תחילה לא מרצוננו, ובסוף התהליך מרצוננו המלא.
• “כוונה” – לטובת מי אתה חי.
• בניסיון לבירור קליפת נגה, שבה טוב ורע מעורבים, אין לאדם למי לפנות ואז הוא מגלה נחיצות בסביבה – שהיא תברר לו את הרצון הנכון, שבתוכו הוא מגלה למי הוא פונה – לבורא.
• דווקא מתוך בירור הנגה האדם בונה משהו חדש. הערבוביה הזו עוזרת לו לבנות את האדם, שהוא באמת ייצור חדש, שיש בו עצמאות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “השלום בעולם”, שיעור 1

• לא יכול להיות שלום בעולם, אפילו אם יש מיעוט קטן שלא מרוצה ממשהו. זהו החוק במערכת האינטגראלית.
• התגברות – צמצום התכונות האגואיסטיות שלי. ויתור – התקשרות לזולת, שעל-ידי הצמצום אני הולך להשפיע לשני.
• מושג האהבה אצלנו הוא גופני בלבד. האהבה הרוחנית היא משהו שאנחנו מולידים, שלא קיים מלכתחילה, והוא בא כתוצאה מחיבור; שהאדם מתגבר על עצמו, מקבל את תכונות הבורא, ומתוכן הוא רואה עם מי הוא הולך להתחבר, ובמידה שהוא אוהב את הבורא הוא אוהב את החבר, כי על-ידו הוא יכול לממש את אהבתו לבורא.
• אין שום דבר שיכול לקשור בין בני האדם, אפילו בתוך המשפחה ואפילו בתוך האדם עצמו – בקשר בין הגוף והאדם שבו, מלבד הבורא.
• אנחנו משפיעים על העולם בתיקון הפנימי שלנו, מכיוון שאנו נמצאים באותה המערכת, וכך על-ידי התיקון הפנימי שלנו אנו משפיעים על אותה המערכת.
• ההתפתחות מגיעה ב-2 ערוצים: הייאוש הכללי גדל. ובמקביל אנו צריכים למשוך אלינו כמה שיותר ניצוצות. אנשים עם ניצוץ שבלב, אותם אנו צריכים, ובזה שהם יתקנו את עצמם בצורה הנכונה, הם יוכלו לתקן את כל העולם.
• הנהגת העולם בזמננו צריכה להיות על-ידי קבוצה – אוסף של אנשים אגואיסטיים, שתיקנו את עצמם לדרגת האהבה שבהם, ומתוכה הם יצליחו למשוך את כל העולם אחריהם.
• כל העבודה היא בינינו, עבודה פנימית, בתוכנו, ודרך המערכת הפנימית שבה קשורה יחד כל האנושות, נשפיע עליהם.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“