שמן
חג החנוכה הוא חג “ספוג” בשמן. אנחנו אוכלים בו מאכלים מטוגנים בשמן כדוגמת הסופגנייה והלביבה. הסיבה המוכרת לנו היא סיפור פח השמן שהספיק להדלקת מנורת בית המקדש במשך שמונה ימים, אף כי נדמה היה שאותו פח שמן יספיק ליום אחד בלבד. חכמת הקבלה מגלה לנו כי השמן מסמל תהליך בעל משמעות רוחנית עמוקה יותר.
שימו שמן
נר החנוכה המקורי עשוי משלושה מרכיבים: שמן, פתילה ואש. שלושת המרכבים הללו מסמלים את התהליך הרוחני שעובר האדם על ידי לימוד הקבלה. השמן מסמל את הרצון, שזה החומר ממנו עשוי האדם. בתחילת הדרך הרצון הוא בעל טבע אגואיסטי, שרוצה לקבל לעצמו הנאה ותענוג, אך במהלך המסע הרוחני האדם מתקן את רצונותיו, והופך אותם מרצונות לקבל לרצונות לתת.
השמן מסמל את הרצון
הדלקת הנר, מסמלת את תחילת תיקון נשמת האדם. היא מתרחשת כאשר הוא מתחיל לשנות את השימוש האגואיסטי ברצונותיו לשימוש לטובת הזולת.
הפתילה מלשון פסילה, מסמלת את מאבקו הנחוש של האדם כנגד הקשיים שבהם הוא נתקל בדרכו לרוחניות. הוא לומד לזהות את המחשבות הפסולות להתקדמותו הרוחנית, שמונעות ממנו להגיע אל האושר.
כותב על כך הרב ברוך שלום אשלג (הרב”ש): “ואם רוצה להשיג עוד אור, הוא מוכרח להשתדל להמציא עוד יגיעה, הנקרא פתילה” (שמעתי, אגרות ו’). כשהאדם מתייגע אל מול הפרעות העולם בצורה מספקת, אנו אומרים שהפתילה כבר עבה מספיק ואז האור העליון מדליק אותה. והוא וכה לחיי נצחיות ושלמות עוד בעודו חי בעולם הזה.
קליפ בנושא “שמן, פתילה, אש” על פי הקבלה.
