נולדתי כדי למלא אותך – על הדדיות רוחנית והשפעה לזולת
במהלך תהליך התפתחות רוחנית, האדם מתקן את יחסו כלפי כל הנשמות הקיימות במערכת “אדם הראשון” מיחס של שנאה ל”ואהבת לרעך כמוך”. החיסרון שלהם הופך להיות החיסרון של האדם – רצונן של כל נשמות “מלכות דאין-סוף”, הופך להיות חסרונו של האדם המתוקן.
אז הוא ממלא אותן ובפעולה זו הוא נהיה דומה לבורא: הבורא ממלא את הכלי הזה בעולם “אין-סוף” לפני הצמצום, ולאחר הצמצום האדם יכול למלא את אותו הכלי. ושם הוא נפגש עם הבורא – בהשתוות הצורה שלו אליו.
עוד בשיעור:
• ברוחניות, לא ניתן לגלות אור ממדרגה חדשה אלא על-ידי עביות גדולה יותר. לכן נאמר “כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו” – אתה יכול להיות זך רק אם קודם לכן היית עב ועד כמה שאדם עבה יותר, עד כמה שהאגו שלו גדול יותר, הופכת העביות שלו לזכות בעת התיקון, ואז הוא הופך להיות ביתר השתוות צורה לבורא.
• עיבור, יניקה ומוחין – מצבים שאותם אנו יכולים לתקן במלואם. במצב גדלות, ניתן לבצע תיקון בלתי שלם.
• מסך הוא כוח ההתנגדות לאגו – בהתאם לגודלו הוא הופך את העביות לזכות, ואז יכול האדם להרגיש את האור שמחוץ לו, בהתאם להשתוות הצורה שלו עימו.
• כל סולם המדרגות קבוע מראש. עלי רק לרצות לעלות ממדרגה למדרגה מתוך בחירה חופשית.
השיעור מבוסס על מאמרי בעל הסולם – פתיחה לחכמת הקבלה, אות כ”ג, ספר קבלה למתחיל
