מה נמצא מחוץ לעורי? על מציאות רוחנית ואשליה גשמית
כל אדם הגיע לעולם הזה רק כדי לגלות מה נמצא מחוץ לו, מחוץ לחמשת החושים שלו. לא להסתפק במה שנכנס לתוך האוזן, העין, האף או הפה, אלא לגלות מה שנמצא מחוץ להם.
מעבר לעולם הגשמי שנחקר על-ידינו קיים עולם נוסף שנסתר מאתנו. למרות שאנו לא רואים או חשים אותו, אנחנו חשים שהוא קיים. מדוע אנו חושדים שהוא קיים אם איננו מרגישים אותו? כיוון שאנחנו מגלים חוקים פרטיים וחוקים שהם חלקים מתוך מציאות רחבה יותר. עקב כך אנחנו מבינים שחייבים להיות חוקים כלליים והגיוניים יותר המתארים את חיינו וקיומנו בצורה מקיפה יותר, שתואמת את אותה מציאות חיצונית. כלומר, אנו חשים שיש משהו שאינו נקלט על-ידינו, ש”בורח” מחושי ההרגשה שלנו.
אילו היו לנו חושים אחרים, בוודאי היינו מרגישים את העולם בצורה אחרת – רחבה ועמוקה יותר. אבל אין לנו חושים כאלה ולכן אנו סובלים ייסורים, כי אנחנו לא יודעים כיצד להתנהג זה עם זה ועם הטבע שסביבנו.
אדם שמופיע בו צורך ברור להבין את אותה מציאות עליונה, צריך להתחיל לפתח את השתוקקותו ולבנות ממנה חוש שישי – חוש רוחני, בעזרת לימוד שיטת הקבלה. אותו החוש גדל ומתפתח בהדרגה והאדם מתחיל לחוש את העולם החיצון לו, את עולם הסיבות. אז נוספת לו ראיה מדויקת של כל הסיבות לכל דבר שקורה בעולמנו – לאן הולכים כל המעשים, כל הכוחות, כל הרצונות, כל המחשבות שלנו.
את כל זה ניתן לחוש דרך החוש השישי, אך לא דרך חמשת החושים המוכרים לנו. ה”אני” של האדם, מהות האדם, מורגש רק דרך החוש השישי. ומרגע שהחוש הזה התפתח באדם, הוא מתחיל להרגיש את מה שנקרא “נשמה”.
עוד בשיעור:
• “קנאת סופרים תרבה חכמה” – רק מתוך ויכוח ענייני בחיפוש האמת ניתן להתפתח. אמת היא הערך העליון ביותר ולכן עד כמה שיש ריבוי דעות הסותרות אחת את השניה, כך טוב יותר. כפי שכתוב “סתירת זקנים בניין” – על ידי הסתירות בונים. אמנם ביקורת ובירורים חייבים להיעשות כל הזמן ולכן תחרות וחיכוכים הכרחיים להתפתחות, אך החשוב הוא לא לעורר מחלוקת לשם מחלוקת אלא לשם בירור והשגת האמת – דרגה עליונה יותר.
• ישנם בעלי השגה גדולים שנמצאים בעולמנו, שלא מעוניינים להיות במגע פיסי עם שאר האנושות. תפקידם הוא אך ורק להביא את המאור המחזיר למוטב לכל העולם – לחבר בין מציאות העולם הרוחני לזה הגשמי. הם דואגים לכך שהעולם יקבל הזנה ותיקונים מלמעלה.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – מאמר החרות, ספר “קבלה למתחיל”, עמוד 213, “בחיים הרוחניים החוק אחרי היחיד להטות”
