קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: ספר “כתבי בעל הסולם, שמעתי, מאמר ק”מ, “מה אהבתי תורתך”

• התורה הקדושה מחייבת אותנו לדברים הנוראיים ביותר עבורנו.
• התורה היא דרך בה האדם צריך לגלות את עצמו שהוא רע, כי “בראתי יצר רע” וכתוצאה מכך, שתהיה לו דרישה ל”תורה תבלין”.
• צריכה להיות הארה גדולה מלמעלה, המשפיע, שכלפיו האדם יראה את עצמו כיותר גרוע.
• התורה נפתחת על-ידי הרשע שהאדם מגלה בתוכו, אחרת הוא לא פותח ספר תורה, אלא ספר חכמה, המוביל אותו לקטרוג ולא לטיפול בעצמו.
• לאור התורה זקוקים רק אלה שמגלים את עצמם כנבזים, כרשעים, כלא ראויים, וכתוצאה מדרישתם מתחיל להאיר עליהם המאור המחזיר למוטב.
• כל החיים הם גילוי הרע ותיקונו, ולכן ללא גילוי השמאל, אנו לא יכולים להגיע לקו אמצעי.
• אנו צריכים לאהוב את התורה יותר מאת השלמות, כי גם השלמות יכולה להפוך תוך שנייה מסם החיים לסם המוות, אם עוצרים לרגע ולא רוצים לגלות חיסרון כלשהו, רע, הבדל בינך לבין הבורא ועל-ידו להתקדם.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א’: זוהר לעם, פרשת “ויקרא”, מאמר “קרבן לה'”, אות נ”א, שיעור 4

• “קרבן” – אותו חלק הרצון לקבל שיכולים להכניס לעבודה בעל-מנת להשפיע.
• לא יכול להיות גילוי הויה ללא הנבראים – אין בורא ללא נברא.
• רק לפי מידת המלכות, אנו יכולים למדוד את הבורא – אין אור ללא כלי.
• “אדם” – אותו חיסרון שאתה רוצה שיתוקן בעל-מנת להשפיע – בעל אישה.
• דרגת האדם לא קיימת בטבע, אלא רק דרגות דומם, צומח וחי. דרגת המדבר היא לא נראית לעין – אלו רק התכונות שלנו בעל-מנת להשפיע, רוחניות.
• החיסרון הנכון מגיע מהקבוצה, מגילוי השבירה, מגילוי המצב הלא נכון.
• לאלה שהבורא לא רוצה לקדם, הוא לא מגלה את יצר הרע.
• הגלות האחרונה מיוחדת בזה שהיא כנגד דרגת האדם שברצון לקבל.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “פתיחה לפירוש הסולם”, אות א’, שיעור 1

• כתוצאה מהעובדה שאנו לא תופסים את המציאות כאחת, המקובלים כותבים עבורנו את חכמת הקבלה בצורות שונות כגון עבודה פנימית, ספירות ועולמות וכו’. על הקורא המשיג להשתדל לראות, כיצד אופני ביטוי קשר הנברא עם הבורא מתקשרים יחד ואין הבדל ביניהם.
• בכל דבר שאנו קוראים, לא חשוב באיזו צורה הוא נכתב, אנו צריכים לראות את אותו הנושא – קשר האדם עם האלוקות.
• כדי לייצב אותנו, האור העליון חייב להקטין, להסתיר את עצמו ב-10 כיסויים, על-מנת שנרגיש שאנו קיימים, שנעתיק ממנו בהדרגה את התכונות שלו וכך נשיג אותו.
• הטבע בין האור ובין הרצון לקבל שאותו הוא הולך לבנות, קובע שבניית הכלי מתבצעת ב-4 שלבים וב-10 כיסויים – בהסתרה מלמעלה למטה, או ב-10 הארות – בגילוי הנברא מלמטה למעלה.
• 10 הספירות יכולות להיות עבורי קנה מידה, שבעזרתן אני מודד את מידת ההשתוות שלי לאור העליון.
• אין יותר מ-10 ספירות; כל החיים שלנו – מעולם אין-סוף ועד לעולם שלנו, הם לא פחות ולא יותר מ-10 ספירות.
• לא ניתן למחוק את הרצון לקבל ואסור לעשות זאת, מכיוון שזה נגד התפתחות האדם. אנו מכסים את הרצון לקבל באור החסדים, וכמה שהרצון לקבל גדול יותר, הוא מחייב אותך לבנות כיסוי גדול יותר, וזה מעלה אותך לדרגת הבינה.
• גם הבורא מכסה את עצמו בחסדים – הוא מסתיר את אור החכמה בחסדים, וכתוצאה מכך תכונת ההשפעה מורגשת בנברא כדוחה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי רב”ש”, מאמר “מטרת החברה – א”, 1984

• קבוצה היא אוסף אנשים שמבינים שהם צריכים להתחבר ביניהם בחלק הפנימי שלהם, כך שלא יורגש הבדל בין האחד לכולם.
• אנו עובדים ומתקדמים רק לפי שיטתו של בעל הסולם.
• המטרה – להגיע לדרגת האדם, דומה לאלוקות, שבזה ברא הבורא אותנו.
• “יראת ה'” – הכלי שלנו; “להיטיב לנבראיו” – האור שאנו מרגישים ומגלים בתוך הכלי.
• התנאי בין “יראת ה'” ובין “להיטיב לנבראיו”, הוא השתוות הצורה – שהכלי יהיה שווה לאור.
• לא מתחשבים עם הרצון לקבל הכללי שלנו, אלא רק עם יצר הרע – היכן שאני מרגיש שנאה, דחייה, חוסר רצון להתחבר לאחרים – מה שמפריע לנו בדרך הזאת להגיע לדרגת האדם.
• “נברא” – ההפוך מהבורא, השומר כל הזמן על ההפכיות הזו. אנו מתחילים להיות נבראים רק מהרגע שבו הבורא מתגלה כלפינו, תוך שמירה על הפכיותנו ממנו. שתי ההרגשות הללו נמצאות באדם בו זמנית וככל שהפער בין השתיים גדל, הוא מודד ביניהן את עוצמת האור, עוצמת השתוות הצורה.
• ניתן להשפיע לבורא, רק אם קודם לכן מגיעים להשפיע לאדם.
• כלפי הבורא והקבוצה ישנו תמיד פיצול פנימי – שפלות עצמו וגאווה מגדלות המטרה.
• העיקר בעבודתנו זה לא לפחד מהניגוד שמתגלה בנו; לכל אחת מהצורות – חיובית ושלילית, יש מקום, עד שנוכל להשלים אותן באחד – קו אמצעי, ואז נרגיש ששני הקצוות הללו עוזרים לנו לגלות את האחד.
• הבורא ממלא אותנו דווקא היכן שנשארת השנאה ומעליה ישנה כוונה על-מנת להשפיע – שם מתגלה נוכחות העליון וזו מטרת החברה שלנו.
• כמה שנעסוק יותר בכל ההבחנות הללו, נגלה עד כמה הן מתחברות לנקודה אחת, שנקראת “איחוד”.
• “התאספות” – כאשר אין הבדל ביני ובין האחרים וכולם אחראים על כולם. עלינו להשתדל בזה ובו בזמן, לא לשכוח שהאור עושה את העבודה ולדרוש זאת ממנו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“