קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי הרב”ש ,כרך א’, מאמר “אתם ניצבים היום כולכם”, שיעור 2

• אם האנשים לא מחוברים, אין הבורא רואה אותם, כאילו הם לא נמצאים, כי הוא לא רואה כל אחד בצורה הנפרדת שלו, אלא רק את מספר החיבורים בין האנשים.
• יש לנו את כל התנאים כדי להגיע ליצירת הכלי הנכון, כל ההכנות להיות דומים לבורא מצד אחד ועצמאיים מהצד השני, ועל האדם מוטלת רק העבודה, והיא כן נמצאת ברשותו.
• אנו מסוגלים לבצע את העשייה, אפילו נגד הרצון, והיא תוביל אותנו לבירור הנכון – שאנו צריכים כוונה שאותה אנו לא יכולים להשיג, ומתוך הבירור הזה נוכל לפנות לבורא שישנה לנו את הכוונה.
• מלכתחילה, עלינו לברר מהו המעשה, מה עלי לעשות; המעשה הוא הכנעה לקבוצה מצד אחד והשפעה לקבוצה מהצד השני.
• המעשה שהבורא דורש הוא ערבות, איחוד, חיבור.
• על האדם להאמין שבכל רצון אגואיסטי חדש שמתעורר בו, יש מצב חדש של קבלת התורה – המאור שיבוא ויתקן אותו, שבכל רגע זה יכול להתממש.
• החשוב ביותר הוא לא להתבלבל ולקחת על עצמנו את עבודת ה’, אלא לברר מהי עבודתו ומהי עבודתנו, וכתוצאה מכך האדם יתמקד בבניית החיסרון, שיאפשר לבורא לעבוד עליו.
• אנו לא באים לתקן את השבירה, אנו חייבים רק לגלות את כוח השבירה בינינו כתוצאה מהניסיון לחיבור.
• החיבור הוא לא מה שנמצא בחומר, אלא משהו שנמצא מעל החומר, ששייך לנקודה אחרת של המציאות, ומהות החיבור הזה זו כבר האלוקות.
  
• המעשה הוא להכין את עצמנו ליחס הנכון לחוסר החיבור.
• עלי להגיד לעצמי תמיד, שבידי נמצא קצה החוט ולכן אני צריך להתחיל בעבודה.
• לעבודה ב”לא לשמה” ישנו חומר דלק, אך עבור השפעה, נתינה אין חומר דלק ומיד האדם שוכח על הכוונות הללו ובורח מהן.
• עלי להשתדל לתאר לעצמי את התוצאה, למעלה מהחשבונות הנראים לי בכלים הנוכחיים שלי.
• ברגע שאתה פועל נכון, התורה נפתחת בפניך כספר הוראות, שאיתו אתה מתחיל לעבוד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם, פרשת “ויצא”, אות רל”ח, שיעור 14

• כל מה שכתוב בזוהר, לא עוסק בדבר מלבד צורות הקשר בין הנשמות – איך מתקשרים האורות והכלים בצורה הנכונה, במגוון אופנים, רמות ופרטים בכל שלב ושלב.
• התורה מדברת רק על איפה אנו צריכים לגלות את הכלים בינינו, אותן ההתחברויות שאנו צריכים לגרום שיתוקנו.
• בסופו של דבר, אנו לא עושים כלום אלא צריכים לתת לאור אפשרות לעבוד.
• בזמן קריאת הזוהר, עלי להשתדל לחשוב בכל משפט ומילה, שבא האור, מתקן ומסדר אותי ומבצע אלפי פעולות פנימיות בתוכי, לפני שאתחיל לגלות את הכתוב בזוהר בהרגשתי.
• הזוהר הוא כוח החיבור, ולכן בזמן הלימוד עלינו לתאר שעכשיו האור פועל רק על הרצון להתחבר.
• אם אני נמצא בעל-מנת לקבל, כל מילה בתורה מצטיירת לי כפרטים מהעולם הזה, ואם אני נמצא בעל-מנת להשפיע, כל מילה בתורה מצטיירת לי כפרטים מהעולם הרוחני.
• “שירה” – גילוי, ששייך רק לחכמה.
• אין תפילת יחיד בתורה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ב’, חלק ז’, דף תפ”ה, אות א’

• החלק השביעי ב”תלמוד עשר הספירות”, עוסק בשבירה ולכן אנו לומדים אותו בדרך-כלל בזמנים שבהם נוהג שורש השבירה, לרוב בזמן בין המצרים.
• “ב”ן הראשון” – עולם הנקודים שנשבר, “ב”ן השני” – עולם אצילות.
• כל מה שקיים לאחר השבירה הוא תוצאות מהשבירה, ובכל פרצוף ישנו חלק מהשבירה, ולכן כל מה שמתקיים לאחר השבירה הוא רק על-מנת לתקן אותה.
• שמות הפרצופים, הספירות והעולמות, מצביעים על מהותם, ובמיוחד השמות מ”ה (זכר) וב”ן (נקבה).
• השמות מ”ה וב”ן לא מדברים דווקא על שמות הפרצופים, אלא על מהותם: מ”ה – מי שיכול לתקן, ב”ן – מי שדורש תיקון.
• עולם מ”ה – עולם המשפיע, גבר, זעיר אנפין; עולם ב”ן – עולם המקבל, נוקבא.
• ההבדל בין עביות שורש (ב”ן) ועביות א’ (מ”ה) הוא כהבדל בין הדרגות דומם וצומח – הצמח כבר חי, מעכל את הכוחות ומתפתח, ואילו הדומם רק מקיים את עצמו.
• לאחר שבירת הכלים, עולם נקודים נפל לדרגת הדומם, ואפילו דומם לא דקדושה. אז מגיע עולם אצילות, דומם דקדושה, שהופך להיות כגבר, כמתקן כלפי עולם הנקודים השבור.
• השמות מ”ה וב”ן לא מדברים דווקא על שמות הפרצופים, אלא על מהותם: מ”ה – מי שיכול לתקן, ב”ן – מי שדורש תיקון.
• הקליפות הן הרצונות דפרודא, שמתחילות להתקיים מפה דראש דאבא ואמא דנקודים, אך פועלות מהפרסא ולמטה, היכן שמתקיימת השבירה.
• השבירה הייתה כדי שכלי הקבלה יתכללו בתוך כלי ההשפעה ויתבטלו כלפיהם בדרגת העיבור, ומשם הם יכולים להגיע ליניקה וגדלות, מלבד הכלים המכונים “סיגים” שלא יכולים להיתקן עד גמר התיקון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות ה’, שיעור 6

• מי שמגיע לחכמת הקבלה, מיואש כלפי העולם הזה מצד אחד, ומהצד השני מתגלה בו נקודה שמשתוקקת לגילוי העולם הרוחני.
• בדורות הקודמים, האנשים השתוקקו לכל מיני צורות שקריות של הרוחניות, ולכן היה הכרח בהסתרת חכמת הקבלה מרוב האנושות מתוך פחד שיעשה בה שימוש לא נכון. כיום אין פחד לגלות את השיטה, מכיוון שהדור הגיע למצב שהוא לא משתוקק לרוחניות מצד אחד ומהצד השני הוא לא יכול לסבול את הקבלה, מלבד אלה שהתעורר בליבם ניצוץ הנקודה שבלב.
• מצד המקובל לא יכולה להיות שנאה, כי הוא מבין את מקור יחס של המתנגדים לו.
• לא חסר כלום מלבד גילוי הקשר בין הדברים. כל החכמה מגיעה מתוך גילוי הקשר בין הדברים, בתוך הנברא – כל החיים, בכל הרמות, נובעים כתוצאה מפירוק וחיבור.
• ללא המערכת שבנה עבורנו בעל הסולם, לא היה לדורנו קשר עם האור.
• מערכת החינוך בונה את החברה ולא מחנכת בעצמה, לכן המטרה הראשית שלנו צריכה להיות חדה – בניית הסביבה, שממנה כל אחד יהיה מושפע.
• הפצה – כאשר אני בונה סביבה ובעזרתה משפיע על העולם.
• בסופו של דבר, כוח האגרוף מפסיד ולא מצליח, בכל הרמות. המפתח להצלחה הוא השתוות הצורה עם הבורא.
• היגיעה מצד האדם, היא להסכים ולהשתתף בתוכנית האלוקית.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“