קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר רל”ה “מסתכל בספר מחדש”

• הרגשת המילוי ברצון לקבל מורגשת בו כחיים ועליה אנו דואגים כל הזמן.
• אם הרצון לקבל בעל-מנת לקבל, הוא מרגיש את החיות שלי המילוי שבתוכו, ואם הרצון לקבל הוא בעל-מנת להשפיע, הוא מרגיש את החיות שלו לפי המילוי שבזולת.
• הדאגה למילוי מגיעה מהסביבה, המספקת לנו בכל פעם ערכים חדשים, שעל-ידם האדם תופס בכל פעם עולם חדש.
• בסך הכל, בעיית העולם היא לחדש את הרשימות, להאיץ את החיים שלו; אם הרשימות מתחדשות מעצמן, נקרא שהוא מתקדם בחייו לפי זמנו – “בעיתה”, ואם הוא מעורר על עצמו כוח שמאיץ את יציאת הרשימות החדשות מתוכו, נקרא שהוא מתקדם בחייו בצורת “אחישנה”.
• אנו צריכים להגיע בהדרגה למצב שבסופו של דבר, אנו שולטים על יציאת הרשימות.
• המציאות שלנו אינה חדשה; הכול תלוי ברשימו, שמתוכו אני מגלה את המציאות האין-סופית, את ה”ספר”.
  
• החידוש צריך לבוא כדרישה חדשה מצד האדם ולא מלמעלה; זה סימן שדווקא הוא זה שפותח את ה”ספר” החדש ומתקדם.
• על האור לבוא מתוך הדרישה שלי, אחרת זה לא אור אלא חושך שמחייב אותי לבצע איזו פעולה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א’: זוהר לעם, פרשת “קורח”, אות מ”ד, שיעור 3

• עלינו להשתדל לגלות בתוכנו את ההבחנות אותן אנו קוראים בזוהר.
• “אישה” – בית, הרצון לקבל שלנו; “אדם” – רצון להשפיע שקובע באיזו צורה הוא משתמש באותו הכלי.
• כל התיקונים, המצוות או העברות, הן כלפי מידת ההתאמה של המלכות לזעיר-אנפין במהלך גדילתה.
• “רמ”ח” – רחם, ההתפתחות בשלב הראשון; בזה אנו מתחילים לשייך את עצמנו לדרגת הכהן – השפעה.
• בזמן קריאת הזוהר, עלינו להרגיש יחד.
• מיסים רוחניים – הפרשת הדברים שלא ניתן להשתמש בהם בעל-מנת להשפיע בצורה ישירה, אלא רק דרך הציבור, הכלי הכללי.
• בכל כלי יש 10 אחוז, חלק המלכות שאותו חייבים לתקן דרך כלים חיצוניים, וללא פעולה זו, 90 האחוז הנותרים לא יכולים להיתקן.
• בעת קריאת הזוהר, אל לנו למלא את השכל, אלא להתפעל ולתת לזה לגדול מבפנים.
• “כלי” – הרצונות המשותפים שלנו לחיבור.
• כל התהלך ההיסטורי, מהשבירה והלאה, הוא כדי להביא אותנו לרצון לחיבור ולהבנה הדרגתית, שהאגו הוא המכשול שלנו לעשות זאת.
• בקבוצה, אנו חייבים לשקר לעצמנו שהחיבור הוא חשוב, ואז כל אחד יקבל את התפעלות החברים כאמיתית, ועניין החיבור יעשה חשוב עבורו; כך אני מעלה את עצמי בכוח על-ידי הסביבה לדרגה עליונה יותר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכוונות”, אות ק”ח, שיעור 35

• נה”י דעליון הנכנסים לתחתון – מסך ואור חוזר, תכונת ההשפעה שהעליון מעביר לתחתון, ואז התחתון יכול לעבוד עם הכלים שלו.
• הכלי החיצון ביותר שבו יש מגע בין אמא וזעיר-אנפין, הוא כלי הבשר; כלי העור הוא חיצון מדי ולכן אין בו קשר ישיר ביניהם, אלא עור דאמא מחפה על אור זעיר-אנפין.
• אמא מגינה על זעיר-אנפין מפני הקליפות, על-ידי חלק העור החיצוני שלה, שנמצא בין הקליפות ובין עור דזעיר-אנפין.
• האור שעובר מהעליון לתחתון, לא רק ממלא את התחתון אלא גם מפתח ומגדל אותו.
• ברוחניות, הגדילה היא לא כמותית אלא איכותית, וזה נובע מהעברת אורות העליון לתחתון. אם היינו מקבלים לא מהעליון, הוא היה רק ממלא את הכלי ולא מפתח אותו.
• כל מה שאנו צריכים לברר מלבד ל”ב האבן, הם רפ”ח הניצוצין שנמצאים בנגה, שאותם אנו צריכים לברר מתוכה ולהחליט לאן אנו רוצים לשייך אותם – למלכות או לזעיר-אנפין.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, מאמר “מתן תורה”, אות ה’, שיעור 3

• נקודת הפירוד, הבושה, ההבדל בין הנברא והבורא, היא הנקודה שעוזרת לנברא להפוך בסופו של דבר להיות כבורא.
• “תורה” – שיטה, שעל-ידה הנשמה יכולה להידבק לנשמות האחרות, כדי להגיע לכלי השלם עם המילוי השלם.
• אנו צריכים לתקן רק את בחינה ד’ שב-ד’, והכלים הקודמים לה, הם הכנה לבחינה זו, כי לא ניתן לגשת אליה ולתקנה בצורה ישירה.
• התורה ניתנה לכלים שלא זקוקים לה , ל”ישראל” – כלים בעביות שורש, א’ ו-ב’, כלים קלים יותר שלא זקוקים לתיקון, על-מנת שישפיעו ברצונותיהם ל”אומות העולם” – כלים בעביות ג’ ו-ד’, ואז כל הכלים יוכלו להיתקן.
• באומות העולם ישנם הרצונות הגדולים ביותר, גם לרוחניות.
• כל אדם ואדם בעולם יהיה צריך לדעת שהוא עומד לשנות את טבעו מקבלה להשפעה; לכן, בדומה לרמת שימוש ההמונים הפשוטה במערכות העולם הזה בזמנינו, הם ישתמשו במערכות העולם בזמני התיקון, ורק חלק קטן מהאנושות יעמיק בלימוד המערכת הרוחנית.
• שיטת הקבלה היא לימוד מהטבע ולא מתוך השכל האנושי הקלוקל; אתה צריך ללמוד את הטבע – תוציא משם את החוקים, ללא עירוב האגו שלך שרוצה לסלפם בכל פעם, ובזה תשתמש.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“