מציאות – נא להכיר
מהי מציאות אמיתית וכיצד אנו תופסים אותה? האם היא קיימת בפני עצמה, או שהיא תמונה שמצטיירת בתוכֵנו ותלויה בתכונותינו הפנימיות?
לכאורה, כל אחד מאיתנו יודע מהי מציאות. הרי מציאות היא כל מה שנראה לעין – הבתים והעצים מסביב, האנשים, היקום כולו. מציאות היא מה שאפשר למשש ולגעת בו, מה ששומעים, טועמים ומריחים. זוהי מציאות. מה, לא?!
בוקר. אתם מתעוררים משינה עמוקה ומתמתחים על המיטה. יום חדש מתחיל. אבל עמוק בפנים אתם מרגישים שזה לא זה. התעוררתם על “צד שמאל” והדבר האחרון שאתם רוצים זה לצאת מהמיטה ולהתחיל את היום. אתם נזכרים בגעגוע ביום שלישי שעבר, שהיה יום מושלם – מהרגע שהתעוררתם הרגשתם שזה הולך להיות יום נהדר ובאמת כך היה. אבל היום, היום אין חשק לכלום. אז מה בעצם השתנה, האם מציאות העולם השתנתה או אולי אנחנו השתנינו?
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שכל הרגשות האדם, הן הטובות והן הרעות, מתעוררות מתוך פנימיות האדם. ולמרות שנראה לנו שמציאות העולם קיימת מחוץ לנו, תמונת מציאות חיינו תלויה לחלוטין בתכונות הפנימיות שלנו ורק אנחנו יכולים לשנות אותה.
מטוס שטס בשמיים
דמיינו לעצמכם עשרה אנשים שצופים במטוס שטס בשמים הנראה להם ממרחק כנקודה קטנה. כל אחד מהם מחזיק במשקפת שמגדילה את דמות המטוס, אך כל משקפת מגדילה אותה במידה שונה. כתוצאה מכך מתפתח ויכוח בין המשקיפים: אדם אחד קובע שגודלו של המטוס הוא ארבעה מטרים, השני סבור שגודלו עשרים מטרים, השלישי בטוח שאורכו רק חצי מטר וכן הלאה.
כל אחד מהעשרה חושב שהוא הצודק, הרי הוא רואה זאת בבירור, זו מציאות בעיניו. עם כל זאת, לכל אחד מהם ידוע שהמטוס אינו משתנה ונשאר באותו הגודל – כל השינויים הם רק חווייתם האישית של הצופים ותוצאה של מה שהם רואים דרך משקפותיהם.
את הדוגמה הפשוטה אך המאוד עמוקה הזו, מביא הרב המקובל ברוך שלום אשלג (הרב”ש) כדי להמחיש לנו כי מציאות העולם היא אחת, אולם אנו מתפתחים ומשתנים מבפנים ועם כל שינוי אנו רואים את אותה מציאות בצורה שונה.
מציאות חיצונית ומציאות פנימית
המקובלים ממשיכים ומסבירים כי קיימות שתי רמות שבהן יכול האדם לתפוס את מציאות העולם ושתיהן מושפעות באופן מוחלט מתכונותיו הפנימיות:
כל אדם נולד כאגואיסט – תכונה ההפוכה לתכונתו של הטבע. בתכונה האגואיסטית שבה אנו מתקיימים כעת, כל אחד מאיתנו מרגיש את עצמו נבדל מהאחרים, אינו מתחשב בזולת ומנסה לנצל אותו לטובתו האישית. מקובלים גילו שהאגואיזם האנושי הוא הסיבה לכך שבתמונת המציאות שלנו, אנו חווים עולם שיש בו מלחמות, אסונות, עוני ושחיתויות.
אך אותם המקובלים גם גילו תכונה פנימית יותר באדם, תכונה נסתרת, שהיא אהבה ונתינה מוחלטת, בדומה לתכונתו של כוח הטבע. אדם שמגיע להכרת התכונה הזו בתוכו, חש מציאות שונה לחלוטין: הוא רואה כיצד כל בני האדם מתפקדים כחלקים במערכת אחת, פועלים בהדדיות ונוצר ביניהם מעגל אינסופי של הנאה עילאית, נצחית ומושלמת.
להתעורר מהחלום למציאות חדשה
מההסבר הזה אנו יכולים להבין שבאופן טבעי, מציאות העולם האמיתית נסתרת מאיתנו. אנו לא מרגישים אותה, כי אנו תופסים את עצמנו ואת העולם בהתאם לתכונות הפנימיות שטבועות בנו, וכרגע הן אגואיסטיות.
אך אם נשנה את תכונת האגואיזם שבנו לתכונת הטבע, תכונת האהבה והנתינה, נחווה ונזהה סביבנו דברים אחרים לחלוטין. בנוסף לכך, כל מה שראינו בעבר, ייראה פתאום שונה לחלוטין – שלם, נצחי ובעל תכלית. למצב הזה קוראים המקובלים, “עולם הפוך ראיתי”.
עוד בשיעור:
• מתוך אגרות בעל הסולם: משל על מלך אוהב שביקש לגדל את עבדו לרום המעלות: כיצד המלך מגדל את העבד לדרגה הגבוהה ביותר?
• מיהו המלך, מיהו העבד ומיהם שרי המלך המחופשים לגנבים, רוצחים וגזלנים? הגזלן, הרוצח ושאר ההרגשות השליליות, מתעוררים מתוך טבע האדם. הם לא נמצאים מבחוץ, הם ציורים של הרצון האגואיסטי שבאדם, לבוש חיצון לכוחות הרעים שנלחמים בתוכו.
• מדוע המקובלים כתבו עבורנו משלים? מדוע הם “מבלבלים” אותנו עם משלים ציוריים ולא מספקים לנו נוסחאות פשוטות לעבודה בדרך?
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – ספר “פרי חכם אגרות”, אגרת 1, עמ’ 26
