קבלה לעם היום

חלק א’: זוהר לעם, פרשת מקץ, אות כ”ז, שיעור 3

• כל פעולה שאנו עושים, היא כדי ליצור את הכלי המשותף, כלי דהשפעה.
• עלינו לחפש את התכונות והפעולות הכתובות בזוהר, שיתגלו בכלי הכללי, שכלול מעשרה כלים, להויה שלמה.
• זיווג באבא ואמא – זיווג בנתינה; זיווג בזו”ן – זיווג בקבלה.
• “שלום” – זיווג שלם בין זעיר-אנפין ונוקבא.
• אי אפשר לעסוק בתורה ב”יום”, כי ביום הכול גלוי, לכן כל העבודה שלנו היא רק ב”לילה”.
• אנו נמצאים במצב המושלם, כל שעלינו לעשות הוא רק לבחור בו, בזמן ה”לילה”.
• באור החוזר שלי, אני מביא במקום החושך את היום, ולכן כל היגיעה וכל הבחירה היא בלילות.
  
• לא משתנה כלום במציאות, חוץ מהיחס שלי.
• “קו אמצעי” הוא הקשר בין פרטי הנשמה, שלא יכולים להתקשר אף פעם ללא הקו האמצעי, שמקשר, מחבר ביניהם.
• הנשמה עצמה לא קיימת, אלא בקו האמצעי, הבנוי משני הקווים, ימין ושמאל.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “פתיחה לחכמת הקבלה”, אות קל”ב, שיעור 57

• ללא השבירה, לא היה ניתן לגלות עד כמה הנברא לא מסוגל לעבוד עם ל”ב האבן, ועד כמה הוא לא מסוגל להיות בטבע על-מנת להשפיע כלפי הבורא.
• עולם התיקון ועולם הקלקול, חייבים להיות תמיד זה מול זה, ובצורה שווה – “זה כנגד זה עשה אלוקים”, וכל העבודה שלנו היא להיכנס באמצע, בין שתי המערכות הללו, לעשות על עצמנו תחילה תיקון “חפץ חסד”, כדי שנוכל לפענח את ה”טוב ורע” לא כלפינו אלא כלפי הבורא.
• עולם אצילות נמצא תמיד בעביות שורש – כלים דהשפעה בלבד, וכל היתר הוא מתוך הכרחיות, כדי למלא את האחרים – עולם הנקודים.
• נקודת השבירה זה הדבר היחיד שעליך להיאחז בו, כי כאן הבורא כביכול “מרים ידיים” ואומר, “זה שלך”.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “הקדמה לספר הזוהר”, אות י”ט, שיעור 9

• כל הקדמה האנושית התפתחה כדי להגן על עצמנו מפני כוחות הטבע, הפנימיים והחיצוניים, במקום לתקן את פנימיותנו, עד שהגענו למצב שאנו לא יכולים לחסום את הרע בצורה חיצונית, ומגלים שצריך לתקן אותו בפנימיותנו.
• אין תיקון אישי לאף אחד; עלינו להבין שהנשמה שלי היא כל היתר שנמצאים מחוץ לי, שכעת אני מתאר לעצמי כ”אני”.
• אין במציאות משהו שהוא לא שלי.
• האור העליון יכול להתגלות לנו רק על-ידי פרסום חכמת הקבלה בעולם, במקביל לגילוי הרע המתגלה בעולם באופן טבעי.
• אפשר להגיע ולכוון לבורא, רק דרך הקבוצה.
• אין בורא, הוא נשבר; אנו מתפללים למלכות דאצילות – “כנסת ישראל” – אוסף הכלים המחוברים, ובמידה שאני נמשך לכלי הזה, להיות מחובר, אותו הכוח משפיע עלי ואני מגיע להיות גדול.
• “בורא” – הצורה העליונה בה אנו כאחד – צורת ההשפעה הנמצאת בחומר, בכלי המשותף.
• “בורא” – כוח הייחוד שמתגלה בכלים המחוברים; זעיר-אנפין המתגלה בתוך מלכות.
• לאחר יגיעה רבה, האדם מתחיל להבין שהוא תלוי באחרים ב-100 אחוז.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”