קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “בענין חשיבות החברים”

• כדי להביא את הנברא להתאמה לבורא, האור העליון הסתיר את עצמו, שבר את הנברא ונתן לו הזדמנות לרכוש ולגלות בעצמו, ליישב בתוכו את תכונת ההשפעה, ורק במידה שהנברא דומה לתכונת ההשפעה, לאור, הוא רוכש את האור.
• כדי להקל על החלקים השבורים של הנברא את המשימה הזאת, מגיע מלמעלה מגיע האור, מעורר חלקים מסוימים בתוך הנשמה הכללית ומקדם אותם לפי תוכנית מאד מיוחדת, משובחת ומורכבת, כך שכל החלקים מתעוררים בצירוף מיוחד ביניהם, ומתוך המבנה הפנימי והכוונה העמוקה הם מתחברים – מחברים אותם יחד ונותנים להם עבודה – למצוא את תכונת ההשפעה המשותפת ביניהם.
• אי אפשר להתקדם בדרך מלאת המהמורות, אלא אם מיישרים אותה על-ידי הדעת הכללית של החברה והחיבור שבין חלקיה, שממלא את כל ה”בורות” ביחד, ומיישר את הדרך.
• ההפרעות ליחיד או ליחידים שלא מתחברים, הן כל-כך גדולות, עד שאי אפשר לעבור בהן. לכן העבודה צריכה להיות קודם כל בחיבור, ודווקא בחיבור מגלים שמשיגים את הכל.
• לא נצליח בכלום, אם ביסודן של הפעולות שלנו לא יהיה חיבור.
• האדם יכול לראות את הבורא, רק בתנאי שהוא מסתכל דרך החברה, שהיא הכלי לגילוי הבורא.
  
• ברוחניות, הכל זה אחד, וכשאנחנו באמת מגלים את המושג “נשמה”, חברה, אז אנחנו מגלים שם את הכל, כולל את עצמנו.
• השנאה מתגלה מלמעלה, לפי הרשימות. אף אחד לא אשם ולא צודק, אלא השאלה היא, עד כמה מהר אנו יכולים להתרומם, לעשות ביקורת, להבין את העניין, להתגבר עליו ולהגיע לאיחוד.
• ניתן לחזק את החבר במיוחד בעזרת כוח המחשבה, כוח הרצון שצריך להשפיע מהקבוצה על החבר.
• אני יכול להתחבר לחבר בשווה, אם אני יודע שבחיבור בינינו אנו משיגים משהו שלישי – את הבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: “זוהר לעם” פרשת “ויחי” אות ו’, שיעור 2

• זמן הירידה, הנפילה, הוא באמת זמן העלייה, כי האור מאיר ואני רואה את עצמי לעומת האמת. דווקא הזמנים שנראים לי כזמנים רעים, הם זמנים שבהם אני מתקדם ומתקרב לבורא, לאור, שמאיר לי את הפער בינו לביני.
• “הסתר אחד” – שאני יודע שנסתר ממני משהו. “הסתר תוך הסתר” – שאני לא מגלה אפילו שנסתר ממני משהו.
• בכל הגלויות חוץ מהגלות האחרונה, ישראל היו בהרגשת הגלות. לכן רק בגלות הנוכחית, האחרונה,  אנו אומרים שאנו בגלות, מכיוון שאנו לא חשים את הרגשת הגלות.
• השכינה זה אותו המצב שמתגלה בין בני ישראל, מה שהם מגלים בתוך החיבור שבניהם. כל החטאים, הגילויים וההצלחות, הם רק כלפי החיבור ביניהם.
• מצרים היא לא מקום או זמן, אלא מצב בהרגשת האדם.
• “שבירה” – גילוי חוסר הקשר בינינו.
• “גימטריה” – מצב פנימי. כלים ואורות שבהם נמצא הנברא במצב מסוים. סכום של רגשות, התפעלויות, מצבים, זכירונות, כוונות – הכל יחד, וזה מתבטא בצורת האותיות או בצירופים שלהן.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’, חלק ט”ו, עמוד א’ תשד, אות כ”ט,  שיעור 14

• לאחר שבירת הכלים בעולם הנקודים, כל התיקונים הם רק בצמצום ב’.
• “קטנות” – כלים דבינה עצמם. “גדלות” – כלים דבינה שנכללים במלכות.
• הדינים בסוף הנוקבא הם קשים, מכיוון ששם היא צריכה לשים על עצמה הגבלות גדולות.
• הנוקבא עצמה, היא שמפעילה את הדינים הקשים שבסופה, כי רק כל היא יכולה לייצב את עצמה בצורה הנכונה כלפי הפרסא.
• בסוף הזעיר אנפין הדינים קלים ובסוף הנוקבא הדינים קשים. בראש זעיר אנפין הדינים קשים ובראש הנוקבא הדינים קלים.
• הדינים הם דבר טוב – הם הגבלות שדווקא על-ידן אני מצליח.
• בזמן קריאת “תלמוד עשר הספירות”, על הקורא להשתוקק להיות במצבים שעליהם הוא קורא בספר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות י”א, שיעור 12

• הבורא מייצב את פנימיותנו על-ידי 4 כוחות: חסד, אמת, צדק ושלום.
• התפתחותו של כל יצור חי מתחלקת ל-2: יחס של אהבה בתחילת התהליך, ובחלקו השני, המציאות מתחילה לדרוש מאיתנו ולהביא אותנו למצבים קשים, כדי לקדם אותנו.
• על-ידי הנחש, אנו מגיעים למצב מיוחד מאוד, שבו אנו רוכשים חלל פנוי, המקום של הנשמה העתידה. שם נגלה את עצמנו בדבקות עם הבורא, שם נבטא את עצמנו כאלוקים.
• ללא הנחש, לא היינו מגיעים לעצמאות.
• אנחנו צריכים לברר את החיסרון האמיתי, לאותה השלמות שבה הבורא נמצא.
• כדי להתקדם ברוחניות, האדם לא צריך לעשות דבר, מלבד להיות תחת השפעת הסביבה הנכונה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“