קבלה לעם היום

חלק א’: רשב”י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר “לילה דכלא”, אות קכ”ח

• לימוד תורה זה על-מנת לשנות את עצמנו ולהיות בהשתוות צורה עם הבורא, ובהשתוות עימו אנחנו יכולים לגלות אותו.
• “לברך את התורה” – שאני מברך את הבורא על ההזדמנות לתקן את עצמי, על-ידי האור המחזיר למוטב.
• בכל דרגה ההבדל בין טוב ורע הוא גדול יותר, ולכן ככל שמתפתחים הן הירידות והן העליות גדולות יותר.
• “כלה” – מלכות, הכלי הכללי. “בני היכלא” – אותן הנשמות שמתחברות יחד, והן כגופה של הכלה.
• “חופה” – אור חוזר המלביש, המושג כתוצאה מהעלאת האור החוזר הכללי.
• “חתן” – מלשון נוחת – אור היורד תחת החופה ונכנס לכלה.
• “יראה” – כשהאדם מפחד לקבל אור לתוך הרצון שלו בצורה ישירה; זהו התיקון הראשון.
• מכל חכמת הקבלה, הקדמת ספר הזוהר היא הקרובה ביותר לנו להזדהות, ולכן בזמן קריאתה אנו צריכים להשתדל להיות במצבים הכתובים בה.
• כל השתלשלות הנשמות ומה שעשינו עד כה, הן הכנות בעלמא, שלא התגלה בהן יותר מאור הנפש, ודווקא בדורנו, כשאנו מתחילים לתקן את עצמנו, אנו מביאים את האור הגדול בכל העולמות.
  
• אנו צריכים להבין שבנו לא תלוי שום תיקון, שאנו הרצון לקבל, וכל מה שאנו יכולים לעשות זה להזמין פעולה מלמעלה.
• כל המאמצים שלנו בקבוצה ובלימוד, הם בכדי להגיע למצב שבו נשכנע אחד את השני שאנחנו חייבים להיות במגמה של “ישראל, אורייתא, קב”ה חד הוא”, שלא נשכח על זה שחייבים לבקש את התיקונים – הכל ניתן רק בתפילה, בקשה, גילוי החיסרון, “רוצה אני”.
• כל האור שאנו מגלים מעל האור הקטן שברא את הרצון לקבל, הוא על חשבון גדלות בעל הבית, זהו כל הנרנח”י שאנו משיגים.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם: פרשת “צו”, חלק א’, אות א’,  שיעור 1

• בכל פעם מתגלה השבירה בקשר בינינו, ואחר כך מגיע האור ומתקן, עושה את ה”הלחמה” בינינו.
• כשאנו לומדים, אנו לומדים סגולה, כלומר מחפשים את המאור ולא את ההבנה.
• חוץ מהיכולת להעלות מ”ן, אין לאדם דבר מלבד החיים הארציים הללו; האור עצמו מגלה לך את הדרישה לתיקון, אז אל תלך לבד!
• “קרבן” מלשון קרוב; “הקרבת קרבן” – קירוב רצונות אגואיסטיים שלנו לעל-מנת להשפיע.
• לבדי לא ארגיש את השבירה, כי היא הייתה ביני לבין האחרים. כשאנו מנסים להתחבר אנו מגלים את השבירה, ומתוך גילוי ה”קיר” הזה בינינו עלינו לקבל החלטה שאנו לא מסוגלים לשבור אותו, ואז לבקש.
• “אין עוד מלבדו” – כל הכוחות שבי, בעד ונגד, זה הוא, ואני הוא רק מי שבוחר מי אני רוצה להיות.
• עלי לחשוב כמה שפחות על עצמי כי לא יצא לי מזה דבר. עלי לחשוב כמה שיותר על איך אני מקבל כוח מהתורה, מהאור.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, בית שער הכוונות, אות ל”ט, שיעור 18

• האור משנה אותך בכל מה שיש בך, בכל תרי”ג הרצונות, והשינוי שאתה מקבל נקרא “עליה”.
• ההתפתחות כל כך מורכבת ומשובחת, עד שכל אחד צריך להתחבר על-פני האין-סוף שלו עם כל האין-סופים של האחרים, וזה עושה לנו את הכלי השלם.
• אנו מדברים רק על מלכות, ושאר הספירות הן מלכות, רצון לקבל, שמקבל כאלו תכונות, כלומר מלכות שמגלה את ט’ הספירות הראשונות שלפניה.
• ברוחניות לא מדברים על כמות אלא על איכות, כי הכמות היא תמיד הויה שלמה.
• בתוך עולם אצילות התחברו בינה ומלכות – שמיים וארץ, וכתוצאה מכך בינה יודעת כל מה שקורה עימנו, ואנו קיבלנו חלק מבינה שאותו עלינו לפתח.
• כל התיקונים הם העלאת הנשמות לאצילות במשך 6000 שנה, ואחרי זה נעשה הזיווג הגדול – גמר התיקון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם: מאמר”מהות הדת ומטרתה”, שיעור 3

• עלינו להפנים שההתפתחות שלנו הדרגתית, ועד כמה שנתקדם נראה את עצמנו הפוכים יותר, וכך עד שנגיע לגמר התיקון.
• אם האדם מתקדם בצורה טובה, יש לו בכל רגע אפשרות להתפעל מעצמו בצורה שלילית. הוא מגלה יותר ויותר את הרע, הנחש שבו, עד לגילוי שהוא מוכן להשתמש בכל החכמה האלוקית בעל-מנת לקבל. לכן אנו צריכים את כוח חברה חזק מאד כדי שנגלה את הגילויים הללו כמטרתיים.
• אם אני נמצא בקבוצה, לא יכול להיות שיתגלה לי רע ולא אראה בו מיד לאחר רגע קרש קפיצה למטרה.
• העובדה שגילינו את החומה שנמצאת בליבנו, היא סימן שיש לנו את היכולת לפרוץ אותה.
• כעת כל אחד ואחד מאיתנו מרגיש את כוח הדחייה לבדו. אנו צריכים להרגיש את החומה המשותפת, ואז נגלה שללא הבורא אנו לא יכולים לשבור אותה.
• רוב העבודה שלנו בזמן ההכנה היא בחושך, בהיסח הדעת, ולכן עלינו פשוט להתמיד ולהמשיך, ובצורה השיטתית הזו האור פועל ועושה את שלו.
• אותה החומה שאנו מרגישים בינינו תהפוך לדבק בינינו; אותו הפרעה שאנו מרגישים בינינו יהפוך לבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“