קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “ענין ענף ושורש”

• הבורא ברא בתוך הכלי, הרגשה הנקראת “בושה”, ובעזרתה הכלי יכול להתעלות מעל הרגשת טוב ורע, מעל ההבחן של מה יש ומה אין, לרמה עליונה יותר, רמה אנושית – מהו ההבדל ביני ובינו.
• הרגשת הבושה עוזרת לנו להתפתח בהתאם לשורש.
• השוני הוא לא ברצונות, אלא בכוונה שמעל הרצון – עד כמה היא מכוונת לבורא.
• ברמת העולם הזה אנו יכולים לבצע מנהגים לפי השורש, אך המנהגים הגשמיים שייכים לארציות ולא לדרגה הרוחנית שבה האדם נמצא.
• “להביא קרבן” – להיות קרוב יותר לבורא בכמה תיקונים.
• עלינו לחתוך בין העולם הזה לעולם הרוחני, כי הכוונות בשניהם הפוכות זו לזו.
• הנשמה לא קשורה במאום לגוף.
• היחס הנכון למנהגים, הוא לסדר את כל מה שקיים בעולם הזה, בצורה כזו שהוא יועיל לי לתיקון הנשמה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם, פרשת “לך לך”, אות ר”מ, שיעור 17

• זעיר אנפין עולה לבינה, גורם לזיווג בין חכמה ובינה ומקבל את התוצאה מהזיווג.
• בזמן הקריאה בזוהר, עלי להרגיש שאני קורא את הספר בין החברים, המשפחה שלי. המגמה הכללית שלנו היא לחיבור ומלבד ההשתוקקות לאור, עלי להשתדל לבנות את התמונה שעליה אני קורא.
• הדבר הטוב ביותר הוא לשכוח את כל הלימוד לקראת הלימוד הבא, כי זכירת תוכן הלימוד מעידה על לימוד לשם התחכמות ולא לשם תיקון.
• אם אני לא נמצא במאמץ, הכלי הרוחני לא יכול להשפיע עלי.
• אתה לא אחראי לרגע הנוכחי, אבל אתה חייב להיות מוכן אליו כתוצאה מהשקעתך הקודמת.
• “נטילת ידיים” – תיקון כלי הקבלה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’, חלק ט”ו, עמ’ תרצ”א, אות ה’, שיעור 4

• “קטרוג הירח” – למלכות שנמצאת למטה אין דבר מלבד מעט חסדים, וכשהיא עולה למעלה לקבל חכמה, היא מקבלת חושך. כתוצאה מכך מלכות מגלה נחיצות לחסדים ולכן היא יורדת בחזרה למטה, מבטלת את עצמה כלפי זעיר אנפין וכך היא רוכשת חסדים ועולה.
• הרגשת המלכות הרעה, נותנת לה נחיצות בקשר עם זעיר אנפין.
• גילוי המלכות שהיא בחוסר חסדים ולא מסוגלת לעמוד מול זעיר אנפין, נותן לה התרשמות שהיא צריכה לרדת למטה מיסוד דזעיר אנפין.
• כתוצאה מעליית מלכות לבינה, התברר למלכות מה חסר לה באמת.
• אריך אנפין הוא כתר דאצילות, כי השורש לכל האצילות.
• הצלע עוזרת לנוקבא לינוק מכתר אחד עם זעיר אנפין.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות ג’, שיעור 4

• הרצון לקבל מתפתח במיוחד בצורה איכותית – מהתפתחות הרצונות הגופניים אנו מתפתחים לרצונות אנושיים התלויים בצורה מוחלטת בסביבה, ועל-ידי זה האדם מגיע לדרגה העליונה, שבה הוא מתחיל להשתוקק לגילוי הבורא.
• אם התפתחות האנושות הייתה בצורה רוחנית יותר, לא היינו זקוקים להתפתחות גשמית ולכמות אנשים כל כך גדולות.
• השימוש בחכמת הקבלה בצורה שקרית, כגון בקמעות וסגולות גשמיות למיניהן, הוא ממש עבודה זרה.
• אם לא היה קיים כוח הרע נגד כוח הטוב, האדם לא היה יכול להתפתח כתוצאה מהכרת ההבדל בינו ובין הבורא.
• כיום הגענו למצב שבו פני הדור הם רשעים גמורים, ולכן ניתן לפתוח את חכמת הקבלה לכולם.
• השימוש הנכון בחכמת הקבלה הוא לשם תיקון היצר בלבד, ולא עבור סגולות גשמיות או לימוד שכלי לשם לימוד.
• לישראל אין כל הצטיינות מיוחדת כלפי אומות העולם, אלא יש לה חובה כלפיהם בלבד.
• מימוש עצות המקובלים הוא ההתפתחות שלנו, ועלינו להשתדל בכל פעם לראות בהם מה עלינו לעשות, ולעשות.
• כל ההתקדמות היא בהתאם לגובה הביטול – עד כמה שאני מסוגל לבטל את עצמי כלפי ההפרעות שאני מרגיש וכלפי דעת העליון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“