קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “מהו ההבדל בין שדה לאיש שדה בעבודה”

• תכונת “יצחק” שבנו היא שמאל, ותכונת “עשיו” שבנו היא כולה כלים דקבלה, ולכן הם קרובים זה לזה.
• בחומר עצמו – הרצון לקבל, אין כל בעיה, הבעיה היא באופן השימוש בו. ההבדל הוא ב”ריח” – האור החוזר שמוסיפים ל”שדה” – הרצון לקבל, ואז הוא הופך ל”שדה אשר ברכו ה'”.
• רק הרצון להשפיע קובע עד כמה ניתן להשתמש ברצון לקבל, אך רק השילוב של שניהם נותן לנו “שדה אשר ברכו ה'”.
• ידיעה – קבלה, אמונה – השפעה. זה לא שבהשפעה אנו עובדים ללא שכל, אלא אנו עובדים למעלה מכלי הקבלה שלנו, ומשתמשים בהם רק במידה שאפשר להשפיע בהם – “אמונה למעלה מהדעת”.
• “עשיו” הוא אדם שמבצע בחיצוניות, כביכול פעולות השפעה, אך בפנימיותו יש לו כוונה להרוויח מהם. זהו מצב הכרחי בהתפתחותנו.
• עבירה גוררת עבירה – ככל שהאדם הולך ומרוויח עבור האגו שלו, הוא מוצא לעצמו יותר ויותר הצדקה, עד שהוא נכנס למצב בלתי הפיך.
• “מקום ישוב” – היכן שאנשים חיים ב”ואהבת לרעך כמוך”. “מקום השדה” – היכן שאנשים חיים בריב ובתחרות, וכולם בעל-מנת לקבל.
  
• התורה מדברת בדרך התיקון, ולכן האדם חייב לעבור ולבדוק את כל התכונות שלו, אחת אחת.
• כל התורה היא השמות הקדושים – אותן התופעות, טובות ורעות, שהאדם מגלה בדרכו מתוך השתוקקותו להתעלות.
• “למעלה” – למעלה בערכים.
• בעולמנו, יחס יפה לזולת הוא צורה סמויה של ניצול הזולת.
• כל המימוש הוא בהתקשרות בין האנשים הנמשכים לגילוי הכוח העליון, השורש שלהם, וכתוצאה מחיבורים יחד הם מגלים מאיפה מגיעה ההנהגה וההשגחה שלהם – הבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם, פרשת “לך לך”, אות ר”א, שיעור 15

• “זכר” – מסך ואור חוזר ששורה על העביות – הנקבה, והעיקר הוא האיזון והעבודה ביחס הנכון ביניהם.
• רק בקשר בינינו, כשאנו מחוברים, אנו מגלם את ההבחנות שעליהם מדבר הזוהר.
• “רקיע” – מסף המבדיל בין המדרגות.
• אם הייתי מתקשר בצורה נכונה בעל-מנת להשפיע עם הסביבה, הקבוצה, הייתי מגלה את התופעות הכתובות בזוהר בתוכי.
• יסוד העבודה שלנו הוא ביטול עצמי כלפי החברה הנכונה, שתשפיע עלי רצון להשפיע, שבו אגלה את המציאות העליונה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’ חלק ט”ו, דף א’ תרפ”ט, אות ה’, שיעור 3

• כאשר כלים דפנים שנשברו מתבררים, הם מתבררים בקביעות.
• אנו עוברים שבירה כדי להתכלל בכלי הקבלה, ולהשאיר בהם ניצוצות על-מנת שיוכלו לתקן את עצמם לאחר מכן באח”פ דעלייה.
• פרסא דאצילות לא מתבטלת מצד אחד, ומהצד השני, אם אתה נכלל, אתה עולה למעלה ממנה לחיבור עם הבורא.
• הבורא נמצא למעלה מפרסא דאצילות, והנברא נמצא ממטה לפרסא דאצילות.
• אם מביאים את המלכות לחיבור עם בינה בדומה לזעיר-אנפין, היא נמצאת בחושך גמור, וכתוצאה מכך היה קטרוג המלכות.
• אין לזעיר-אנפין דמות, אלא ביחסנו לעליון, אנו מייצרים אותו – “בוא וראה”.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות ג’, שיעור 3

• ככל שהאדם מפותח יותר, יש לו סיכוי יותר גבוה לצאת למטרה צדדית ומופשטת, מאשר להיכנס בצורה נכונה לדבקות בבורא.
• עלינו לבדוק את עצמנו מדי פעם, האם חוץ מהאלוקות, העולם לא קיים עבורנו.
• צריכה להיות באדם רעדה פנימית, שלא יסטה מהדרך, ובזכות הרעדה הזו הוא זוכה לעזרה מלמעלה.
• אסור לאדם להיות חכם יותר מדרגת הרצון שלו, מכיוון שאם ראשו גבוה יותר מרצונו, הוא משתמש בו בצורה לא טובה.
• מקור הרע בעולם הוא עודף החכמה בבני האדם, המשתמשים בה לטובת עצמם.
• יראת ה’ היא ההתחלה, ורק ביראה האדם יכול להינצל.
• אנו צריכים להשתוקק לראות את כולם מחוברים יחד ולראות את כולם בצורה שווה.
• רק בנקודת הדבקות אנו יכולים להתחבר בצורה הנכונה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“