קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• ה”אני” והרצון לקבל של האדם זה אותו הדבר.
• כל ההגדרות הן כלפי האדם עצמו – “לא לשמה”, “לשמה”, “לא על-מנת לקבל פרס”; הבורא תמיד נמצא בשלמות.
• אנו צריכים לבדוק את עצמנו בכל רגע ורגע, מהו מצבנו כלפי המטרה.
• אנו לא יכולים לראות יותר ממצבנו הנוכחי וחלק מהמצב העליון הבא.
• “לא לשמה” – ברור לאדם שהוא עובד כדי לקבל מזה רווח לעצמו, אמנם שהוא רוצה להגיע לעשות נחת רוח לבורא, לזולת, ללא שום תמורה חוזרת לעצמו. זוהי דרגה מאד גבוהה, לפני הכניסה לרוחניות.
• “חפץ חסד” – כאשר האדם יכול לעבוד לטובת הזולת, נותן כל מה שיש לו ולא דורש שום דבר בחזרה; “לשמה” – השפעה לשם השפעה, להשפיע על-מנת להשפיע.
• “לא על-מנת לקבל פרס” – לקבל על-מנת להשפיע – האדם לא דורש שום כוח או תגובה חזרה כדי להשפיע. הוא עובד עם כל החומר שלו בדבקות בהשפעה – “תשובה מאהבה”. במצב זה האדם דורש את גדלות “בעל-הבית” כדי לבצע את הפעולה, אך שהיא תהיה כחומר דלק בלבד, ללא כל רווח מלבד היכולת לבצע את הפעולה. בזה האדם עושה את עצמו דומה לבורא.
• הכוח ההגנתי של האגו שלנו סותם אותנו ולא נותן לנו לשמוע, והאדם בורח מלבצע עצות שהן ממש אבני דרך. כתוצאה מכך הדרך הקצרה הופכת לארוכה.
  
• אנו שמצויים ברצון לקבלף שואלים תמיד על המילוי, ולא מבינים שפעולת ההשפעה יכולה להיות המילוי עצמו.
• לא דורשים מאיתנו להבין – תמיד כלפי המדרגה הבאה אתה נמצא בחוסר הבנה, בחוסר הכרה; כל השכל והבירור שאתה עושה הוא כדי להכין את עצמך לקבל את המדרגה הבאה בהיסח דעת, וזו גדלות ולא שפלות כפי שנראה לנו.
• האדם צריך לראות עד כמה הוא משתדל לבצע מה שאומרים לו – לא מצליח לבצע, אלא משתדל.
• הבורא הוא חוק ולכן אל לנו לחכות שמשם יגיעו שינויים.
• בכל פעם שהאדם לא מימש את הרשימו הנוכחי, הרשימו הבא כולל את הרשימו הקודם הלא ממומש ולכן הוא קשה יותר למימוש.
• האדם לא יכול לעורר את עצמו, אין לו סיבה לזה; אם הקבוצה מביאה לי חשיבות אני אשמע, כי כל דבר רוחני יכול להתממש רק בקשר בין הנשמות; אם אני רוצה לבצע משהו אני חייב לעורר יתר קשר ביני לבין הזולת – שם קורה כל דבר רוחני, ואם הקבוצה לא מספקת לי חומר דלק לזה אני לא שומע מה שהמורה אומר לי.
• הקבוצה צריכה להראות לך את חשיבות ההשפעה, הקשר, היציאה מעל עצמו, החשיבות להתחשב עם מה שהספר או המורה אומרים לך, ולא שאתה בצורה אינסטיקטיבית תרגיע את עצמך שהכול בסדר.
• צריכים לעורר את החברים שהם בחזרה יעוררו אותך – בלי זה אתה אבוד.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א’: כתבי בעל הסולם, “אגרות” – אגרת מ”ו

• במידת תיקון כלי האדם, הוא יכול לאבחן היכן הוא נמצא ומה הוא שופט.
• האדם חייב להיות “נקי” – בדרגת הבינה במאה אחוז, כדי לשפוט את מצבו.
• בלי להגיע לדרגת הבינה, האדם כלל לא יכול לראות את האמת.
• זו”ן לא מסוגלים לקבל במקומם שום דבר, אלא הם צריכים לעלות לדרגת אבא ואמא, להתכלל שם ולקבל את תוספת אור החכמה. בצורה כזו ניתן לברר את כל הכלים, כולל את לב האבן, מפני שזה נעשה ממטה למעלה, והכלים שלא ניתן לברר גם כעת, ממתינים להתברר בגמר התיקון הכללי.
• בשמות המדרגות יש לנו רמזים, סימנים ומדידות על מהות המדרגה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם: “פתיחה לחכמת הקבלה”, אות מ’, שיעור 17

• הביטוש הוא רק על מה שמפריע – המאבק של “בעל-הבית” אתך הוא על למה אתה לא אוכל את המנה העיקרית, וכל הבחינות האחרות נכללות בה מאליהן.
• כלפי ע”ב הפנימי, אני מודד את הפעולה החיצונית שלי, שנקראת “ע”ב החיצון”.
• ע”ב הפנימי הוא הדגמה של פרצוף גלגלתא כלפי ע”ב החיצון, ולא יכול להיות שפרצוף גלגלתא יוכל להתקשר עם פרצוף ע”ב, ללא ע”ב הפנימי שבו.
• כדי להתקשר לתחתון, העליון צריך לבנות בתוכו מודל של התחתון, וכך הוא יכול להתקשר אליו.
• בדרך ממטה למעלה, החיסרון שעולה מהתחתון לעליון נקרא “דעת המזווגת”.
• חייב להיות מתאם בין התחתון לעליון – הממוצע ביניהם, והם נפגשים במקום חדש הנקרא “דעת”.
• ע”ב הפנימי – חכמה דכתר, פרצוף החיצון – כתר דחכמה.
• התחתון לא יכול לדמות את העליון בלי שהעליון ייתן לו איזו צורה; מהתחתון אנו דורשים רק נכונות להתכלל, להידבק, להכניע את עצמו כלפי תכונת העליון.
• אנו צריכים לחפש את תכונת העליון שאליה אנו צריכים להתבטל, ולכן מביאים אותנו לקבוצה, ספרים ומדריך.
• עד גמר התיקון, כל עוד האורות לא במקומם, קיים “ערך הפוך אורות וכלים”.
• עיקרון “ערך הפוך אורות וכלים” הוא חשוב מאד, כי הוא מעורר אותנו להגיע לשלמות.
• האור משפיע ומסובב את הכלי – הכלי לא עושה דבר, הוא נמצא באור והאור בהשפעתו התמידית עליו מנענע אותו.
• מחשבת הבריאה – האור, מחייבת את הבריאה לעשות את הפעולות. אותה מחשבה שהפעילה אותו ממשיכה, למרות שהנברא מרגיש יותר ויותר את מציאותו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: בעל הסולם, מאמר גוף ונפש, שיעור 2

• לימוד חכמת הקבלה הוא לא לפי זמן היסטורי, אלא לפי שינוי חומר הבריאה, שכאשר הוא משתנה משתנות בו כל מיני תופעות.
• מגילוי אדם הראשון, חכמת הקבלה נתנה יחס לבני האדם למה שנמצא מעל לקומת הבהמה שלנו.
• כל הדתות מתרחשות בתוך הרצון לקבל האגואיסטי, וכאשר האנושות תבוא לתיקון, תתקיים בה רק עבודת ה’ האמיתית, שנקראת “חכמת הקבלה”.
• הדתות והאמונות נובעות מתוך חסר קשר עם האלוקות, ולכן הן משתנות; לעומתן, בחכמת הקבלה החוקים מוחלטים ולא משתנים לעולם.
• אם היינו יודעים בצורה ברורה ביותר שעם החיים הללו נגמר הכול, או שבטוח שכדור הארץ נגמר, אם היה ברור לנו שאנו לא נצחיים, לא היה כוח לאדם לחיות. אנו חשים בצורה פנימית, תת-הכרתית, שאנחנו נצחיים, כי כולנו הגענו מהבורא.
• אי אפשר לבנות את דרגת האדם אם אתה לא נותן לו את ההרגשה שהוא נצחי, כי אחרת הוא לא יכול לגדול מעל דרגת הבהמה.
• כל פנימיות האדם נובעת מתוך הקשר שלו עם הבורא, ומתוך הרגשתו שהוא נצחי.
• על האדם לייצב לפני לפני כל דבר בחייו את מטרת חייו, אחרת נעלמת בו דרגת האדם.
• אם אני נמצא ברצון לקבל המתוקן יש לי את חכמת הקבלה, ואם הרצון לקבל התקלקל, אני נמצא ביהדות, שמתוכה נובעות גם כל הדתות והאמונות האחרות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: ספר הזהר – קטעים נבחרים, פרשת נח, אות תפ”ב

• ספר הזוהר נכתב עי קבוצת מקובלים, ורק בצורה כזו הוא יוכל להיות מובן.
• כדי להבין את ספר הזוהר, עלינו להתחבר, למצוא נקודות מגע ולגלות את הקשר בינינו, כי רק אז נוכל לפתוח את הספר.
• כל מה שספר הזוהר מדבר עליו, נמצא בקשר בין הנשמות, ושם נגלה את הבורא, את האור שקושר ומחבר אותנו יחד.
• ספר הזוהר מדבר על איך אנו מגלים את אור הבורא, ולכן ראשית עלינו לחשוב על ערבות, אחדות, “ואהבת לרעך כמוך”, והזוהר יעזור לנו בזה.
• “ידיעה” – אור חכמה מתפשט בתוך אור החסדים שלי, כאשר הפרצוף מקבל בתוכו אור פנימי – אור של ידיעה, דעת, חכמה ובינה שמתחברים יחד.
• אם אני מעלה את המ”ן שלי מהמלכות – סכום כל הנשמות, אם אני רוצה להתכלל בנשמתי, ברצון שלי יחד עם כולם, אז החיסרון שלי נכלל במלכות, מלכות מעלה אותו למעלה, לדעת, ואז אבא ואמא – חכמה ובינה, משפיעים, ואז אני מקבל בחזרה את הידיעה, את ההרגשה הזאת.
• “גוף הנשמה” – הכלי, הרצון, “אור הנשמה” – המילוי שמתקבל בכלי.
• האדם צריך לממש את עצמו במאה אחוז כלפי כל המערכת, ורק לשם כך הוא צריך לדעת את שורש נשמתו.
• בסופו של דבר, חוץ מ”אני” ו”בורא”, לא מתגלה כאן כלום.
• “העולם הזה” – המצב הנוכחי ברצון לקבל שלי; “העולם הבא” – מה שיכול להתגלות ברצון לקבל ברגע הבא.
• אם אני לא מכין את עצמי לדרגות הבאות, כל השערים נעולים, ואני לא מגיע לאף מצב.
• התכלית היא, שהאדם יהיה בדרגת הבורא ויהיה שווה לו בכל.
• בכל פעם ופעם, האדם צריך לגלות חיסרון ל”סודות החכמה”.
• “חכמה” – איך אני יכול לשמש בכל היוצרות שלי, כדי להשפיע ולהשלים את הזולת.
• בכל פעם האדם צריך לתת יגיעה גדולה, כדי לקבל מהסביבה חשיבות להתקדמות להשפעה.
• מהבושה שאני מגלה בסיום דרגתי הנוכחית, מגיע לי דחף להתקדם למדרגה הבאה, שבה אני אתגאה, עד שבסופו של דבר, “ויגבה ליבו בדרכי ה'”; כך אנו מתקדמים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”