קבלה לעם היום

חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, מאמר “מי ברא אלה”, שיעור 2

• כשהאדם רוצה להיכנס ולהתאחד עם החברה, בתוך הקשר עם החברה הוא מגלה את ההבחנות שעליהן הזוהר מדבר. ובהתאם לכמה שהוא נצמד, נקשר יותר לרצונות ב”ואהבת לרעך כמוך”, הוא מגלה את האור שממלא את אותם הרצונות, שזה נקרא “גילוי הבורא לנברא”.
• אנו צריכים להשתדל לגלות את מה שאנו לומדים עליו – תיקון הבריאה, תיקון הקשר בין האדם לסביבה, כדי לגלות את אור מטרת הבריאה.
• במידת הקשר של האדם עם הסביבה, הוא קונה את הרוחניות שלו, את הכלי של הנשמה.
• כל העליות והירידות הן עליות וירידות בתכונת ההשפעה – עד כמה שיש לי מסך גדול יותר אני עולה, וההפך.
• מערכת העולמות היא דומם – חוק ולא יעבור. לכן חוץ ממך אין בבריאה אלמנט רגיש, דורש, נותן או מקבל. כאשר תכניס בה את הרצון שלך, נפתח ה”ברז” ואתה תקבל במידה שפתחת.
• אם זו לא הבקשה הנכונה זה לא נקרא “מ”ן”. מ”ן זו הבקשה, ה”קוד” שפותח את ה”ברז”. ה”קוד” הזה עובד אם אתה מעביר אותו דרך הקבוצה – אתה מארגן יחד איתם את הרצון המשותף, ועושה את זה כדי לעשות נחת רוח לבורא – דרך הקבוצה לבורא, ואז נפתח לך ה”ברז”.
• העלאת מ”ן יכולה להיות רק בתנאי שאדם מקבל חיסרון מהחברה, מאותם הרצונות שאיתם הוא רוצה להתייחד, והוא מרגיש שיש ביניהם חומה והוא לא מסוגל לעבור אותה. והוא רוצה לפרוץ אך לא מסוגל, ומבין שהוא לא מסוגל אבל הוא חייב לבצע את זה, ואז הוא מתפרץ בחיסרון שזה יקרה. הרצון הזה נקרא מ”ן, כי אין לו עוד למי לפנות, ואז הוא פונה לבורא. לפני זה לא הוא יכול לפנות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: תלמוד עשר הספירות, כרך ג’, חלק ח’, אות ד’, שיעור 4

• כל העליות הן תמיד לס”ג, שאחראי על כל מה שקורה והוא העליון לכל דבר.
• אם האדם רוצה להגיע לתוצאה מהלימוד, הוא חייב להבין שבספר שהוא קורא עכשיו, אין אף מילה שלא מדברת על הקשר בינינו.
• עד גמר התיקון, כל התיקונים הם למעלה מפרסא דאצילות.
• חיסרון לרוחניות – רצון להתחבר שאותו אי אפשר לממש, והאדם בטוח שהוא לא יכול לעשות זאת, ועם זאת הוא בטוח שהעליון יוכל לעשות זאת עבורו.
• “מ”ן” – מי (בינה) נוקבין (חיסרון) – חיסרון שלי להיתקן כדי להשפיע.
• תחתון המעלה את המ”ן – הנשמות השבורות, שמגלות שהן לא יכולות להתחבר ביניהן כפי שהיו לפני השבירה.
• “להשפיע נחת רוח לבורא” – להעלות חיסרון לבורא, כדי לתת לו אפשרות להשפיע לי.
• התפקיד שלנו בחיים הוא לעשות חיים. העליון רוצה שאנו נעשה חיים, שיהיה לנו טוב, באמת טוב, ולא שנשחק בצעצועים קטנים ובזה נעביר את החיים. יש לך חיים שבהם אתה צריך להשיג אין סוף. להגיע לטוב המוחלט ולא הטוב שנדמה לך. לזה הוא לא יסכים. הוא רוצה להביא אותך לטוב האמיתי. כמה שאתה משתדל לאתר את המושג הזה ולהתקרב אליו – זהו תפקידך בחיים. ואת זה אנו משיגים אך ורק בחיבור בינינו וזה המקום שבו אנו מקבלים את הטוב הזה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, בית שער הכוונות, אות ס”ח, שיעור 31

• כלים במצב צמצום א’ לא מרגישים את הכלים במצב צמצום ב’, וההפך.
• מציאות העולם שלנו היא אשליה, כי היא מציאות ברצון לקבל שלנו, והרצון לקבל על-מנת לקבל לא קיים – הוא נעלם בצמצום א’.
• “כדור הארץ” – רצון שלי שמצייר לי את התמונה הזו, והוא על-מנת לקבל ולכן לא קיים ברוחניות. זהו עולם דמיוני שקיים כדי שממנו אוכל לבנות את עצמי בעצמי מאפס, מ”יש מאין”, בדומה לאופן שבו הבורא ברא את העולם.
• הקליפה שומרת על הפרי ב-2 אופנים: 1- היא נותנת לי התנגדות כזו שעל-ידה אני קונה כוח לחיות בדרגה עליונה יותר, 2 – היא שומרת עבורי על ההסתרה, עד שאוכל להתאים את עצמי לדרגה עליונה יותר.
• “פרסא” – כל הפסק, גבול בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה בפרצוף.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות ס”ו

• ההגדרות למושגים “ישראל” ו”אומות העולם” לפי חכמת הקבלה, הן לפי רצון האדם ולא לפי מוצאו.
• “ישראל” – מי שמשתוקק ישר-אל, להתעורר לדבקות, “אומות העולם” – מי שמצוי בתוך האגו שלו.
• הכל תלוי במידה שאנו – אלה שיש בהם את בחינת “ישראל”, הנקודה שבלב, מחלקים את העיסוק והכוונות שלנו לחלק ההשתוקקות ישר-אל, לעומת החלק ששייך לאומות העולם שבנו, הארציות.
• עלינו לתת לישראל את כל הכוחות, ולאומות העולם את ההכרחיות בלבד. אם מי שיש בו את 2 החלקים – ישראל ואומות העולם, מאיזו אומה גשמית שלא תהיה, פועל בצורה כזו, הוא גורם לכל העולם כיוון נכון ומילוי נכון מלמעלה. בזה הוא משנה את האיזון ומכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות.
• לאדם אין מה לתקן את עצמו, הוא מתקן את הקשר השבור שלו עם האחרים בלבד.
• הבעיה היא באנשים שיש להם דחף לתורה – אם אדם כזה עוסק בחלק הנסתר של התורה, הוא מעלה את כל העולם לכף זכות, ואם הוא עוסק בחלק הנגלה של התורה, הוא מוביל את העולם לאסון.
• כל אדם שעוסק בתורה חייב לעבור ולעסוק בחכמת הקבלה, אחרת הוא מזיק לעולם.
• אם כל האנשים שחשים משיכה לתורה היו לומדים את חכמת הקבלה במקצת, לא היה רע בעולם.
• כל עם ישראל שהיה בדרגה הרוחנית ונפל ממנה, חייב לתקן את עצמו על-ידי חכמת הקבלה, ורק בזה העולם יתקן.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“