קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ע”ו – “על כל קרבנך תקריב מלח”

• אין האדם יכול לקבוע מראש, מה הוא ירגיש, איך הוא יחשוב או יתנהג ברגע הבא, כי ההתפתחות לא נעשית על-ידינו, אלא על-ידי המאור המחזיר למוטב, לפי תוכנית הבריאה, והאדם רק יכול לקבוע את קצב מימוש התוכנית.
• “טוב ומיטיב” הוא כלפי המטרה הסופית, ולא כלפי ההרגשה במצבנו הנוכחי.
• אם אני מרגיש באיזשהו מצב טוב, סימן שאני נמצא ברע.
• “ברית מלח” – הסכמת האדם, החלטה שלו לקבל כל מצב ומצב כטוב, שהוא רוצה שכך זה יקרה, ומחייב בזה את הכוח העליון שיבצע בו את שינוי התפיסה הזה.
• “ברית”, זיווג דהכאה, ניתן לבצע רק למעלה מהחשבון שאפשר לעשות ברצון לקבל.
• כל העבודה שלנו במלכות דאין-סוף, זה לרכוש לה “ראש” – החשבונות הללו שנקראים “ברית”.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א’: זוהר לעם, פרשת “וירא”, אות שמ”ב, שיעור 13

• בזמן הלימוד, על כל אחד להשתדל לאתר בתוכו את ההבחנות הכתובות בזוהר; שנרצה לגלות את המצבים והשינויים שעליהם הזוהר מדבר בנו, שנתחיל לעבור אותם בצורה מוחשית, פנימית בתוכנו, וכך נגיע לתיקון.
• כל מה שאני רואה הם צורות הקשר, בהבדל ובדומה ביני לבין הבורא, וזאת כל המציאות.
• על-פני כל הצורות המתגלות לאדם, עליו לקבוע את צורת הקשר שלו עם הבורא, וזה נקרא שהוא בונה את ה”ראש” – אמונה למעלה מהדעת.
• “אחות” – זיווג זעיר-אנפין עם נוקבא במצב קטנות, על אור חסדים; “אשה” – זיווג זעיר-אנפין עם נוקבא במצב גדלות, על אור חכמה.
• בכל אדם ישנה נטייה חזקה לדעת, להבין, לשלוט, ואם בזמן קריאת הזוהר אני מתחיל לא לרצות את זה אלא להיות באמונה – תכונת ההשפעה, אני כבר מתעלה מעל הרצונות הגשמיים לעבר הרצונות הרוחניים – גילוי הבורא.
• “אברהם” – התכונה היסודית ברצון לקבל שלנו, שמבדילה את תכונות הבורא מתכונות הנברא; נציג הבורא בתוך הנברא.
• למעלה מהדעת זה לא ביטול הדעת; עד כמה שהדעת תהיה יותר גדולה, אני עולה למעלה ממנה, אני משפיע מעל הדעת, תכונת האמונה גבוהה מהדעת.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם,”בית שער הכונות”, אות נ”ט, שיעור 19

• “צמצום ב'” – עבודה בגלגלתא-עיניים בקביעות, ובזעיר-אנפין ומלכות ב”עולה ויורד”.
• כלי מוחא, עצמות וגידין, ניתנו לנו כדי שנוכל לעמוד עליהם, ומהם לעבוד עם כלי בשר ועור; כלי הקבלה הם מטרת הבריאה, הם הכלים האמיתיים שעבורם הכל קיים.
• חסדים – מילוי דאלקים; חכמה – מילוי דהויה; חכמה לא יכולה להתפשט ללא חסדים, ולכן הזיווג המלא הוא “הויה אלקים”.
• “כלי בלי אור” – אור חסדים ללא אור חכמה.
• הכל תלוי בחסדים המגיעים מאיתנו – אור חכמה קיים בשפע; אור החסדים בעצמו לא מאיר, אך הוא מפעיל את אור החכמה.
• מצד הנברא השפעה נקראת חסדים, ומצד הבורא השפעה נקראת חכמה.
• אנו יכולים להתעלות מעל העולם הזה, בתנאי שיתגלה בנו חושך, שאותו נמלא באור חסדים, וכתוצאה מכך הוא יתמלא באור חכמה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, מאמר “ירושת הארץ”

• לא בטוח שמה שהתורה מספרת עליו קרה במציאות הגשמית, אך בטוח שהיא מספרת על המצבים הפנימיים שהאדם עובר.
• “ארץ ישראל” – רצון המכוון לבורא בעל-מנת להשפיע.
• קיבלנו את ארץ ישראל כהזדמנות לגאולה, לתיקון העם, ואם לא נתאים את עצמנו לכוח הרוחני הפועל על האדמה הזו, יוציאו אותנו ממנה בחזרה לגלות.
• כל התיקון שלנו צריך להיות על-מנת שלאחר תיקון העם, נתקן את העולם ונביא אותו לדבקות בבורא.
• כל מה שעובר עליך, הן באור והן בכלי, הוא לא ממך; דווקא ההתנגשות בין שניהם, שמורגשת בך כסבל, מולידה בך את המצב השלישי – הנברא.
• כדי להביא את נקודת “יש מאין” להרגשה שהיא מנוגדת לאור, האור “מנפח” אותה עד לדרגתו ומשאיר אותה ריקה; כך, לאחר צמצום א’, היא מבינה את מידת הניגוד בינה לבין הבורא.
• גילוי הפער ביני לבין האור, כדי שאדמה לאור, הוא הכרחי, כי אחרת לעולם לא אגלה את הדמיון, השוויון שלי לאור.
• אנו מסוגלים להגיע לגאולה השלמה, אם נכניס את כולם לעבודת התיקון, כל אחד במידת רצונו, יכולתו ובהתאם לשורש נשמתו.
• “גלובאלי” – כל אחד כלול מכולם, ולכן לא יכולה להיות שלמות באדם אחד, אם בכל האנושות לא תתגלה השלמות.
• האדם מגלה את האלוקות, בתנאי שחסרה לו האלוקות – תכונת ההשפעה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“