קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• מעולם אין-סוף, ששם זה כלי ואור שלמים הנמצאים יחד, שניהם משתלשלים ומגיעים עד למקום הנמוך ביותר; הכלי מגיע למצב שנקרא “גוף האדם”, והאור מגיע למצב שנקרא “החיים שבאותו הגוף”.
• שני הדברים שהשתלשלו ממעלה למטה הם מנוגדים ועומדים זה מול זה, והאדם צריך לכרוך אותם יחד, וכך לעלות.
• נותנים לנו בכל פעם קצת יותר רצון לקבל וקצת אור, והאדם צריך לעשות מהם התמזגות נכונה – להשוות את הרצון לקבל עם האור; שהשימוש ברצון לקבל יהיה כצו השימוש של האור, ואז הם יהיו כרוכים יחד.
• האדם לא יכול לתאר לעצמו איזה רצון יהיה לו במדרגה הבאה, וגם אותו הוא יצטרך לכרוך עם האור, וכך בכל מדרגה.
• תוספת הרצון לקבל בכל פעם היא בריאה חדשה, וכמה שהאדם התגבר במדרגה הקודמת, אם מתגלה לו גרם אחד של רצון לקבל, הכול נופל והופך לחושך, למצב בלתי מובן, שנוא, והאדם לא יכול לעשות עימו דבר.
• הכוח לתיקון האדם מוכן; רק האדם צריך לקשור את כל האמצעים והמרכיבים יחד – הוא ויתר הנשמות.
• היפוך הרצון לקבל לרצון להשפיע, זה רק שינוי היחס בין הנשמות.
• הרצון לקבל אומר לאדם שהוא נבדל מהאחרים, ואם הוא קושר את אותו הרצון לאחרים, הוא מיד מקבל את הכלי המתוקן, אך הוא יכול לעשות זאת רק על-ידי המרכיב השלישי – הבורא.
• כל זה בנוי כדי להזדקק למרכיב השלישי – הבורא.
• ההבדל בין הירידה ממעלה למטה ובין העלייה ממטה למעלה, הוא שבירידה היה נוכח המרכיב השלישי שביצע זאת, ובעליה על האדם לפנות אליו דרך החברה, כדי שיכריע בין שני הכוחות – הרצון לקבל והאור, ולכן העלייה היא תמיד בהשגת יתר דבקות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: “אגרות” – אגרת כ”ט

• לבעל הסולם היה קשה להדפיס את ספריו, כיוון שלא ניתן להוכיח מאין הוא לוקח את תובנותיו.
• לפני האר”י, כל המקובלים גילו את הרוחניות, אך לא את כל הסיבות לתמונה הזו.
• גילוי עניין ה”אור חוזר”, תלוי בעמקות ההשגה, בעביות שעל-פניה מתגלה הגילוי.
• האר”י הוא הראשון שגילה את הקשר והשוני בין אור ישר ואור חוזר לעמקם.
• עד זמן האר”י, כל המקובלים דיברו ב”אור ישר”, ומהאר”י והלאה, המקובלים מדברים ב”אור חוזר”.
• כל ההבדל שישנו בבריאה, הוא בין רצון לקבל בלי או עם מסך; אנו מתקנים את הרצון לקבל ללא מסך – “רשע”, וכאשר אנו שמים עליו מסך, הוא הופך ל”צדיק”.
• באותו הרצון לקבל, לאחר שמקבל את התיקון, את ה”ציפוי” הפנימי של החסדים, האדם מתחיל לגלות בו מציאות, יחס, הכול חדש.
• “ליצנות” – זלזול בהשפעה.
• תיקון הכלים הוא לא בלימוד, אלא לפי כמה שהאדם משתוקק בזמן הלימוד למאור, לשינוי כתוצאה מהלימוד.
• כל החכמה כלולה מ-2 פעולות: אנאליזה – פירוק, וסינתזה – חיבור.
• העבודה שלנו היא לקחת את הטקסטים השונים של בעל הסולם, ולהרכיב מהסגנונות השונים משהו אחד, ברור, קל ושימושי.
• בסופו של דבר, על האדם להגיע למצב שבו הוא יכול להשתמש בצורה הנכונה במקור.
• ברוחניות אין זמן, ולכן תמיד מדברים על ההווה.
• האור שמשיגים בתוך הכלי, זו התפעלות הכלי מהתיקון עצמו.
• ההתרגשות מההשפעה שהכלי משיג, זה נקרא האור שבו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: “פתיחה לפירוש הסולם”, אות נ”ז

• את אותו גובה האור שהנברא משיג באור חוזר, הוא מרגיש בתוכו כאור ישר.
• ההבדל בין אור חוזר ואור ישר, הוא נוכחות הבורא, נוכחות המשפיע, שבא ומתלבש בתוך הנברא, בזיווג, בייחוד.
• האור הישר שבא תלוי בגודל המסך, והאור החוזר תלוי בגודל ההתגברות.
• בתוך עולם אצילות, נמצא עולם הנקודים כנוקבא – המיועדת לתיקון.
• כל העבודה עם הנשמות, היא בהתאם לאותם החסרונות שיצאו מעולם הנקודים לאחר השבירה.
• ההבדל בין אצילות לנקודים, הוא שבאצילות ישנן המידות שחסרות לתיקון בעולם הנקודים.
• התיקון דורש את ידיעת יסודות הבריאה, שלא יתגלו אלמלא השבירה; לכן עמקות הגילוי נקראת “רשעים” – אותו עומק הרצון לקבל המתגלה כהפוך מהרצון להשפיע, והמערכת צריכה להיות מוכנה להתחיל לשדך, לקשר ביניהם.
• לא מתקנים את השבירה, זו יצירה חדשה.
• הנקודה שבלב שמתגלה בנו, היא היסוד של אותו הנברא העתידי, שיכול להתהוות מכל אחד מאיתנו.
• “פרצוף” – צורת ההשפעה שישנה לנברא.
• העליון שמתלבש בי זה אני בדרגה הבאה, ואני מרגש בי כרגע את הדמות הזו כדוגמא, אותה אני רואה בצורת השפעה בלבד, שעדיין לא הגיעה למימוש בעביות התחתון.
• זמן רוחני – שינויי המצבים, סיבה ומסובב, ההבדל בין המצבים.
• אין חכמה באצילות אלא רק בבינה.
• חכמה נמצאת בבינה כדי לשבח חסדים, כדי לתת כבוד לחסדים.
• גובה הבינה נקבע על-ידי כלי הקבלה שבה – עד כמה היא נמצאת בניגוד לכלים אלה; בצורה כזו מקבלים חכמה עד גמר התיקון.
• כל התיקונים הם בקו עד הנקודה המרכזית, וכל היתר זה ריק; זו החכמה שמתגלה בתוך הבינה עד גמר התיקון.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: מאמר “עת לעשות”, שיעור 2

• ההבדל בין הספרים הקדושים ללא קדושים, הוא בכוונת המחבר – באיזו דרגה הוא נמצא והאם הוא כותב מדרגת ההשפעה שלו.
• אם מתעוררת באדם הנקודה שבלב, הוא נמשך לאמת, ולא מסוגל להסכים עם כל שיטה אחרת.
• חכמת הקבלה מדברת מהרגע שבו ישנה לאדם האפשרות לבחירה חופשית.
• הבחירה החופשית היא להתקשר עם הסביבה, שממנה אפשר לקבל “אור מקיף”.
• להשיג רוחניות – להשיג את תכונת ההשפעה שבי.
• ההתקשרות לכל יתר הנשמות, זה מה שמביא את האדם לתכונת ההשפעה.
• בעל הסולם פתח לנו את השער, שבלעדיו כל חכמת הקבלה הייתה עדיין סתומה לפנינו.
• לספרי הקבלה האמיתיים יש 2 מטרות: 1 – עבור בעלי השגה, לעזור זה לזה ולעשות יותר ויותר תיקונים; 2 – עבור אלו שעדיין לא הגיעו לרוחניות – עזרה בהשגת האור המקיף.
• כיום לא קיימת עבור המתחיל אפשרות למשיכת המאור המחזיר למוטב, מלבד שיעור הבוקר.
• גם אנשים ללא ה”נקודה שבלב” שילמדו את חכמת הקבלה, יאיצו מאד את התפתחותם.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”