קבלה לעם היום

חלק א’: רשב”י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר “לילה דכלא”, אות קמ”ב, שיעור 8

• המרחק מהנקודה שבה אתה נמצא ועד אין סוף, כלומר בינך לבין כל האחרים, הם העולמות, וברגע שתתחיל להתקרב לאחרים תרגיש בזה את הרוחניות.
• זרימת ההשפעה ממך לאחרים ומהאחרים אליך, זה האור העליון שאתה רוצה לגלות, הקשר המתחדש שאתה רוצה לתקן בזמן הקריאה בזוהר.
• “טעין דחמרי” (מוליך החמורים): עזרה ממדרגה עליונה יותר, נשמה מיוחדת, כוח מיוחד שיעזור לנו לפתוח את הדרכים ולגלות את צורת הקשר בין הנשמות שבהן הזוהר מתגלה.
• מצד אחד כל אחד צריך לשמור על האישיות שלו, ומהצד השני על כל אחד להתעלות מעליה לחיבור עם האחרים, ובזה אנו משיגים את אור נרנח”י במקום אור נפש דנפש שהיה לנו מלכתחילה.
• עלינו להשתדל להוסיף כל יום לכוונה עומק, קשר, למען הערבות בינינו וכדי לעשות נחת רוח לבורא.
• עולם האצילות – המקום שבו אני יכול להגיע לחיבור עם האחרים.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם: פרשת “צו”, אות פ”ד, שיעור 7

• חכמת הקבלה היא חכמת הכוונות, ולכן כל מה שדרוש לאדם כדי להתקדם בה הוא רצון פנימי לגלות את המציאות הנסתרת ולא יותר.
• את העולם הנסתר אי אפשר לגלות, אלא מתוך איזו נקודה פנימית שאתה פותח ומפתח עד שאתה מגלה. ואתה עושה זאת על-ידי זה שאתה מחבר את הנקודה הקטנה שלך עם הנקודות האחרות.
• בהתקשרותך ליתר הנקודות אתה מסדר את הנקודה שלך בצורה הנכונה, בנטייה להשפעה.
• הקבוצה מעצבת אותך לצורת ההשפעה, ואז בעזרת התכונה הזו שכבר תיקנת בקבוצה אתה יכול לגלות את המציאות שאתה כל כך מחפש.
• לא חשוב כמה אתה יודע וכמה עברת – אם יש לך נטייה לזה אתה כשיר לעניין, ואם לא אז לא.
• אם בזמן קריאת הטקסט שבזוהר, במקום פירושו במושגי העולם הזה מיד עולה בך מבפנים תכונה מסוימת, זה כבר סימן שהתקדמת, שאתה כבר נמצא בחיפוש רגשי בשטח הנכון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, בית שער הכוונות, אות מ”ט, שיעור 23

• מלכות דאריך אנפין נגנזה ברדל”א, ורק אם נעלה מעל הגבול הזה נגלה אותה.
• כל התיקונים שאנו עושים באצילות הם בגלגלתא-עיניים.
• בזה שראש דאריך אנפין התחלק ל-2, הוא קובע לכל הפרצופים והפעולות תחתיו שהם גם יהיו מחולקים בצורה כזו.
• בכל פעם שאתה תומך במלכות שתזדווג עם זעיר אנפין, אתה גורם לתיקון הנשמה שלך.
• הרצון, הכוונה שלי להשפיע נחת רוח לבורא עולה לאצילות, ועם זה אני מתקן את עצמי בעולמות בי”ע – בסביבה שלי.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “גוף ונפש”, שיעור 1

• בכנס הייתה עלינו השפעת סביבה חזקה, ועכשיו אנו צריכים לחפש את השפעת הסביבה החזקה.
• אם האדם מרגיש שיש לו ירידה, סימן שהוא לא מחובר לסביבה ולא מעורר אותה ואת השפעתה אליו, ובנוסף, הסביבה בכללות לא דואגת שיהיה מצב רוח כללי.
• הפעולה היחידה שאתה מסוגל לעשות, היא חיזוק בסביבה בהשפעתה על כל אחד ואחד.
• לא נפלנו לאחר הכנס, אלא קיבלנו הזדמנות לעלות. כעת אנו רק צריכים להתחבר יותר עם האחרים ואז האור יעלה אותנו לדרגה הבאה.
• אנחנו צריכים לשבור בצורה שיטתית את אותו המחסום שהרגשנו במקצת בכנס, ואחרי כמה פעמים הוא ישבר ופתאום זה יגיע.
• אם אני יודע שאני קשור למטרה, לכוח עליון, ואנחנו עובדים איתו יחד, הוא כמו אבא רחום וחנון אליי, נותן לי הזדמנויות להתקרב אליו, לצורה שלו, אמנם שקשה לי – אני כל הזמן אמצא כוחות, אבקש ממנו שיתגלה וייתן לי דוגמא – תבקש, תבקש…
• חיבור או ריחוק הם הדברים היחידים הקיימים במציאות, ורק הם ניתנים למדידה.
• כל הבעיה היא בחוסר הערכת המטרה, שלא תתגלה עד שלא תהיה לך התכונה שתואמת אליה.
• רק החברה מסוגלת לתת לאדם כוח להגיע להשפעה – כך זה טמון בטבע ולזה היא מיועדת.
• עשייה – כאשר אתה מחזק את הקשר שלך עם הסביבה, שאתה מעורר את הקשר שלך עם כולם.
• הסביבה היא הבורא, ולכן על-ידי זה שאתה מעורר אותם, אתה מעורר אותו.
• היום אנחנו נותנים את הכוחות שלנו לזה, שאף אחד לא שוכח לרגע על זה שאנחנו צריכים להיות מחוברים ולעורר בצורה הדדית את כולם, זה את זה. בואו נרצה, ויחד לזה נחבר את הכוח העליון, הבורא, שיעזור  לנו לחשוב על זה.
• הערבות – אם אני לא מתעורר האחרים לא מתעוררים, ואם האחרים לא מתעוררים אני אישן מחר בשיעור, וכך הלאה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“