קבלה לעם היום

הכנה ללימוד הזוהר, קטעים נבחרים מחוברת הכנס “זוהר לעם”

• במידה שהאדם משיג את ההפכיות שלו מהאור, כתוצאה מהארת האור עליו, הוא מסוגל להתכופף עם הרצון לקבל שלו, ולרצות שהוא ישתנה לעל-מנת להשפיע.
• דווקא ה”אויבים” משלימים את האדם, להיות בדרכי ה’ ולהיות דומה ל-ה’. ללא הקליפות לא היינו רוצים אף פעם לתקן את עצמנו.
• אין לנו כלי אחר מלבד הקליפות, הרצונות המקולקלים שלנו, ואם האדם שונא את הצורה הזו שבו, היא הופכת בהדרגה לקדושה על-ידי המאור המחזיר למוטב, ואותו “שונא” הופך ל”אוהב”, לכלי לקבלת השפע.
• אנו לא יוצאים אף פעם משליטת הכוח העליון; במידה שאנו רוצים להיות דבוקים בו, ההסתרה עוברת.
• המצב לא משתנה, משתנה רק הקליטה, ההכרה שלי.
• גילוי האפסיות שלי זה גילוי גדול מלמעלה, ובזה נותנים לי הזדמנות להידבק.
  
• הרגשת החיים היא הרגשת השליטה, הן כלפי עצמי והן כלפי המציאות שלי; הכניסה לרוחניות היא הרגשה של מיתה, שאני מוותר על ה”אני” עד כדי כך, שאני מעוניין בפגיעות אישיות בי, כדי להתעלות מעל ה”אני”.
• לקראת מעבר המחסום, האדם מביט על עצמו יותר ויותר מהצד, ובזה הוא מזדהה עם הבורא ומסתכל על עצמו כמצע לניסיונות.
• אני לא רוצה שהרשעים ימותו, אני רוצה דווקא להשתמש בהם.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א’: זוהר לעם, פרשת “וירא”, אות ל”ב, שיעור 3

• הזוהר לא מדבר לעולם על בני אדם, אלא על כוחות – או באדם עצמו או בין הנשמות.
• בעת הקריאה בזוהר, אני לא מבין ואני גם לא רוצה להבין את מה שכתוב; אני רוצה להרגיש את זה – שהתכונות הפנימיות שלי ישתנו, ואז ארגיש את הכתוב בזוהר.
• העיקר שהאור משפיע, ועושה בנו כלי הרגשה לקליטת הכתוב בזוהר.
• כל הגישה שלנו צריכה להיות: שהאור ישנה לי את התכונות בעצמו, ואז אתחיל לעבוד עם השכל, ורק במידה שאני צריך להידבק בעזרתו בבורא.
• העיקר הוא לדעת את צופן ההתקשרות לרוחניות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכונות”, אות ל”ט, שיעור 13

• קיימות אין סוף צורות התקשרות, ואנו לומדים מקרים בודדים, שבהם רוצים המקובלים לגרות אותנו, במה ששייך לקו ההתקדמות שלנו, ואת השאר נגלה מתוך השגתנו.
• גם בלימוד חכמת הקבלה, ולא רק בלימוד הזוהר, הכוונה היא החשובה.
• בכל פרט במציאות, ישנה כל המציאות; לכן כל אחד הוא שווה כלפי כולם, כל פרט כולל את כולם, והוא יכול להיות בכל האופנים כלפי כולם.
• לימוד “תלמוד עשר הספירות”, הוא לימוד המבנה המוצק של מערכת העולמות, בהשתלשלותן ממעלה למטה. ספר “בית שער הכוונות” רוצה להסביר לנו על העושר, האופי של המערכת הזו; זהו לימוד המתייחס לחיים שבתוך המערכת ולא למערכת עצמה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, מאמר “האומה”, שיעור 3

• אנו יכולים לשנות את המשטר או את צורות היחסים בחברה עשרות פעמים; בכל זאת כל אחד יגלה את עצמו כאגואיסט שרוצה לנצל את החברה לצרכי עצמו בכל, ובזה תגיע החברה לסיומה.
• כל חברה וחברה מגיעה להבנה שטבע האדם הוא המכשול, ואין כל שיטה מלבד חכמת הקבלה לתקן את טבע האדם.
• כל הרשעים שמתגלים, היו טמונים בנו מאז ומעולם וכעת הם רק יוצאים לחוץ; גילוי הרשעים הוא סימן שהגיע זמנם להיתקן, וזוהי שמחה גדולה.
• הסימן לסוף הגלות, הוא איבוד הקשר המוחלט בין כל חלקי האומה, מלבד החיבור כלפי השנאה החיצונית אליהם, ומכאן והלאה הגיע זמן התיקון.
• בלתי אפשרי שנגיע לאיחוד בינינו, מבלי שהמאור המחזיר למוטב יעשה זאת עבורנו, מכיוון שאף פעם לא היינו עם ככל העמים, שהתחבר בצורה טבעית; לכן לחכמת הקבלה אנו צריכים.
• היהודים הם לא לאום; הם אוסף אנשים שהחליטו להתחבר ביניהם לפי חוק האהבה; יש אהבה – יש עם, אין אהבה – אין עם.
• בימי העבר, כל אדם שמקבל על עצמו את חוק “ואהבת לרעך כמוך”, הצטרף לאומה והיה נקרא “יהודי”.
• כל תרבות העם היהודי – השפה, המנהגים, סדרי החיים וכו’, מגיעה מהרוחניות.
• לגוף הפיזי אין כל תפקיד, מלבד לסבול מעט כדי לקדם את הנשמה קדימה.
• אנו לא מחפשים בינינו אהבה; הגישה שלנו היא שכולנו מתחברים כדי לחכות שהבורא יחבר בינינו.
• במקרה שלנו, האהבה הלאומית היא לא לאומנית, מכיוון שלאחר שהיא תתגלה אצלנו, עליה לעבור ולהתפשט בכל העולם.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“