קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “ויתרוצצו הבנים בקרבה”

• הבורא ברא רצון לקבל, ובו אין שום שינוי. כדי לעזור לנו להקים את עצמנו בצורה עצמאית, הרצון לקבל כולו נסתר, ומתגלה בנו רק במידה שאנו מסוגלים להתמודד עימו – להעביר את הכוונה על-מנת לקבל – “עשו”, שמתעוררת על-ידי סביבה רע, לכוונה על-מנת להשפיע – “יעקב”, שמתעוררת על-ידי סביבה טובה.
• הבחירה היא רק בסביבה.
• “הקדוש ברוך הוא” – הכוח העליון שנמצא אחרי הקבוצה, הספרים והמדריך, אשר פועל דרכם עלי ומחליף את הכוונה שלי.
• כל המאבק הוא רק על הכוונה, והבירור הוא רק על-ידי הסביבה.
• אם כולנו דואגים להתכלל מהסביבה, ומבטלים בזה את עצמנו כדי להתכלל ממה שיש לאחרים, אנו נכנסים באופן אוטומאטי למישור פנימי יותר בינינו.
• הביקורת באיזו כוונה אתה נמצא – לקבל או להשפיע, היא בהתאם לסביבה שאליה אתה נמשך – טובה או רעה.
• עלי לחפש יותר ויותר פנימה את רשת הקשר שבה אנו מחוברים; זו הכוונה הפשוטה ביותר שבה עלי להתרכז בזמן כנס הקבלה הקרוב.
• הקליפה תמיד תגיד לך שעדיין לא עשית מספיק, ואתה חייב לענות לה – לא, כאן ועכשיו. ואת ההתרשמות הזו אתה גם יכול לקבל מהסביבה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: זוהר לעם, פרשת “בשלח”, אות רנ”ב, שיעור 12

• הזוהר מספר לנו על מצבים פנימיים יותר ברשת הקשר בינינו, וכשאנו קוראים את הזוהר, אותם הקשרים שאנו נמצאים בהם, באים יותר ויותר להכרתנו.
• הזוהר מברר את סוגי הקשר בין הנשמות.
• ברוחניות, השכל – אור החכמה, מגיע במידת תיקוני החסדים, ולא לפי כמות תאי המוח שבאדם.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכוונות”, פרק ב’, אות כ”ח, שיעור 12

• עיגולים דצמצום א’ מתעגלים סביב המלכות הכללית.
• לאחר שנעשה צמצום ב’, הספירות שליש תחתון דתפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, נפלו למטה מסיום ועומדות שם. לאחר מכן יוצאים עיגולים דצמצום ב’, שפועלים על הכלים האלה ומעלים אותם למקום החושך החדש – למטה מהסיום החדש, כי שם זה המקום הכי חשוך.
• אם ישנה התאמה בקו ישר, הספירות עומדות בצורה הנכונה וכל הזך יותר הוא גדול מחברו, ואם אין מסך, אז כל העב הוא גדול מחברו.
• “עיגולים” – סביבה.
• העבודה המשותפת בין יושר ועיגולים, מזיזה את הכלים ולאחר מכן את הנשמות.
• האור הוא קבוע, ואני צריך לעדן את עצמי כל הזמן, להיות יותר רגיש, ואז ארגיש השפעת יתר מהאור, וכך אני מזיז את עצמי בשדה האור.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם: מאמר “וזאת ליהודה”, שיעור 2

• לא יכול להיות לאדם רצון לעבור למצב הבא, אם אין לו חיסרון אליו.
• מלכתחילה לא חסר לי כלום, אחר כך אני מתחיל לבדוק את המצב, ואני צריך לראות בעצמי את המצב הבא שלי. כשאני נמצא בחסרון לזה, אני מתאר לעצמי את מצב הבא, בונה אותו, נמצא מוכן, והאור בא ומבצע אותו עבורי. בצורה כזו אנו לומדים מה זה להיות בורא, מהי המערכת שהוא ברא ואיך היא פועלת עלינו.
• בהתפתחות הדרגות דומם, צומח וחי, האור קודם לכלי, אך בדרגת האדם, על הכלי להיות קודם לאור – תחילה צריכה להיות העלאת מ”ן מצידנו, והאור מגיע ומסיים את הפעולה.
• מערכת הקליפות מתארת לי את המצבים ההפוכים מהמצב הבא, הנכון, ואני לומד ממנה איך המצב הבא לא צריך להיות, והופך אותו למצב הנכון.
• בעבודה בקבוצה אנו מחפשים מצבים יותר ויותר מתוקנים, וזו למעשה העלאת מ”ן, חיסרון, ואם החיסרון מספיק, מגיע האור והופך את ההעדר להויה.
• אין רגע שבו האדם לא מקבל הכוונה מלמעלה; השאלה היא עד כמה אני תופס שאני נמצא או לא נמצא בדו-שיח עם האור.
• אנו נמצאים כעת במצב הדומה ליציאת מצרים; זהו זמן סמיך ומואץ, שבו עוברות דרך האדם הפרעות רבות, אך בצורה כזו האדם עושה בירורים מהירים, ולכן עלינו לשמוח בזה ולא לשכוח שדווקא החושך הגדול ביותר מתגלה לפני הפריצה והיציאה.
• בניגוד לכל הגאולות הקודמות, הגאולה הקרובה היא הגאולה השלמה, על כל המלכות הכללית, ולכן בפעם הראשונה בהיסטוריה, על עם ישראל להיות “ממלכת כהנים וגוי קדוש” – מתוקנים, כדי לחבר ולתקן את כל המציאות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“