קבלה לעם היום

חלק ראשון

• ישנה “דרך תורה”, וישנה “דרך בעלי בתים”; “בעל בית” – אדם שחי בתוך הרצון לקבל שלו, ולא מלמדים אותו שצריך להתעלות או לצאת ממנו. לאנשים כאלה לא נותנים הכבדת הלב, כי הם לא יוכלו לעמוד בה. מ”בעלי הבתים” נסתרת הבריאה, היצר הרע, ולכן הם לא מתחילים בדרך.
• קיים סוג אחר של אנשים, שרוצים להתעלות למשהו גבוה יותר, למעלה מהחיים הללו. מביאים אותם לקבוצה וללימוד אמיתי ובעזרתם הם מושכים את “המאור המחזיר למוטב”, ובמידה והם מצוידים בתיקון, מעלים בהם את החומר, את הרצון לקבל, כדי שיתקנו אותו, וכתוצאה מכך הם מרגישים הכבדת הלב – שהאגו שלהם גדל.
• מהרגע שהאדם נכנס לקבוצה וללימוד הנכון, המדידה היא רק כלפי האור והרצון, וניתן למדוד זאת בגדילת כמות ההפרעות.
• דווקא אצל אלה שמתעוררים למטרת הבריאה, מתעוררות כל התאוות, וזה קורה כדי שיהיה להם מה לתקן.
• גילוי הרע זה גילוי מלמעלה, בלימוד יש מאור, כוח, ועלינו להפגיש את האור והאגו שלנו.
• אתה חייב להיות נוכח – בלעדיך אי אפשר לנהל את הקרב בין ה”בורא” ו”פרעה”.
• עד כמה שאנו רוצים להתקדם, יהיו “פיצוצים” בין שני הכוחות הללו, עד ששניהם יתכללו יחד – הנשמה המתוקנת.
  
• אין דבר שיכול לעזור לאדם – לא חכמה, לא הצטיינות במשהו – כלום, מלבד סבלנות.
• אנו צריכים להיות סבלניים זה לזה, ולהבין שבדרך הרוחנית יש לכל אחד זמן ותקופות משלו, ולהבין שמה שקורה לי, לא קורה באותו הזמן לחבר.
• סבלנות – האחד כלפי השני וכלפי הדרך, זה כל העוגן שלנו והמפתח להצלחה.
• האדם צריך להכיר את היצר הרע, שלא מסוגל להזיז את עצמו ללא השכר הברור לו, ובדרך אנו עוברים שלל מצבים כאלה, כדי להגדיל את ה”אני” של האדם.
• אם אני נמצא בדרך הרוחנית, הכול זה מכלול אחד – גשמיות ורוחניות.
• אנו אף פעם לא נלחמים נגד התאווה בעצמה, כי אנו לא יכולים להילחם בעצמנו; עלינו להצטייד בכוח האור, ובמידת יכולתי, שהוא ילחם עם ההפרעה.
• 3 הבחנות באדם: 1 – היצר הרע הטמון בפנים; 2 – מודעות האדם שנמצאת קצת מבחוץ – שאתה חייב לעשות עימו משהו כי אחרת לא תגיע למטרה; 3 – ספר, טקסט, שיכול לתת לך כוח שישפיע על היצר, ויהפוך אותו למשהו אחר.
• כל השיטות מלבד חכמת הקבלה, עובדות על מחיקת האגו או על התעלמות ממנו.
• אסור לדכא רצונות, כי אחרת לא ניתן ליהנות ולהנות; עלינו לעשות רק דבר אחד – לשנות את הכוונה, את השימוש בכל היצרים שלנו.
• “פרעה” – הכוונה על-מנת לקבל שבי; “בורא” – הכוונה על-מנת להשפיע שבי; “רצון לקבל” – החומר שעליו נלחמים.
• לא ניתן להגיע לרוחניות לבד; הנשמות חייבות לעשות את התיקונים במקום השבירה; היצר הרע הוא דחייה מהחיבור הפנימי עם האחרים.
• השבירה האמיתית היא שאנו יושבים בקבוצת גברים ולא מסוגלים להתחבר – זהו גילוי השבירה, וכל היתר הם דברים גופניים בלבד.
• עד שהאדם לא מכיר את סדרי העולם הרוחני, הוא לא יכול להיכנס אליו; לכן אנו צריכים לקבל את עצות המקובלים בדרך ההתפתחות הרוחנית, בדומה לעצות שקיבלנו מהורינו ומהסביבה בדרך ההתפתחות הגשמית שלנו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: “פתיחה לפירוש הסולם”, אות ס”ה

• כל הפרצופים שיצאו בעולם אצילות, יצאו ב-ו”ק, ללא ראש, בקטנות.
• האור העליון יכול להגיע עד הפרסא – כלים דהשפעה, גלגלתא-עיניים, ולמטה מפרסא שולט צמצום ב’ – שליטת המלכות, ושם אי אפשר לקבל את האור.
• לאחר שיש התערבות בין בינה הכללית – נקודות דס”ג, ומלכות, הפרצוף המשותף עולה לראש דס”ג, ושם הוא מתחיל לקבוע את הצורה החדשה שלו – זיווג בנקבי עיניים – שימוש רק בחלק העליון.
• כתוצאה מהשבירה ישנו חוק – לא ניתן לעבוד בגדלות.
• כתוצאה מחיבור כלי גלגלתא-עיניים וכלי אח”פ בשבירת הכלים, אנו מגיעים לתיקון שנקרא “עולם האצילות”.
• כל הפרצופים בעולם אצילות עובדים לפי צמצום ב’ בלבד – כל חלק עובד רק עם כלים דהשפעה, וללא כלים דקבלה.
• עבודה עם “כלים דהשפעה” – שאני לא מקבל לעצמי דבר הנאה מזה, מלבד הכרחיות; בשלב הבא, כשאנו כבר מחוברים יחד, אני גם יכול ליהנות כדי להנות לזולת.
• רק בגמר התיקון ניתן לקבל בחלק אח”פ של הפרצוף.
• על גמר התיקון, כל הגדילה יכולה להיות רק בזה שאני מעלה את עצמי מעל הפרסא לאצילות, ומתכלל בעליון.
• עד גמר התיקון אין לנו עצמאות, והעבודה היא רק בהתכללות בעליון.
• אנו יכולים להשיג רק את חלקי הנה”י או החג”ת-נה”י של העליון.
• אף פעם פרצוף תחתון לא משיג את ראש העליון – את המחשבות והרצונות שלו, אלא את פעולות העליון בלבד, בגופו, במה שהוא משפיע אלי – “ממעשיך הכרנוך”.
• כתוצאה מביטול ראש התחתון והעתקת פעולות העליון על עצמו, הוא מתחיל לקבל את ראש העליון; ברוחניות ניתן להתקדם רק בצורה כזו – “אמונה למעלה מהדעת”.
• בתחילת המצב אנו תמיד מרגישים את העליון כחושך – יתר השפעה, ואז אנו צריכים לבטל את כל הרצונות שלנו ולקבל את העליון כשלמות. את הכוח לעשות זאת ניתן לקבל רק מהקבוצה, איתו להגיע ללימוד, ואז לקבל תיקון שאוכל לסבול זאת.
• בחינה ד’ נקראת באמת “נברא”, כי רק היא מרגישה שיש לפניה בורא; ג’ הבחינות הקודמות הן דומם, צומח וחי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: “מהות חכמת הקבלה”, שיעור 2

• כל המטרה שלנו היא לגלות את הבורא, שיתגלה בנו.
• הרצון לקבל שלנו בנוי מכמה שכבות – אני והעולם החיצון שלי, ובסך-הכול עלי לתקן את עצמי ולחבר את עצמי לעולם החיצון – תחילה זה הקרוב אלי, ואת היתר, אני אתקן בגמר התיקון.
• “בורא” – הרגשת עצמי בצורה המתוקנת.
• אני תופס את המציאות רק בתוך הרצון שלי; כעת הרצון שלי קטן ולכן אני מגלה רק את מציאות העולם הזה, ואם אגדיל את הרצון, ארגיש מציאות רחבה יותר.
• כל אדם על כדור הארץ יקבל בסופו של דבר התפעלות, התרגשות מרוחניות – הנקודה שבלב.
• “ישראל” – חלק הרצון לקבל המכוון לבורא – עם מסך; “אומות העולם” – חלק הרצון לקבל הלא מתוקן – ללא מסך; אנו חייבים לפרסם לכל העולם שישנה שיטה לגילוי הבורא בעזרת מסך.
• עד זמנינו דרך הגילוי הייתה דרך הפרט, ומזמנינו והלאה, דרך הגילוי היא דרך הכלל – כתוצאה מגילוי השנאה ההדדית מצד אחד, והתלות ההדדית מהצד השני, בכל המערכת האנושית.
• אם תיקנתי את כל התכונות שלי, אני רואה את כל העולם כמתוקן.
• המערכת הרוחנית מורכבת עד-כדי-כך שהיא לא ניתנת לתפיסה בשכל הגשמי, אלא רק בהשגה ממשית, בתוך החומר; כתוצאה מהשגה זו נולד שכל שאיתו ניתן להבין את הבריאה.
• אין כל בעיה לתפוס את המציאות הרוחנית בשכל הרוחני, כי שם כל התפיסה היא איכותית ולא כמותית.
• כיום אנו מגלים בפעם הראשונה, שאנו לא מסוגלים לשלוט בטבע שלנו – אנו לא יודעים לאן האגו שלנו יכול להביא אותנו.
• הזמן שלנו הוא זמן מאד מיוחד – זמן גילוי הרע; מתגלה הטבע הרע שלי, שאני יכול להזיק לעצמי ולאחרים, והם יכולים להזיק לי, ואין לנו על זה שליטה. לכן, בעידן כזה אנו מחויבים להסביר מהי מהות המצב.
• המכות שניחתות עלינו לסירוגין, הן צירי לידה, שיביאו אותנו בסופו של דבר ללידה רוחנית.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”