קבלה לעם היום

לפי חכמת הקבלה, חג הפסח מסמל את יציאת האדם מהרגשת העולם הזה אל הרגשת העולם הרוחני. המצב שבו המציאות הרוחנית נסתרת מאיתנו נקרא “גלות מצרים”.

כולנו נמצאים בה, אבל כדי לצאת ממנה אנחנו חייבים להרגיש אותה באופן ברור, שכן רק כך נוכל להגיע לרצון להיפטר ממנה, “לצאת ממצרים” ולעבור למצב שנקרא “חירות”…

המשך קריאה »

על-פי חכמת הקבלה, חג פורים הממשמש ובא, מסמל את הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר שאליה האנושות תזכה להגיע – הדרגה שבה כולנו נהיה מחוברים לאושר המוחלט, בהרגשה של שלמות ואהבה אינסופית. המצב הזה נקרא בקבלה “גמר תיקון”.

אז מה היה לנו שם? מסכות, תחפושות, מסיבות, אוזני המן, המון יין וגם כמה רעשנים… מישהו יכול להסביר לי על מה כל הרעש?

המשך קריאה »

המושגים “גלות” ו”גאולה” מעוררים ברובנו הקשרים ודימויים דתיים, לאומיים או לאומניים. אך לפי חכמת הקבלה אנו למדים שבכללות, גלות זו הרגשת חיסרון – גלות התענוג:

מה שאני רוצה ואין לי נקרא “גלות”…

המשך קריאה »

גליון מספר 25 של עיתון “קבלה לעם” יצא לאור, והוא מעניק לכל קורא מפתח שפותח את השער לחורף שונה, קסום, בעל משמעות חדשה.

במהלך חיינו קראנו הרבה כתבים ושמענו הרבה סיפורים על חנוכה. באופן אישי זכורים לי עיתוני הילדים “פילון” ו”אצבעוני”, שתיארו חג חנוכה קסום ומלא באור, עם חנוכיות, סופגניות ולביבות.

מאז, נכתבו והושמעו עוד אינספור גרסאות על החג האהוב, ש83% מהישראלים ציינו בערב החג שיחגגו אותו ובשמחה. חנוכה מתקשר אצלנו לסיפור היסטורי של ניצחון המכבים על היוונים, חג משפחתי שכיף לחגוג ביחד, או סתם תקופת תרבות פורייה וכיפית לילדים – קדימה לפסטיגל!
המשך קריאה »

השבוע אנו חוגגים את חג החנוכה. זהו חג עשיר בסמלים ומנהגים שמרמזים על כך שקיימת דרך אחרת, דרך טובה ונפלאה לחיות את החיים. את חג האוּרים הנהיגו גדולי המקובלים שביקשו לסלול עבורנו דרך התפתחות שמבוססת על יסודות רוחניים של אחדות ואהבת הזולת.

חג חנוכה מסמל את האפשרות להביא לשינוי לטובה בחיינו. הוא מסמל נס רוחני, שינוי אמיתי בתפיסה, שינוי שמסוגל להוביל אותנו למקום נעלה יותר. אם נוכל לראות את המציאות מנקודת מבט פנימית יותר, נתפלא לגלות עד כמה ההזדמנות לשינוי קרובה ונמצאת ממש בהישג ידינו.

כל שעלינו לעשות כדי להתחיל בשינוי המהותי הזה הוא לרצות להתאחד, לרצות להתחבר זה לזה ובכך להשיב את היסודות הרוחניים לחיינו. למזלנו יש בידינו את השיטה כיצד לעשות זאת, שיטה בדוקה בת אלפי שנים שפותחה על ידי גדולי המקובלים לאורך הדורות. חכמת הקבלה.

חג שמח ומלא אור לכולנו.

מה הקבלה אומרת על ניסים? קראו בפוסט

אחי הקטן הוא מכבי מודרני בישראל של המאה ה-21: הוא לא מפסיד אף משחק של מכבי תל אביב בכדורסל ובחיים לא ילבש אדום.

בשנות ה-90 אחי זכה לחוות כמעט בכל חג חנוכה, את הגרסה למתקדמים של מלחמת המכבים ביוונים – תמיד בחנוכה קרה שמכבי תל אביב שיחקה נגד קבוצה יוונית וכשהצהובים ניצחו, היו נשמעות שאגות בכל הבית: “נס!! נס חנוכה קורה שוב!”

לפני כמה שנים עבר אחי יחד עם קבוצתו האהודה אירוע שאותו הוא כינה: “נס ז’לגיריס”. מאז הוא המשיך ופיתח פילוסופיה שלמה סביב הנושא: “יש ניסים בעולם, נס ז’לגיריס הוא ההוכחה החיה לכך!”

האומנם?
בעולם שלנו אין ניסים. אמנם יש אירועים שההסתברות לכך שיקרו היא קטנה, אך עדיין קיים סיכוי שיתרחשו. פעם שמעתי סיפור על פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת הארוורד שנתן לתלמידיו משימה – לחשב מה ההסתברות שכדור-הארץ יחד עם כל מה שנמצא עליו, יעלם לפתע ויופיע במקום אחר בחלל. מסתבר שהסיכויים מאוד קלושים, אבל קיימים.

אז מאיפה קיבלנו את הרעיון שקיימים ניסים בעולם? ולמה אנחנו חוגגים כל שנה “נס” שהתרחש כביכול לפני 2000 שנה?
ברוחניות אכן מתרחשים אירועים שקרויים “ניסים”. פח שמן קטנטן שמספיק לשמונה ימים הוא אמנם אירוע חריג, אבל לא על כך השמחה והחגיגה. בחנוכה אנו חוגגים נס גדול, רוחני. הוא קורה כשניצוץ קטן שמתעורר באדם, משיכה לגלות את מה שקיים מעבר לחיי השגרה שבעולם הזה, גורם לו להתעלות ולגלות את העולם הרוחני.

בתוך כל מי שקורא את הפוסט הזה עכשיו, יש נר דקיק של רצון להשיג משהו מעבר לעולם הזה, להרגיש הרגשה נעלה, גבוהה וחזקה יותר מאלו שחווינו עד היום בחיינו. אם נרצה בכך מספיק ונפעל כדי לממש את הרצון הקטן שהתעורר בנו, יקרה הנס. נס שיגרום לנר הדקיק שבוער בנו להאיר את כל היכל המלך.

עוד בשיעור:
• עבודת הכוהנים – התיקון הראשון שמבצע אדם בכניסתו לרוחניות באמונה למעלה מהדעת, בזה הוא מנצח את היוונים שמסמלים את שיטת העבודה בתוך הדעת, לפי חשבונות האדם.
• שיטת היהודים – להגיע לייחוד עם הבורא, שכל רצונות האדם יהיו מוקדשים לנתינה.
• שמונה ימים – העלאת מלכות לבינה מתבצעת בשמונה שלבים, שמונה מדרגות.
השיעור מבוסס על כתבי רב”ש – דרגות הסולם חלק ב’, מאמר תר”ע, “מהו נס חנוכה”

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

אם נעצור לרגע ונתעמק במושג “נס”, נראה שבעצם אנו לא כל-כך מבינים את משמעותו. אם נס זה דבר בלתי אפשרי, אז איך הוא קורה? הרי דברים בלתי אפשריים לא יכולים להתקיים. ואם נס הוא דבר שלא יכול לקרות, אז למה אנחנו מקווים שיקרה? ועוד משהו, אם כבר מתרחש בעולם נס, אז למה אנו עדיין קוראים לזה נס?

כיום פשוט יותר להסביר תופעות שבעבר נחשבו מופלאות או דמיוניות. לדוגמא, אינדיאני בג’ונגל רואה ציפור מתכת ענקית שמגיעה ברעש גדול מהשמים, אבל אם אנחנו היינו עומדים שם במקומו, היינו רואים לא יותר מאשר מטוס נוסעים בתהליך נחיתה.

מכאן אנו יכולים להבין שהמושג “נס” תלוי בהכרה שלנו את המציאות שקיימת סביבנו. יותר מכך, נס הוא דבר יחסי, כי מה שנתפס במקום אחד או באדם אחד כדבר רגיל, נתפס כנס במקום אחר או על ידי אדם אחר. למשל, אם היינו רואים את השכן מהדירה ממול מרחף באוויר, היינו חושבים שהשתגענו, אבל בחלל, שבו כמעט אין כוח משיכה, הדבר אפשרי בהחלט.

מוגבלים על ידי חמישה חושים ושכל
מקובלים מלמדים אותנו שבעצם אין נִסים בעולם שלנו, אלא הכול קבוע ומתקיים לפי חוקיות עליונה, שעוד מחכה שנגלה אותה. וכבר נכתב על כך: “מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה, ואין כל חדש תחת השמש” (קהלת א’,ט’). אנו תופסים את המציאות האין-סופית בצורה מוגבלת על ידי חמישה חושים ושכל, ולפיכך כל תופעה שחורגת מאותה התפיסה המוגבלת שלנו, או שלא יכולה להיות מוסברת על ידי השכל באותו הזמן, נחשבת בעינינו לנס.

בלי נִסים ובלי קסמים
בכתבי הקודש המושג “נס” מוזכר פעמים רבות. בילדותנו הורגלנו להסבר פשטני של “נִסים”, כמו נס חנוכה, נס פורים או נס יציאת מצרים, כדברים מופלאים שהתרחשו בניגוד לחוקי העולם המוכרים לנו. אך ברוחניות לאותם נִסים יש משמעות אחרת: הם מסמלים תהליך עמוק ופנימי שאדם עובר בדרכו הרוחנית.

“נס” מתאר מצב פנימי של אדם שבו הוא מבין שאין ביכולתו להשיג את המציאות הרוחנית בכוחות עצמו. ברור לו שרק הכוח העליון הוא זה שיכול להעניק לו את האפשרות לחוות קשר לרוחניות. נס חנוכה מתבטא בכך שהאדם מצליח להתחבר אל מה שרצה, האמין, והתאווה אליו כל חייו. יותר מכך, העולם שמתגלה לעיניו הוא הרבה יותר יפה וקוסם מכל מה שדמיין בליבו.

אם כן, התגלות הכוח העליון לאדם מכונה “נס”. גילוי זה חושף בפניו זווית ראייה חדשה, שונה מהאופן שבו ראה את הדברים עד כה. אותו אדם מגלה שהמציאות סביבו מושלמת, שתמיד הייתה כזו, ורק טבעו האגואיסטי מנע ממנו להרגיש זאת.

צפו בהרצאה “חנוכה בראי הקבלה” חלק א’

חלק ב’

מי מאיתנו לא מכיר את השיר מעוז צור ישועתי? מסתבר שמעבר לכך שהוא שיר חנוכה אהוב ונפוץ, “מעוז צור ישועתי” נושא בחובו משמעות קבלית מיוחדת. בשיר מעוז צור ישועתי האדם למעשה מהלל את הבורא על התנאים שהוא יוצר עבורו, כדי שיצא למסע פנימי אליו. הדרך רצופה עליות ומורדות, ומלווה בסערת רגשות ובמלחמה פנימית מתמדת, שבשיאה מתאחד האדם עם הבורא בקשר של אהבה.

מעוז צור ישועתי
בתחילת המסע הרוחני, האדם מגלה את טבעו האגואיסטי, שמונע ממנו להרגיש את העולם הרוחני. אז הוא פונה אל הבורא בבקשה להציל אותו מהאגו שחוצץ ביניהם.לך נאה לשבח
האדם מבין שהפרעות רבות נשלחות אליו על ידי הבורא עצמו. הוא רואה שדווקא בזכותן נוצר ביניהם קשר, ועל כך הוא משבח אותו.

תיכון בית תפילתי
באמצעות תיקון הרצונות האגואיסטים חוזר לבו של האדם את בית תפילתו לבורא.

ושם תודה נזבח
האדם מגלה שכאשר הוא מתגבר על הקשיים, הוא רוכש חכמה.

לעת תכין מטבח
הוא מגלה שרק הבורא יכול לעזור לו, וזה מחייב אותו לפנות אליו, וכך הוא זוכה למגע עימו.

מצר המנבח
האדם מבין שהוא הצליח ליצור קשר עם הבורא דווקא בזכות הרצונות האגואיסטים שלו, שמכונים “שונאים”. וכעת הוא מגלה שהכל הוכן עבורו בגלל אהבתו המוחלטת של הבורא אליו. אז נעלמים השונאים ומערכת היחסים התהפכה משנאה לאהבה.

אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח
ליבו של האדם, היינו כל רצונותיו, מתמלאים באהבה, והוא מבטא אותה בשיר הלל.