חלק 1: זוהר לעם, פרשת "בהעלותך", אות ק"מ, שיעור 11

• בעת קריאת הזוהר, אנו רוצים לזהות בתוכנו את מה שעליו הזוהר מדבר - פעולות בנשמה של כל אחד ואחד, ובזה אנו מעוררים את האור ומתחילים להרגיש בנו את התופעות כפי שהן באמת.
• כל העבירות שהאדם מקבל הן לא עבירות אלא דברים שעליו לתקן, וכל העונשים הם האור שצריך לבוא ולתקן אותו; הכול בדרך התיקון בלבד.
• בעת קריאת הזוהר לא צריכה להיות הבנה ברגש או בשכל, אלא עלינו להיות פתוחים להשפעתו, ואז סגולתו תפעל עלינו.
• הקבוצה צריכה לכוון כל אחד מחבריה, לרצון הנכון - להיות פתוחים להשפעה, למרות חוסר הקשר והטעם במה שקוראים.
• מלכתחילה, האדם נברא הפוך ממערכת העולמות בה הוא נמצא, עד שמתעוררת בו הנקודה שבלב, ואם הוא מתקשר עם יתר הנקודות שעומדות לפניו, הוא מתקשר למערכת העולמות.
• "תורה" - מערכת הקשר בין הרצון לקבל והרצון להשפיע, בין האור והכלי, בין הנברא והבורא.
• כל מצב חדש הוא תמיד הפכי למצב הקודם לו, ואי אפשר להגיע למצב הבא, עד שלא מיצית את המדרגה הנוכחית בשלמותה.
• כל הפנייה, הבקשה, הדרישה שלנו, היא לקו אמצעי, זעיר-אנפין, כי רק על-ידי פנייה לקו אמצעי, אנו יכולים לתקן את עצמנו.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אדם המתחיל לצעוד בדרך ההתפתחות הרוחנית, חייב את עזרת הכוח החיצון - קבוצה, בורא, כיוון שבאמצעות מה שיש לו עצמו, הוא לא יכול להגיע לשורש - מה שקיים מחוץ לאדם.
• הרגשת תלות בכוח הקבוצה ודרכה בכוח העליון, היא ממש הצלה מלמעלה; את ה"הבדלה" הזו מביא לאדם האור, לאחר שהוא השקיע את עצמו בכמה שהוא מסוגל ובכל מה שניתן לו.
• כל עצות המקובלים עוסקות באיך למשוך את המאור המחזיר למוטב, וכל התקדמות האדם תלויה במידה שהוא מיישם אותן.
• על הקבוצה להבין כי מטרתה היא להביא לכל חבר וחבר את הבירור והמחשבה, במה תלויה ההצלחה, על-ידי מה אנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב, על-ידי מה כל אחד יכול להשתנות, ואז נראה בנו שינויים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• ההתקדמות שלנו היא רק באור - כמה שאנו משתדלים לעשות כמוהו, אנו מזמינים התקרבות מאיתנו אליו, ואז אנו מגלים שאנו הפוכים ממנו.
• ההתקדמות היא בכוונה - שאני רוצה להיות כמוהו, ואז מקבלים את התמונה האמיתית - שאתה לא ראוי, שאתה הפוך.
• זו לא ירידה, זו האמת - גילוי הכלי; ועכשיו, על-פני הגילוי הזה, תשתוקק עוד הפעם, ותגיע לתיקון.
• אין לאדם כוחות להתגבר על גילוי הכלי החדש מעצמו - החיזוק הוא רק מהחברה.
• הכול נבנה מהירידות, מאותו החומר, שאם נתקן אותו, ממנו יבנה לנו הכלי הרוחני; כל ההרגשות שאנו חווים, אם אנו הופכים אותן ל"עליות", מזה אנו בונים את הנשמה.
• על האדם לשמוח שהכלי שלו גדל; עליו לבדוק, מעל הרגש, אם בכל פעם מתגלה לו כלי חדש, חיובי או שלילי, מעל מה שהיה לו קודם לכן.
• אנו פועלים על החברה והחברה פועלת עלינו ב-2 מישורים: 1 - אני צריך לתת חשיבות לסביבה ושפלות עצמי, וזה בא בזמן העלייה ממני; 2 - בחזרה, אני צריך לקבל מהסביבה את חשיבות ההשפעה ושפלות הקבלה, אותם אני מקבל בזמן הירידה. אם אני דואג לשניים הללו, יש לי כוח.
• פעולות אלו מתקיימות עד גמר התיקון; זו הסיבה שהנשמה התחלקה כביכול לשניים - כדי שיהיה לי משהו חיצון כביכול לעבוד כלפיו.
• קנה המידה לרמת הוויתור הנוכחית שאליה הגיע האדם - רמת ה"לא לשמה" שלו, הוא רק כלפי החברה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• המציאות שנמצאת לפנינו היא אחת - הכול אחד, וכול אחד מרגיש, מגלה אותה לפי הכלים שלו.
• הכול קורה בתוך רצון האדם - מה שהוא מרגיש עכשיו, הוא, האנושות, היקום, חיים ומוות - אלה החיים עבורו.
• הכול תלוי בהתפתחות הכלים, החושים שלנו, ולידם מתגלה השכל.
• "תורה שבכתב" - מה שאנו קוראים או שומעים; "תורה שבעל-פה" - איך שכול אחד מפרש את הכתוב או הנשמע בהבנתו ובהרגשתו, לפי הכלים שלו.
• כאשר האדם מגלה מצד אחד ייאוש ומהצד השני את חשיבות הרוחניות, הוא מגלה את החברה כאמצעי להשגת הבורא, לאחר מכן כמקום שבו מתגלה הבורא, ולאחר מכן כחלק מהבורא עצמו - הכלי שמתגלה ביחד עם האור.
• בכל רגע נתון, האדם מגלה חלק מהמציאות, אך אותו החלק כולל את כל המציאות - 10 ספירות, לא פחות ולא יותר.

   לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

כתבי רב"ש, כרך ב': אגרות רב"ש - אגרת י"א

• כל התהליך שעברנו משך ההיסטוריה, הוא רק כדי להביא את האנשים למצב שבו הם יתקנו את עצמם.
• ההתקרבות היא הדרגתית: בשלב הראשון, הנקודה שבלב נשלטת על-ידי הלב - רצון אגואיסטי לרוחניות, ובשלב הבא, אם מחליטים שחייבים יחד, במאמץ הדדי, לעזור זה את זה, אז כל אחד ברצונו, עוזר לכולם להעלות את הנקודה שבלב מעל ללב.
• רק כנגד המאמץ הכללי בין כולם, פועל האור המקיף.
• המאור המחזיר למוטב זה האור הכללי שממלא את הנשמה; הטבע שלו זה האין-סוף, ומגיע מתוך חיבור הזרים, המנוגדים זה לזה; לכן רק בתנאי שכלים זרים ומנוגדים מתחברים ביניהם, מגיע המאור המחזיר למוטב.
  המשך קריאה »

ראש השנה נקרא תחילת העבודה הרוחנית. במצב זה יש לאדם את כל ההזדמנויות והכוחות כדי לממש את מטרת הבריאה. אם האדם משתמש בהם נכון, הוא מתקדם לעבר המטרה. אם לא, הוא לא מגיע למטרה וצריך להתחיל "שנה חדשה"…

המשך קריאה »

תשעה באב הפך זה מכבר ליום יבש וחסר משמעות, שלא לומר מיותר. כמה טונות של אבנים קרות שנפלו לפני אלפיים שנה כבר לא כל כך מעניינות ציבורים רבים במדינה. בכלל, קשה להבין את אותו "משיח" שבחר לחכות לגאולה דווקא בעיר המסוכסכת הזו, שמנקזת לתוכה את כל הבעיות והמחלוקות של האנושות.

לו יכולנו להרכיב משקפיים מתוקנות, רוחניות, היינו מגלים כי הבחירה בירושלים כעיר הבירה הרוחנית של העולם אינה מקרית כלל וכלל. מאחורי חיצוניותה ה"מאובנת" לכאורה, מסתתרת לה מהות פנימית עמוקה ועשירה לאין קץ - "ירושלים של מעלה", עלינו רק למצוא את הקשר הנכון בינינו לבינה. אז רגע לפני שאתם בורחים או שוכחים ממנה סופית, הנה סיור קצר ברחובותיה הלא ידועים של ירושלים האמיתית, ירושלים שבלב.
המשך קריאה »

חג סוכות בפתח, וכמו כל חגי ישראל, גם הוא עשיר במנהגים. לאמתו של דבר, לאדם המתבונן מן הצד, רובם עשויים להיראות לא הגיוניים. מדוע קבעו חכמי ישראל דווקא את הסימנים האלה? מדוע לדוגמא, אנו מברכים על אתרוג ולא על עגבנייה? על מה באמת מרמזים לנו מנהגי חג הסוכות?

המשך קריאה »