קבלה לעם היום

כתבי רב”ש, כרך ב’: אגרות רב”ש – אגרת י”א

• כל התהליך שעברנו משך ההיסטוריה, הוא רק כדי להביא את האנשים למצב שבו הם יתקנו את עצמם.
• ההתקרבות היא הדרגתית: בשלב הראשון, הנקודה שבלב נשלטת על-ידי הלב – רצון אגואיסטי לרוחניות, ובשלב הבא, אם מחליטים שחייבים יחד, במאמץ הדדי, לעזור זה את זה, אז כל אחד ברצונו, עוזר לכולם להעלות את הנקודה שבלב מעל ללב.
• רק כנגד המאמץ הכללי בין כולם, פועל האור המקיף.
• המאור המחזיר למוטב זה האור הכללי שממלא את הנשמה; הטבע שלו זה האין-סוף, ומגיע מתוך חיבור הזרים, המנוגדים זה לזה; לכן רק בתנאי שכלים זרים ומנוגדים מתחברים ביניהם, מגיע המאור המחזיר למוטב.
  
• לפי המאמץ לתקן את השבירה, אנו מתקדמים למימוש, בו נוכל להיכנס לתיקונים אמיתיים, ב”לשמה”.
• כתוצאה מחיבור הרצונות לרצון אחד משותף, מתגלה בהדרגה כוח משותף – המשפיע, ובו מתגלה מציאות חדשה – תכונת ההשפעה.
• כתוצאה מהחיבור בינינו אנו מגלים את תכונת ההשפעה – בינה, חסדים, ובתוכה אנו מגלים את החכמה – הבורא.
• אנו תמיד פונים למלכות דאין-סוף, כי זה המצב היחיד שקיים.
• “זכרונות” – אותן הרשימות שאיתן אנו צריכים לממש, על-ידי “שופרות” – העלאת דרגת ההשפעה מעל דרגת הקבלה.
• “רשע” הוא דווקא כלפי הזולת והחברים.
• “מאשפות ירים אביון” – מפסולת את בונה אוכל; מאשפה אתה בונה את הקדושה.
• “סליחה” – גילוי המקום בו אני עומד כעת ויכול לקבל תיקון.
• “יום הכיפורים” – גילוי הכלי השבור, כנגד בדיקתו מול המצב השלם – “פורים”.
• גילוי החושך – גילוי שהמערכת לא עובדת, כי אף רכיב בתוכה לא עובד עם הרכיבים האחרים; במידה שמגיעים לגילוי כזה, מתחילים לדרוש.
• בספר התנ”ך, על-ידי פעולות בדידות – סדרת האותיות, לכל האורך – מ”בראשית” ועד “ישראל”, אני בונה את הכלי שלי, שבסך-הכול מתחבר יחד להרכב אינטגראלי – מלכות דאין-סוף.
• מתחילת הדרך ועד גמר התיקון, הכול מגיע על-ידי הקדם הרצון – מ”ן, מצד האדם.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  כתבי בעל הסולם: “פתיחה לפירוש הסולם”, אות ל”ג

• טבור דא”ק מביא לנו חלוקה מיוחדת בכלים: למעלה מטבור – כלים שיכולים להשפיע, תכונת הבורא; למטה מטבור – תכונת הנברא, המקבל.
• כשמלכות מגלה שהיא לא יכולה להיות בהשפעה, מתחיל השיתוף.
• לאחר שמלכות הצטמצמה, היא יכולה לקבל מבינה כוחות דלהשפיע.
• מבינה מתחיל מבנה מיוחד – עולם הנקודים, שמגיע כתוצאה מתחילת שיתוף בינה ומלכות.
• בשבירה נשבר הכול, חוץ מראש.
• השבירה קרתה כי היה חוסר בקו אמצעי – תכונת הבינה ותכונת המלכות לא יכולות להתחבר זו עם זו בכלים דקבלה; לא יכולה להיות קבלה על-מנת להשפיע.
• קו ימין – השפעה; קו שמאל – קבלה; מסך – אפשרות לקבל על-מנת להשפיע.
• הקו האמצעי מחלק בין כלים שמלכתחילה לא יכולים להיות בשימוש, ובין אלה שבהם ניתן לקבל על-מנת להשפיע.
• פעולות במלכות יכולות להתקיים, רק בתנאי שמלכות מתחברת לבינה; מלכות לכשעצמה לא יכולה להיות בהשפעה.
• בקו ימין יש נטייה להשפעה בנתינה, ובקו שמאל יש נטייה להשפעה בקבלה, ולכן הם סותרים זה את זה – אלה סוגי אהבה מנוגדים.
• אין השפעה ללא אהבה.
• צריכים להיות ג’ שותפים, ורק השותף השלישי, שכלול מהשניים האחרים, יכול לחבר ביניהם, בתוך עצמו.
• זעיר-אנפין דבוק בישסו”ת, בבורא, אך נבנה מתוך הנשמות שעולות אליו ומכניסות לזו”ן דרישה לתיקון.
• כל המערכת מוכנה, רק שנביא את הקו האמצעי; זה המימוש שלנו – להיות קו אמצעי.
• אם ימין ושמאל לא מחוברים ביניהם, זה מצב קטנות – ללא נברא.
• אף פעם לא יכולה להאיר חכמה ללא חסדים, כי גילוי הבורא יכול להתקיים רק יחד עם תכונות הבורא; מטבענו, אנו רוצים לחלק אותו וליהנות מתכונת ההשפעה שמשפיעה לי – זוהי שבירה.
• השבירה היא הדעה שפועלת בנו, שניתן ליהנות לא מהשפעה; לא קיימת במציאות אפשרות ליהנות אם לא משפיעים – ההשפעה והתענוג הם היינו הך.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: “אחור וקדם צרתני”, כותרת: “מדתו של יעקב אע”ה”

• בכתבי הקודש, הכול כתוב בתוך האדם בלבד, ובכל אחד ואחד מאיתנו.
• “יעקב” – שיתוף מידת הדין והרחמים; “עשיו” – הרצון לקבל שממנו צריך להתרחק בשלב הראשון; “יצחק” – חלק קו השמאל שממנו נבנה הקו האמצעי.
• יעקב – בקטנות; ישראל – בגדלות.
• אתה תצטרך את הרצון לקבל, ולכן עליך “להאכיל” אותו, ולהראות לו שמה שאתה עושה זה לטובתו. לכן “יעקב” חייב לעורר את “עשיו”.
• המבנה הוא תמיד שלם – תמיד משתמשים בכל הדברים, אך בחלק מהם משתמשים בצורה כזו שמבינים שלא משתמשים בהם.
• כל העיגול שנשאר חוץ מהקו הדק, זה כל השמאל, וצריך לתת לו פיצוי בזה שקו אמצעי קיים.
• יעקב – קו אמצעי, לוקח בצורה צרה מה שהוא מסוגל לעשות, הן מימין והן משמאל, וגם בכלים שבהם הוא לא יכול להשתמש משני הצדדים, הוא מטפל.
• עם אדם שמקבל הזדמנות להתפתחות רוחנית, יש חשבון אחר: אנשים שלא מקבלים הזדמנות יכולים להרוויח ולהצליח בעולם הזה, אך מי שמקבל הזדמנות להתקדם על-ידי “אחישנה”, צריך להבין שדרכו צריכה להיות מסודרת מעתה והלאה תחת הכלל הזה; שבסופו של דבר, הוא יתקדם למצב שתהיה לו הצלחה בעסק הרוחני שלו, ובגשמי – כמה שיקבל יותר מהכרחיות, הוא יפסיד.
• “קליפה” – מה שלא ניתן לתקן עד גמר התיקון.
• ישנה קליפה שמגדירה אותנו ודוחה אותנו, וישנה קליפה שכתוצאה מהשפעתנו לה, אנו יכולים לקבל כוחות להתקדמות.
• הדרך יכולה להתחיל רק מתוך השגת מידתו של אברהם – השפעה בלבד, מתוך חיבור כל הנקודות יחד; לאחר מכן מוסיפים כלי קבלה שעל-פניהם מגדילים את ההשפעה, ולאחר מכן עוברים לעבודה בכלי הקבלה עצמם.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”