קבלה לעם היום

אין קשר בין רוחני וגשמי. לדוגמא, השמות “ארץ ישראל”, “ירדן” ו”סוריה” המוזכרים בחלק ט”ז של תלמוד עשר הספירות מתארים מצבים רוחניים וכתובים ב”שפת הענפים”:

מכיוון שהרוחניות מופשטת מזמן, מקום ותנועה, מילים מהעולם שלנו אינן יכולות לתאר אותה. המקובלים יצרו בינם לבין עצמם שפת קוד מיוחדת שנקראת “שפת הענפים”. באמצעות שפה זו הם החליפו ביניהם רשמים וידיעות, ותיארו את השגותיהם הרוחניות בספרים שכתבו.

על-מנת לעשות זאת, הם עשו שימוש במילים מהעולם שלנו, אך השתמשו בהן רק כדי לתאר מצבים ותהליכים בעולם העליון. לדוגמא: כאשר המקובל כותב את המונח “ארץ ישראל”, הוא אינו מתכוון לאזור גיאוגרפי בעולם שלנו, אלא הוא מתאר שורש רוחני מסוים בעולם העליון, שעליו מצביעה המושג “ארץ ישראל”.

לכן כל אדם שרוצה לפענח את הקוד הזה, זקוק למורה – מקובל שיִפְתַח אותו בפניו ויאפשר לו לגלות את מה שמסתתר מאחורי המילים. אם אדם קורא בספרים ללא ההדרכה הנכונה, הוא יכול להבין מהם את הרובד החיצוני בלבד, כלומר, רק את משמעות המילים שמוכרת לו מהעולם שלנו. ואז, במקום להבין ולהרגיש את העולם הרוחני שעליו כתבו המקובלים, הוא מתאר לעצמו את העולם הגשמי וחושב שרק עליו מדובר.

עוד בשיעור:
• עולם “אדם-קדמון” הוא לא עולם, הוא לא מעלים את האור. הוא רק מסדר את האורות לעומת הכלים.
• הספירה העליונה כוללת את כל הספירות שתחתיה.
• ברוחניות, האיכות נחשבת ולא הכמות.
• האור העליון ברא עשר ספירות – ט’ ראשונות – כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, וספירה עשירית – מלכות. מהתכללות מלכות בט’ הספירות הראשונות, התהוו העולמות ומהתכללות ט’ הראשונות במלכות, נולדה מערכת “אדם-הראשון” או הנשמות.
• “גן-עדן” הוא החלק מפרצוף אדם-הראשון שנמצא במקום נוקבא דאצילות.
השיעור מבוסס על תע”ס, כרך ו’, חלק ט”ז, דף א’ תתקכ”ב, אות נ”ד

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

כל אדם הגיע לעולם הזה רק כדי לגלות מה נמצא מחוץ לו, מחוץ לחמשת החושים שלו. לא להסתפק במה שנכנס לתוך האוזן, העין, האף או הפה, אלא לגלות מה שנמצא מחוץ להם.

מעבר לעולם הגשמי שנחקר על-ידינו קיים עולם נוסף שנסתר מאתנו. למרות שאנו לא רואים או חשים אותו, אנחנו חשים שהוא קיים. מדוע אנו חושדים שהוא קיים אם איננו מרגישים אותו? כיוון שאנחנו מגלים חוקים פרטיים וחוקים שהם חלקים מתוך מציאות רחבה יותר. עקב כך אנחנו מבינים שחייבים להיות חוקים כלליים והגיוניים יותר המתארים את חיינו וקיומנו בצורה מקיפה יותר, שתואמת את אותה מציאות חיצונית. כלומר, אנו חשים שיש משהו שאינו נקלט על-ידינו, ש”בורח” מחושי ההרגשה שלנו.

אילו היו לנו חושים אחרים, בוודאי היינו מרגישים את העולם בצורה אחרת – רחבה ועמוקה יותר. אבל אין לנו חושים כאלה ולכן אנו סובלים ייסורים, כי אנחנו לא יודעים כיצד להתנהג זה עם זה ועם הטבע שסביבנו.

אדם שמופיע בו צורך ברור להבין את אותה מציאות עליונה, צריך להתחיל לפתח את השתוקקותו ולבנות ממנה חוש שישי – חוש רוחני, בעזרת לימוד שיטת הקבלה. אותו החוש גדל ומתפתח בהדרגה והאדם מתחיל לחוש את העולם החיצון לו, את עולם הסיבות. אז נוספת לו ראיה מדויקת של כל הסיבות לכל דבר שקורה בעולמנו – לאן הולכים כל המעשים, כל הכוחות, כל הרצונות, כל המחשבות שלנו.

את כל זה ניתן לחוש דרך החוש השישי, אך לא דרך חמשת החושים המוכרים לנו. ה”אני” של האדם, מהות האדם, מורגש רק דרך החוש השישי. ומרגע שהחוש הזה התפתח באדם, הוא מתחיל להרגיש את מה שנקרא “נשמה”.

עוד בשיעור:
• “קנאת סופרים תרבה חכמה” – רק מתוך ויכוח ענייני בחיפוש האמת ניתן להתפתח. אמת היא הערך העליון ביותר ולכן עד כמה שיש ריבוי דעות הסותרות אחת את השניה, כך טוב יותר. כפי שכתוב “סתירת זקנים בניין” – על ידי הסתירות בונים. אמנם ביקורת ובירורים חייבים להיעשות כל הזמן ולכן תחרות וחיכוכים הכרחיים להתפתחות, אך החשוב הוא לא לעורר מחלוקת לשם מחלוקת אלא לשם בירור והשגת האמת – דרגה עליונה יותר.
• ישנם בעלי השגה גדולים שנמצאים בעולמנו, שלא מעוניינים להיות במגע פיסי עם שאר האנושות. תפקידם הוא אך ורק להביא את המאור המחזיר למוטב לכל העולם – לחבר בין מציאות העולם הרוחני לזה הגשמי. הם דואגים לכך שהעולם יקבל הזנה ותיקונים מלמעלה.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – מאמר החרות, ספר “קבלה למתחיל”, עמוד 213, “בחיים הרוחניים החוק אחרי היחיד להטות”

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

עוד בשיעור:
• ברוחניות, לא ניתן לגלות אור ממדרגה חדשה אלא על-ידי עביות גדולה יותר. לכן נאמר “כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו” – אתה יכול להיות זך רק אם קודם לכן היית עב ועד כמה שאדם עבה יותר, עד כמה שהאגו שלו גדול יותר, הופכת העביות שלו לזכות בעת התיקון, ואז הוא הופך להיות ביתר השתוות צורה לבורא.
• עיבור, יניקה ומוחין – מצבים שאותם אנו יכולים לתקן במלואם. במצב גדלות, ניתן לבצע תיקון בלתי שלם.
• מסך הוא כוח ההתנגדות לאגו – בהתאם לגודלו הוא הופך את העביות לזכות, ואז יכול האדם להרגיש את האור שמחוץ לו, בהתאם להשתוות הצורה שלו עימו.
• כל סולם המדרגות קבוע מראש. עלי רק לרצות לעלות ממדרגה למדרגה מתוך בחירה חופשית.
השיעור מבוסס על מאמרי בעל הסולם – פתיחה לחכמת הקבלה, אות כ”ג, ספר קבלה למתחיל

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

“אין מצב יותר מאושר בעולמו של אדם, אלא בשעה שמוציא עצמו כמיואש מכוחותיו עצמו, כלומר כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות, ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו יתברך, שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת. וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפילתו שלמה. ועל זה אומר “רם ה’ ושפל יראה””. (בעל הסולם, פרי חכם אגרות).

“לב שבור” נקרא כך, מפני שהוא מגלה את השבירה שנעשתה בכלי “אדם הראשון”. רק מאותו המקום שבו נעשתה השבירה ובעקבות בקשת האדם הנכונה, יכול להגיע האור ולתקן אותה.

עוד בשיעור:
• ההבדל העיקרי בין דת וקבלה הוא שבדת, הנברא מבקש מהבורא שישתנה כלפיו – כאילו שקיים כוח אחר ששולח לו את הצרות והייסורים בחייו. לפי תפיסת חכמת הקבלה, אדם המרגיש ייסורים מרגיש כך מפני שהוא הפוך בתכונותיו לבורא, לכוח הטוב והמיטיב השולט בעולם. לכן על האדם להשתנות כלפי אותו הכוח ואז הוא ירגיש אותו כטוב.
• אדם המתקדם בצורה נכונה בדרך של התפתחות רוחנית, נדחה לרוב על-ידי הכלל, כי הוא צועד בדרך של השפעה והכלל בוחר בדרך הפוכה לחלוטין, דרך הקבלה. בידודו של אותו אדם עוזר לו בדרכו, כי הוא מונע ממנו להיסחף אחר טבעו הגשמי, טבע חמקמק שהיה נכנע בקלות לדעת רוב העולם.
השיעור מבוסס על שמעתי, מאמר כ”ז, “מהו רם ה’ ושפל יראה”

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

“מרדף בלתי פוסק אחרי האושר”, כך ניתן לכנות את מהלך החיים שלנו. אנו רוצים משהו, עובדים קשה (פחות או יותר) כדי להשיג אותו, וברגע שרצוננו ממתממש הרגשת האושר הולכת ופוחתת עד שהאושר נעלם לו כליל.

אנו יכולים לחלום במשך שנים על רכישת דירה מפוארת, אבל מרגע קנייתה אנו נהנים ממנה פחות ופחות, עד שלאחר זמן מה אנו מאבדים את ההנאה מהדירה. תהליך זה מאפיין את כל ההנאות שלנו בחיים. ברגע שהרצון בא על סיפוקו, התענוג חולף ואיתו נעלמת גם תחושת האושר.
היטיב לתאר את התופעה ריצ’רד איסטרלין, מחלוצי מחקר האושר באוניברסיטת דרום קליפורניה. “אנו שבויים במעגל הנהנתנות'”, הוא אמר, “אנו מִתְרַגלים לאושר מהר מאוד, ולוקחים אותו כמובן מאליו או משווים את מה שיש לנו לְמה שיש לאחרים, ולא למה שהיה לנו פעם”. לכן אנו אף פעם לא מאושרים…
אז מה, הכול אבוד? דווקא לא.

מדע האושר

כדי להתחיל בפיצוח משוואת האושר, אומרת הקבלה, עלינו להבחין בהבדל שבין הרצון הגשמי לעומת הרצון הרוחני.
ברצון הגשמי אנו מרגישים את העבר, ההווה והעתיד בנפרד. אנו מרגישים את הרצון שלנו בהווה, אולם את הרגשת האושר שתמלא אותנו כשנספק את הרצון הנוכחי, אנו מרגישים בעתיד. הסיבה לזה, מסבירים המקובלים היא חוסר התיקון הפנימי שלנו.
לעומת זאת ברוחניות האדם מגלה את יחסו של הכוח העליון אליו, לכן עם התעוררות הרצון מיד מגולה גם התענוג שממלא אותו. הוא מגלה כי בעבר הכוח העליון היטיב עימו תמיד, ועל ידי זה תיכף הוא מרגיש בביטחון כי גם בעתיד הוא ינהג עימו באותו האופן.
כשהאדם מחבר את שתי ההרגשות האלה בהווה, הרגשת המחסור נעלמת והוא מרגיש שלמות הן מהעבר והן מהעתיד. כתוצאה מכך הרגשת הזמן נעלמת והאדם מוצא את עצמו שרוי בתענוג ואושר נצחי ומושלם.
מטרת הטבע היא להביא אותנו להרגשה שלמה של אושר נצחי וקיימת דרך בדוקה להגיע לכך. כל שעלינו לעשות כדי לחוות אושר אמיתי הוא לגלות את יחסו של הכוח העליון אלינו.
עוד בהרצאה:
• את הבורא ניתן להכיר רק אם הנברא משתווה אליו בתכונותיו, לכן השמות של הבורא הן בעצם השמות של הנברא.
• לבורא יש רצון גדול להתגלות, הרבה יותר מאשר הרצון של הנבראים לגלות אותו. הוא רוצה שנגלה אותו, שנקבל אותו עד הסוף, שנבין אותו. אולם לשם כך עלינו לפתח השתוקקות גדולה לזה. הבורא משחק איתנו ועוזר לנו לגלות את הרצון.
• מה שנוסף למצב בגמר התיקון הוא ההשתוקקות של הנברא.
• גיהינום ברוחניות הוא הרגשת הפער שמתגלה בין הבורא לנברא. הפער הזה הוא השורש לכל ההרגשות הרעות.
• הנברא מגלה שהוא רוצה להיות במקום הבורא, והוא לא יירגע עד שיממש את רצונו להידמות לבורא, לכן הוא נקרא אדם, מלשון אדמה לעליון.
ההרצאה מבוססת על תע”ס, חלק א’, הסתכלות פנימית, פרק ו’, ספר “קבלה למתחיל”, עמוד 499

צפו בהרצאה המלאה

הורידוMP3

“אדם הראשון” זהו הפרצוף הראשון מאותו נברא עתידי, שצריך לעבור מגוון מצבים כדי להפוך לאדם – דומה לבורא.

כמו טיפת זרע שממנה יתפתח בסופו של דבר אדם שלם, היא מקבלת את התנאים הטובים ביותר לשם גידולה והתפתחותה הראשונית. אט-אט הילד הרך מפתח מערכת שכלית, מערכת רגשית והכרה עצמית. וכשמגיע הרגע המתאים, הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות קיומיות, שאלות מעל לרצונות הגשמיים.

הנקודה-שבלב שמתעוררת בנו, היא אותו “אדם הראשון” שמתחיל להכיר בעובדה שישנה מציאות אחרת ומעתה והלאה, מתחילה להתפתח בו הכרה על-טבעית ואפשרות של בחירה חופשית – האם להמשיך ולגלות את אותה המציאות העליונה או להישאר בחיים הגשמיים המוגבלים.

רק אז האדם נקרא “נברא”. לפני כן הוא בשליטה מוחלטת של העליון.

עוד בשיעור:
• מלכות שרוצה להידמות ל-ט’ ראשונות נקראת “מערכת העולמות”. בעקבות שבירת ותיקון מערכת העולמות, נכללות ט’ הראשונות במלכות, ואז נולדת מערכת “אדם הראשון”.
• ברוחניות כמו בגשמיות – בזמן הקטנות, מתאימה הסביבה את עצמה לאדם – הטבע דואג להשוואת צורת האדם לסביבתו. אך בזמן הבגרות, על האדם לשמור בעצמו על איזון עם הסביבה ואם הוא לא עושה זאת, ומתוך בחירה חופשית, הוא סובל ומקבל מכות.
• מהו מקום ריק?
השיעור מבוסס על תע”ס, כרך ו’, חלק ט”ז, דף א’ תתקט”ו, אות מ”ט

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

מהו מילוי? מילוי הוא מה שמתקבל בתוך כלי המשתוקק לו. אם אני רוצה משהו ובעקבות הרגשה זו אני מרגיש סיפוק נקרא שיש לי מילוי. ואולי ברגע הבא אני מתחיל להשתוקק למשהו אחר ואז אין לי מילוי…

במידת שינוי הכלי, משתנה גם הצורך למילוי – ילד קטן משתוקק לצעצוע, בשלב מאוחר יותר לספר ובשלב מאוחר יותר לרכישת ידע וכן הלאה. כך גם בעבודה רוחנית – הרצון למילוי רוחני הולך ומתפתח במהלך העבודה, התיקון מוביל להשתוקקות למילוי מושלם, נצחי ואמיתי יותר ויותר.

אם בתחילת דרכי הרוחנית השתוקקתי לקבלת תענוגים רוחניים בכלי הקבלה שלי, תהליך התיקון משנה אותי ובהדרגה אני מתחיל להבין שמילוי רוחני מתקבל על-ידי מילוי הזולת, בזה אני ארגיש את המילוי הרוחני שלי.

יתרה מזאת – לא שאני מקבל שפע אינסופי וממלא בו את הזולת, אלא שאני נותר בחוסר כל בכלי הקבלה הטבעיים שלי ועל פני הכלים הריקניים אני ממלא את הזולת. עקב זאת אני מרגיש שאני מתמלא במילוי נצחי ואינסופי.

עוד בשיעור:
• לא ניתן למלא את הרצון לקבל, כי ברגע המפגש של השפע עם התענוג הרצון מתבטל. ברגע פגישת השפע עם הכלי, הכלי מתרוקן ועקב כך מתגלה בו רצון למילוי כפול, מילוי שלעולם לא יושג בו בגלל אותה הסיבה, וחוזר חלילה. לכן צריכה להיות השתוקקות בכלי בלתי פוסק. כיצד לעשות זאת? רק על-ידי השפעה.
• עלי להקדיש את כל פעולותי רק כדי להבין כיצד אוכל לתקן את היחס שלי כלפי הבורא, כי השפע שלו יכול להופיע בי רק בהשתוות הצורה שלי כלפיו.
• החושך שאנו חשים מגיע רק כדי להראות לנו עד כמה הרצון-לקבל שלנו לא יכול לקבל את השפע באופן ישיר ולכן השימוש בו אסור. כמו פרפרים שנמשכים לאש ומיד נשרפים בה, כך הם בני האדם בעולם הזה – מנסים פעם אחר פעם למלא ישירות את הרצון-לקבל ובכל פעם נכשלים וחשים סבל.
• את התיקון מבצע האור, אך החיסרון לתיקון חייב להגיע מהאדם. זוהי תפילה אמיתית – לא חיסרון להתמלא אלא חיסרון למלא את הזולת. זהו חוק החיים, “ואהבת לרעך כמוך”, אחרת אין התפתחות.
השיעור מבוסס על כתבי רב”ש – שלבי הסולם, כרך ה’, תלמוד בבלי, דף 139, “ענין תפלה”

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

לכבוד חג החנוכה אספנו את כל הכתבות הכי טובות ואת כל מאמרי המקובלים בנושא חנוכה לפוסט אחד. והנה הם, אבל לפני זה קליפ קצר…

חנוכה שבלב – תוכנית טלויוזיה בהשתתפות הרב לייטמן
בקבלה החגים אינם מצביעים על מאורעות היסטוריים אלא על תהליכים פנימיים המתרחשים בתוך לב האדם. מהו אם כן חנוכה שבליבנו? מהו אותו פך שמן קטן? וכיצד ניתן לנצח במלחמה שבליבנו בין הגשמיות לבין הרוחניות? על זאת ועוד בשיחה מרתקת עם הרב לייטמן על משמעותו הקבלית של חנוכה.

חנוכה – הרצאה של הרב לייטמן בבית קבלה לעם חלק א’
בהרצאה מרתקת זו, מסביר הרב לייטמן על חנוכה, ברוח ובחומר: על שורשו הרוחני של חג החנוכה, ועל האור שאמורים להעביר בני ישראל לעולם כולו, וגם על דרך “יוון” השולטת בעולם, ודרך “ישראל”, הדרך להתעלות מעל לאגו ולהגיע לשלמות ונצחיות.
חנוכה – הרצאה של הרב לייטמן בבית קבלה לעם, חלק ב’

עיתון “קבלה לעם” – גיליון חנוכה – תוכנית טלויזיה על גליון חג החנוכה
תוכנית טלוויזיה בנושא העיתון “קבלה לעם”, גיליון 7, בהשתתפות מערכת העיתון. הגליון במלואו מוקדש לחג החנוכה.

מאמרים על חג האור

לעורר את המאור
בתוך כל אחד מאתנו יש יוונים ויש מכבים שנלחמים זה בזה. חג החנוכה מסמל את מאבק הכוחות שמחפשים את האור בכוחות שמקבעים את המחשבה.

מלחמת גרילה רוחנית
חג החנוכה נושא עמו מסר: בכל פעם שהאגו זוקף ראש מגיע פירוד ובאות צרות – כך היה בימי החשמונאים וכך גם קורה היום. הפתרון נמצא במקום שבו מתחיל האור ומסתיים האגו

חניה לשם תיקון
הנשמה יוצאת למסע של תיקון בחזרה לשורשה באין סוף. חג החנוכה מסמל את החניה שבדרך והנרות מזכירים שיצאנו בעקבות האור

על ניסים ועל קסמים
הנשמה יוצאת למסע של תיקון בחזרה לשורשה באין סוף. חג החנוכה מסמל את החניה שבדרך והנרות מזכירים שיצאנו בעקבות האור

גרילה רוחנית – מתתיהו גיבור חג החנוכה

חנוכה, חנוכה חג יפה כל כך…

תיקון חנוכה

המשמעות הרוחנית של חג החנוכה

יוונים נקבצו עליי

יאללה מכבי

מאמרים של מקובלים על חנוכה

מאמרים ושיעורים מתוך אגרות רב”ש

אגרת ו
הנני שולח את ברכתי לכבוד החנוכה, יהי רצון שנזכה להרגיש האור של חנוכה בלבנו, שעל ידי זה יאיר עינינו וישמח לבנו. ואגב אכתוב מה שאמרתי בענין חנוכה: הנה ידוע שאי אפשר שהנרות יאירו, עד שיהיו בהם ג’ תנאים: א) נר שהיא הכלי שנותנים בה השמן. ב) השמן. ג) הפתילה. ובזמן ששלשת הדברים הללו מכונסים יחד, אז יש מציאות להנות מאורם.

מאמרים ושיעורים מתוך ספר דרגות הסולם, רב”ש

פז. יוונים נקבצו עלי
יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים”. יוונים הם הקליפה נגד הקדושה. הקדושה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת, והיוונים הולכים דווקא בתוך הדעת. ובאים היוונים דווקא בימי חשמונאים, היינו דווקא בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך הקדושה. מה שאין כן מטרם זה, אין מקום ליוונים, כי “זה לעומת זה עשה אלקים”, שזה ענין “כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו” (סוכה נ”ב).

תתקטז. ענין חנוכה
נר חנוכה, שיעורו “עד שתכלה רגל מן השוק”. רגל מלשון “מרגל”. שוק הוא רשות הרבים. כי בזמן שנמצאים ברשות היחיד, אזי הולכים בתמימות ואין מקום למרגלים. ובחנוכה צריכים להמשיך האור של חנוכה, עד שתתבטל כל בחינת מרגלים מן השוק, כי במקום האור אין מקום להסטרא אחרא.

תתקיז. דחה אדמון בצל צלמון
“דחה אדמון בצל צלמון”. פירוש, לדחות את עשו, שהוא נקרא אדמוני. בצל צלמון, בצלמות, דהיינו בצל מות. להבין זה על דרך העבודה. ידוע שיש לנו ג’ קוים, הנקראים חסד קו ימין, גבורה קו שמאל, תפארת קו אמצעי. ותחילת עבודה היא בקו ימין, הנקרא לבן, משום כי ההולך בקו ימין לא ניכר שם חסרונות. אבל אחר כך, כשזוכין לקו שמאל, הנקרא גבורה, שיש בחינת דין הנקרא אודם, מצד שיכולין ליפול לתוך קליפת עשו, שהיא פסולת יצחק, שהוא רוצה להמשיך את בחינת החכמה, שהיא בחינת גילוי רזי תורה מלמעלה למטה, היינו לתוך כלי הקבלה.

תקיח. מאי חנוכה
הנה חז”ל אמרו, “מאי חנוכה, תנו רבנן, בכ”ה בכסלו יומי דחנוכה” וכו’ (שבת כ”א:).

תתקיט. מהו נס חנוכה
הנה חז”ל אמרו (שבת כ”א.): מאי חנוכה, תנו רבנן בכ”ה בכסלו יומי דחנוכה תמנייא אינון וכו’, שנכנסו יוונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל וכו’, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק אלא יום אחד. נעשה בו נס, והדליקו ממנו שמונת ימים. לשנה אחרת קבעום, ועשו ימים טובים בהלל והודאה, הלכה היא שאסור להשתמש לאורה.

תתקכ. חנו-כה
נר, ראשי תיבות נפש רוח, וצריכים להמשיך בחינת אור, שהוא בחינת נשמה, בסוד “נר מצוה ותורה אור”, וזה חנו-כה. “כה” נקרא בחינת מלכות, בסוד יד כהה. “חנו” מלשון “חונה מלאך ה'”, היינו שהשכינה הקדושה, צריכה להיות לה מקום חניה בלב האדם.

תתקכא. שתי מדרגות
מאי חנוכה. זאת אומרת שצריכים לשאול דוגמת ד’ שאלות: חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול.בנר חנוכה דפליגי: חד אמר מותר להשתמש לאורה, וחד אמר אסור. אמר ליה, שזה שתי מדרגות. אחד הוא בחינת גילוי אהבה מסטרא דטובו, שעל ידי זה הוא יכול להלל ולשבח את שמו. אחד אמר אסור, היינו מסטרא דאוירא דכיא, שהוא רק מבחינת דאיהו רב ושליט, שהוא בחינת חסדים מכוסים.

מאמרים ושיעורים מתוך ספר שלבי הסולם, רב”ש

“מעוז צור ישועתי”
בשיר של חנוכה אנו אומרים “מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח, תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח”. השיר מתחיל בדברי שבח, כמו שכתוב “לך נאה לשבח”. ואח”כ מתחיל בדברי תפילה, כמו שכתוב “תיכון בית תפלתי”. ואח”כ שוב בדברי תודה ושבח, כמו שכתוב “ושם תודה נזבח”.

בענין נר חנוכה
במסכת שבת (כ”ג, ע”ב) כתוב “אמר רבא פשיטא, לי נר ביתו ונר חנוכה, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. ופרש”י, נר ביתו בשבת, והוא עני ואין לו כדי לקנות שמן לשני נרות. שלום ביתו, והכי אמרינן לקמן, ותזנח משלום נפש. זו הדלקת הנרות בשבת, שבני ביתו מצטערין לישב בחושך”.

“נעשה נס לשושנים”
בפיוט של חנוכה אנו אומרים “יוונים, וכו’, ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים, בני בינה, ימי שמונה קבעו שיר ורננים”. המפרשים שואלים, מדוע עשו שמונה ימי חנוכה. הלא על לילה אחד היה להם שמן. והנס היה, שהדליק עוד שבעה ימים. אם כן היו צריכים לקבוע לפי הנס רק שבעה ימים.

מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה
חז”ל (בשבת, דף כ”ב) אמרו “שנר חנוכה משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל, ומזוזה מימין”. ופרש”י, מזוזה, קי”ל דבימין, דכתיב, ביתך דרך ביאתך, וכי עקר אינש כרעה דימינא, עקר ברישא” (שהאדם מתחיל ללכת, הוא מתחיל ברגל ימין).

מהם הכוחות, שצריכים בעבודה
חז”ל אמרו (מגילה ו’ ע”ב) וזה לשונם “ואמר ר’ יצחק, אם יאמר לך אדם, יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין. לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין. יגעתי ומצאתי, תאמין”. ויש להבין, מהו ענין של “תאמין”. וכי מדברים כאן באנשים שאומרים שקר. הלא כאן מדברים מאנשים שעוסקים בתורה, ובטח שהם אנשים כשרים. מדוע יש לחשוב שהם משקרים. אם כן, מהו הענין שאומר “תאמין” או “לא תאמין”.

הנרות הללו קדש
אאמו”ר זצ”ל אמר על מה שכתוב “הנרות הללו קדש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד”, שצריכים לדעת ההבדל בין נס חנוכה לנס של פורים. כי בחנוכה היתה הגזרה רק על רוחניות, שמנעו מעם ישראל לקיים את המצות. והנס היה, שבזמן שגברו החשמונאים, כן היו יכולים לקיים את המצות. והיות לרוחניות אין כלים, כי “כלים” נקראים דוקא כלי קבלה, שזה נקרא “בריאה יש מאין”, שהוא הרצון לקבל. לכן בא הרמז לזה “הנרות הללו קדש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם”.

מהו “מסרת גבורים ביד חלשים” בעבודה
הנה סדר העבודה. בזמן שהאדם רוצה לעשות הכל לשם שמים, היינו שהמעשים שלו יהיו בע”מ להשפיע, ולא לקבל שכר, היות שזהו נגד הטבע, מטעם שהאדם נברא ברצון לקבל לתועלת עצמו, לכן ניתן לנו עבודה, לצאת מאהבה עצמית ולעבוד רק להשפיע לטובת ה’.