קבלה לעם היום

חלק א’: זהר לעם, פרשת וישלח, אות צ”ט

• הזוהר מסביר לנו, באילו רצונות אנו יכולים להשתמש, לתקן, להיות בחיבור.
• בכל מצב יש בנו את כל מכלול הרצונות, כל הנשמה, ובכל זאת אנו צריכים לברר כל רצון ורצון;
• מכיוון שהכול בא אצלנו מהקלקול, התיקונים הם מהקל אל הכבד.
• על-אף שעדיין לא הגענו לתיקון הרצונות הגדולים, כאשר אנו קוראים על זה, אנו מבררים את האורות, והם מתקנים אותנו.
• “עובד עבודה זרה” – כאשר קורה לאדם משהו בחייו המורגש כתופעה בתוך הרצון, אך הוא לא מרגיש שזה מגיע אליו מהבורא בצורה מכוונת; במקרה כזה, האדם מחזק את הקשר שלו עם הכוחות המנוגדים לבורא, ובזה מתחזק “גיד הנשה” שבאותו האדם.
• “רמ”ח איברים” – מצב קטנות, גלגלתא-עיניים שבפרצוף הנשמה, יעקב; שימוש ברצון לקבל, רק בעל-מנת להשפיע; לחבר לעצמך את כל מה שנראה לך זר.
• אנו לא יכולים לתקן אף רצון בעצמנו, ואפילו לא לברר אותו; ניתן לעשות זאת רק על-ידי בירור עם החברה, כלפי מי שנחשב זר בעיני.
• במידה שאני רוצה לחבר את כולם בי, לראות את כל העולם בי, אני מגלה באילו מחשבות ורצונות שלי אני יכול להיות מחובר למגמת ההתקדמות.
• כל העולם הוא תצוגה של הרצונות, התכונות הפנימיות שלי, ולכן מהאופן שבו אני רואה את העולם, אני יכול להבין עד כמה אני מתוקן או מקולקל.
  המשך קריאה »

חלק א’: ספר הזוהר – קטעים נבחרים, פרשת נח, אות ש”ב

• לפני שאנו קוראים בספר הזוהר ובתורה בכלל, אנו צריכים לכוון את עצמנו בצורה הנכונה; אנו צריכים לסדר את התכונות הפנימיות שלנו כדי שנהיה מסוגלים לתפוס את מה שקיים סביבנו.
• ניתן לגלות את הכוח העליון, רק במידה שאנו דומים לו; זאת כל מטרתנו – לאסוף את כל התכונות שלנו ולסדרן כך שהן יהיו דומות לבורא, לכוח העליון שבו אנו נמצאים – “אדם”.
• לפי אור החסדים שאנו יכולים לגלות מתוכנו, אנו מגלים את אור החכמה שסובב אותנו.
• מבינה (אלוקים), יוצאים כל הכוחות – חכמה וחסדים, לזעיר-אנפין בקטנות, המתפקד כ”שסתום”, ובמידה שאנו, הנשמות, יכולות לתכלל ממטה למעלה במלכות דאצילות, היא מתחברת לזעיר-אנפין, שיכול להוביל את האורות מבינה למלכות ומשם לנשמות.
• כל הקיום, הוא האורות שמגיעים מבינה למלכות דאצילות.
• לא קיימים בתורה או במציאות תכונות או כוחות רעים; כל התכונות מצויות בהרמוניה ביניהן, והאור צריך להגיע דרכן לכל הנשמות.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אדם המתחיל לצעוד בדרך ההתפתחות הרוחנית, חייב את עזרת הכוח החיצון – קבוצה, בורא, כיוון שבאמצעות מה שיש לו עצמו, הוא לא יכול להגיע לשורש – מה שקיים מחוץ לאדם.
• הרגשת תלות בכוח הקבוצה ודרכה בכוח העליון, היא ממש הצלה מלמעלה; את ה”הבדלה” הזו מביא לאדם האור, לאחר שהוא השקיע את עצמו בכמה שהוא מסוגל ובכל מה שניתן לו.
• כל עצות המקובלים עוסקות באיך למשוך את המאור המחזיר למוטב, וכל התקדמות האדם תלויה במידה שהוא מיישם אותן.
• על הקבוצה להבין כי מטרתה היא להביא לכל חבר וחבר את הבירור והמחשבה, במה תלויה ההצלחה, על-ידי מה אנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב, על-ידי מה כל אחד יכול להשתנות, ואז נראה בנו שינויים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א’: ספר הזוהר – קטעים נבחרים, פרשת ויחי, פרשת נח

• “תפילה בציבור” היא הדבר העיקרי.
• התיקון היחיד הוא לחבר את כל חלקי נשמת אדם הראשון שנשברה, ולכן אם כל הבקשות שאנו מעלים הן לא לחיבור בינינו, הן פשוט לא באות במגע עם הכוח שאמור לחבר אותנו וכתוצאה מכך לפתוח לנו את המציאות.
• לא חשוב מי אתה ומה אתה, חשוב מה אתה מבקש.
• לא חשובים האדם ותכונותיו, החשוב הוא אותו המצב שאותו האדם מתאר לעצמו כמתוקן, כרצוי; אם הוא במשהו דומה למצב שהיה לכלי לפני השבירה, הוא מיד זוכה לתשובה.
• אם אנו מתפללים עבור השכינה, עבור הכלל, לחבר את כל הרצונות שמהן נכללת השכינה, אנו מגיעים לרצון שמזמין מיד כוח, שמשנה ומקדם אותנו.
• “ישראל” – ישר-אל – אותו הכוח שבנו, שרוצה להתחבר, להתקשר, להגיע לדבקות בבורא.
• כל מדרגה עליונה, היא יתר חיבור בין הנשמות, להיות כאחד, עד שמגיעים להיות אחד ממש, כמו הבורא.
• אנו צריכים לבקש חיבור בינינו ואף מילוי אחר – החיבור בינינו הוא זה שימלא אותנו.
• הזוהר מכוון אותנו לפתוח את העולם שבתוכנו, כי כל מה שאני יכול לתאר לעצמי, כולל אני בעצמי, נמצא בתוכי.
• ספר הזוהר מספר עלי – שבי נמצאות כל ההבחנות; כל מה שאני קורא בזוהר מתרחש בי – אני הוא המסך, וכוח הרצון מצייר על המסך שלי כל מיני צורות, דמויות, מעשים, ברמות דומם, צומח, חי ומדבר.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• החומר שלנו, הבסיס, הוא הרצון לקבל, ולכן לפני שאני בכלל שומע, מרגיש או מגיב על משהו, כל החלקים בי מסודרים בהתאם אליו.
• אנו רואים בצורה בררנית, רק את מה שאנו רוצים לראות; אין הסתרות, אנו בעצמנו מסתירים את כל המציאות מעצמנו.
• חכמת הקבלה מסבירה לנו איך לקלוט את המציאות הנצחית שנמצאת סביבנו.
• כדי לפתח את החושים, להרחיב את הקליטה שלנו ולראות דברים הקיימים למעלה מהרצון לקבל, אנו צריכים עזרה חיצונית: סביבה וספרים – שיטה שתספר לנו על חשיבות שינוי רמת הקליטה, ואת הכוח העליון – כל המציאות הרחבה שנמצאת מחוץ לנו, שתעזור לנו במצבי המצומצם.
• המציאות שבה קיימים אני והאחרים, היא דמיון מסודר ומכוון, וכתוצאה מהניסיון להתקשר מעליו למה שכביכול קיים מחוץ לנו, אנו בונים חוש מורחב, מוגדל שבו אנו קולטים את העולם הרוחני.
• העבודה שלנו היא להשתדל לפתח את החוש הזה – של קליטה בהשפעה ולא קליטה בקבלה.
• על-ידי זה שאני קולט את הדברים מחוץ לי, יש לי עביות  – כיוון שהזולת נשאר זר כלפי, וזכות – כיוון שהזולת הוא כמוני, ואז הקליטה שלי היא קליטה רוחנית.
• עלינו לקשור את שני הדברים – האגו הבוער והקשר ההדדי, יחד, ל”קו אמצעי”.
• כל ההבדל בין שיטת הקבלה לשאר השיטות הוא בשמירה על “קו שמאל”.
• בלתי אפשרי להיות ב”קו ימין” וב”קו שמאל” יחד; לכן כתוצאה ממאמצי האדם לעשות זאת, הוא מפתח נחיצות לכוח השלישי – לבורא, ואז באמצע, בין השנאה והאהבה, מתגלה כוח ההשפעה – “איש ואישה זכו שכינה ביניהם”.
• חכמת הקבלה זו השיטה היחידה שיכולה להביא את האדם לצורך בעזרה מלמעלה.
• אל לנו לברוח מקו אחד לשני, אלא רק לראות את המצב ולדרוש את התיקון.
• חכמת הקבלה מיוחדת בזה שהיא מחייבת אותך לשמור על כל מה שיש לך, ולראות כיצד להשתמש בכל דבר ודבר בצורה הנכונה.
• לעומת זמני העבר, בהם חכמת הקבלה הייתה מתגלה ליחידי סגולה, חכמת הקבלה מתגלה בימינו להשגה קבוצתית, ולכן הספר המתאים ביותר ללימוד בתקופה זו הוא ספר הזוהר, שנכתב בקבוצה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• כדי לעבור מצורה אחת לצורה שנייה, אנו צריכים לעשות באמצע צמצום – להפסיק להשתמש לגמרי באותו הרצון, באותם הדברים, ורק אחר כך לקבוע את צורת השימוש החדשה.
• ברוחניות, בכל דרגה חדשה נמחק העבר, ואתה בונה יחס חדש; אם נשאר משהו מהעבר זה כישלון.
• כל דבר חייב להתחיל מקומה חדשה, מיחס חדש, שאין שום קשר למה שהיה קודם – הכול צריך להיות כקומה חדשה שלמה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• “ראש חודש” – כאשר ישנו חידוש.
• מיד לאחר שהושג המצב, אנו צריכים כבר לראות את התחלת המצב הבא.
• ברוחניות אין מצב ללא חידוש; כל הבלמים להתקדמות שלנו הם הקליפות, שנכנסות בין הפעולות ויוצרות את הזמן.
• החידוש צריך להיות שבכל פעם, גדלות הבורא, המשפיע, תהיה גדולה יותר – או מצד הכלי – שהצורך יהיה גדול יותר, או מצד האור – שהחשיבות כבר ממלאה את הכלי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• נגד האגו הגשמי כלל אין מה לעבוד; כשמביאים אותנו לחכמת הקבלה, לממש את הרשימו שלנו – חלק אלוקה ממעל, החלק הזה יכול להתממש רק בעבודה בקבוצה, היכן שהנשמה נמצאת – ביחס עם האחרים. שם נמצא היצר הרע שאיתו אנו צריכים לעבוד.
• על ידי השבירה אנו מגלים מקדם חדש, תוספת חדשה – הסיבה לשבירה, מה היה בשבירה.
• לפני השבירה, לא מגלים את התענוג מלהשפיע לבורא, אלא מההשפעה עצמה – תענוג שיש באור, שיש לבורא מזה שהוא נותן לאחרים. רק אחרי השבירה, כאשר אנו באים לגילוי פעולת ההשפעה, אנו מגלים תענוג נוסף – תענוג מגדלות הבורא.
• מעל התענוג מגילוי גדלות הבורא, אני צריך לעשות עבודה נוספת, מסך, ולמעלה מזה להשפיע – לא לקבל את תענוג ממי שאני משרת לו, אלא רק את החשיבות עצמה, שמחייבת להיות בכלים חדשים נוספים – כלי הקבלה שלי שמתהווים; אלה הכלים שבשבילם היתה צריכה להתרחש השבירה וכל ההכנה.
• כדי להרגיש תענוג מהשפעה, היה מספיק ריחוק ללא שבירה; אך כדי להשיג הגדלות של הנותן, מעבר לתכונת ההשפעה, לגלות אותו, “כבודו במקומו”, צריכים חוץ מהירידה, מההעלמה, גם כן שבירה.
• למעלה מהשפעת האור נמצאת תכונת המשפיע, הגדלות שלו – שברא את עולמו בצורת ההשפעה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »