קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• אין דבר הנחוץ לנו יותר מחשיבות – סדר העדיפות שנמצא לפני.
• תוכנית הבריאה היא שהכוח המושך והכוח הדוחה יהיו כאחד.
• אם האדם מקבל הזדמנות להתפתחות חופשית, שהיא כולה שייכת להתפתחות הרוחנית – השתוות הצורה הגדולה ביותר בין המקבל והנותן, הוא צריך להשלים את אותה ה”תוכנה” – מה עבורו חשוב יותר ומה פחות, על-פני כל מאורעות חייו.
• על-ידי התחברות נכונה עם הסביבה, האדם משלים את ה”תוכנה” –  מחשבת הבריאה, ומתקדם במדרגות השתוות הצורה, עד שמגיע לדבקות השלמה.
• במידה שהאדם משלים את עצמו, הוא משלים את הטבע, וכך מגיע להצדקת הבורא, לתיקון עצמו, להשלמת ה”תוכנה”.
• החשיבות היא אמצעי – במידת חשיבות הדבר בעיני, אני נדבק אליו ומשקיע בו.
• החיסרון לחשיבות הוא ייאוש, ריקנות; הכלי לחיסרון הוא הנקודה שבלב, במידה והאדם מפתח אותה נכון.
• “הליכה באמונה” – רכישת כוח ההשפעה עד כמה שניתן.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• החוק הרוחני הראשון – אם הנברא רוצה להרגיש את החיים, הוא צריך להרגיש את הבורא, להיות באותה התכונה, באותו הרצון.
• במידה שהנברא יכול להשפיע, הוא מתקרב לבורא ונעשה כמוהו.
• “לבוש” – כוונה, עבודה עם הרצון לקבל על-מנת להשפיע.
• חכמת הקבלה היא שיטה, ללמוד איך “להלביש” את הרצון, שיוכל לקבל ויחד עם זאת שיהיה דומה לבורא.
• הניתוק והמגע עם הרוחניות מתקיים תוך זמן קצר מאד, והאדם צריך להרגיל את עצמו להיכנס למגע בכול מצב בחייו.
• במידה שהתחתון ממלא את העליון, העליון ממלא את התחתון; אנו יכולים למלא את העליון רק בחיסרון.
• הכול מגיע מלמעלה, דרושה רק העלאת מ”ן מצידנו.
• בכול אחד מאיתנו קיים רצון אין-סופי בגודל ובנפח כמו הבורא, אך אנו לא מרגישים אותו כרגע; בנקודה שבלב, אני מתחיל ממש לגלות את האגו שלי.
• אנו לא מרגישים את האור, אלא עד כמה אנו הפוכים ממנו; עד כמה שאנו מרגישים שאנו הפוכים מהאור, זו ההתקדמות שלנו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק ראשון

• הימים רצים, ואנו לא מרגישים שאנו מתקדמים. למה למרות היגיעה שקיים משהו מעבר לחיים, אני נמצא בחוסר הכרה? התשובה היא פשוטה – מפני שהאדם לא משתמש באמצעים שעומדים לרשותו בצורה הנכונה.
• האדם לא קושר שהעלייה הרוחנית, הכניסה לרוחניות, היא בעזרת מורה, ספרים וקבוצה, ושעליו לעזוב את כל תפיסת המציאות הקודמת.
• כל הבעיה היא שאנו לא יכולים להיפטר מהגישה הישנה; עלינו להשאיר את היחס הקודם כהכרחיות בלבד, ולהשתמש במורה, בקבוצה ובספרים כאמצעי היחיד שקיים בחיים.
• ללא שינוי המעמד שלנו כלפי כל החיים, המציאות, החברה, האנושות, העבודה, וללא הסתכלות, ערכים וסדר חדשים, לא נצליח.
• החברה צריכה להציג בצורה בולטת לכל אחד את תבנית החיים החדשה, הסתכלות חדשה על החיים, שהאדם ירגיש שהוא חייב להוציא את עצמו מהתבנית הישנה ולהכניס את עצמו לתבנית החדשה; ללא זה, הוא לא יתקדם.
• הצורה החדשה – קביעת היחס שלו לכל דבר במציאות.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• בשום אופן לא לשבור את המידות, כי כל המסך נבנה עליהן, על העביות.
• כל האדם נבנה על-פני היצר הרע, ולכן אל לנו להרוס אותו, אלא להשתמש בו בצורה הנכונה.
• המטרה היא להשתמש בכל הנתונים הקיימים – לא להרוס אף אחד, אלא לסדר אותם בהרמוניה לכיוון ההשפעה.
• עלינו להתעלות על המידות רק בדבר אחד – חשיבות ההשפעה על-פני חשיבות הקבלה.
• מי שמבריק בשכל, לא בהכרח מבריק בעבודה הרוחנית.
• עד כמה שהאדם מרגיש יותר התנגדות, יותר הפרעות, זה סיוע – עכשיו נותר לו רק להתגבר על זה.
• אין רגע מאושר יותר, מהרגע בו האדם מיואש מכוחותיו עצמו ורואה שלא יועיל לו כלום; אז מגיעה התפילה האמיתית.
• הכוח היחיד נגד העצלות הוא חשיבות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• הנקודה שבלב היא תחילת הנשמה, וניתן לפתח אותה על-ידי לימוד חכמת הקבלה.
• אנו עדיין לא מודעים לעובדה שכל הרגעים והמקרים בחיינו מתעוררים כדי להביא אותנו להתפתחות הנשמה.
• האדם צריך להגיע לזה שלא רע לו סתם, אלא להכרת הרע – מה זה רע.
• האדם צריך להגיע בהדרגה למצב שרע לו, לא כי הוא מרגיש רע בהרגשת מר ומתוק, אלא רע בזה שאין לו אמת והוא נמצא בשקר.
• על-ידי הסביבה ניתן להעמיד את שתי המערכות – “מר ומתוק” ו”אמת ושקר” זו מול זו.
• אמת – על-מנת להשפיע; שקר – על-מנת לקבל; קבלה והשפעה – בירור שכלי; מר ומתוק – בירור גופני.
• בסופו של דבר, על האדם להגיע למצב שבו הוא יעדיף לעשות צמצום, רק כדי להיות בהשפעה; שאין לרצונות הקודמים שלו בזה שום פיצוי.
• חייבים לפתח את הנשמה, אחרת תהיה בדיכאון וללא מוצא.
• מזמני האר”י והלאה, התעוררות הנקודה שבלב באנשים נובעת כבר מתוך “ביאת המשיח” – גילוי חכמת הקבלה לכל האנושות.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• בכל רגע ורגע, ישנו חומר שעליו אנו צריכים לעבוד.
• בלי הקליפות שבנו, אנו לא יכולים להתקדם; דווקא בעבודה איתן, אנו יכולים להלביש עליהן כוונה על-מנת להשפיע ולתקנן.
• אם כל הטבע שלנו הוא רצון לקבל, לא יכול להיות שאנו נמצאים מחוץ לו.
• אנו צריכים להאמין שאנו נמצאים בכל רגע בקבלה, ורק אם נמשוך מבחוץ את הכוח העליון נראה איך שאנו משקרים לעצמנו.
• הפיתרון לזה הוא “למכור” את עצמך לחברה – אני מוכן לתת להם מה שהם רוצים ולקבל בתמורה את המאור, שרק הוא יכול להחזיר אותי למוטב.
• קליפה היא המכשול שעל-ידו אתה קונה ומגיע למדרגה גבוהה יותר, בתנאי שאתה מסכים ללכת ב”אמונה למעלה מהדעת” – שכל התוצאות יהיו ממנה והלאה.
• “אחיזת הקליפות” – עיכוב מביצוע הפעולה הרוחנית; “יניקת הקליפות” – כאשר הקליפה דוחפת את האדם לבצע את הפעולה, כדי לקחת את שכר הפעולה אליה.
• אם האדם חושב שהוא יכול להתגבר על הקליפה בעצמו, סימן שקליפה אחרת גברה על הקודמת ופועלת בו.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראים.
• כדי לברוא את הנברא, צריך להפוך אותו, שיהיה הפוך מהבורא – אם הבורא הוא כוח ההשפעה, האהבה, הטוב, אז נברא רצון לקבל ההפוך ממנו – כוח הקבלה.
• הרצון לקבל צריך לעבוד כמו הרצון להשפיע, ואז הוא יהיה בכל מה שיש לכוח העליון – נצחיות, שלמות, ואז נוכל להגיד שהבורא הוא טוב ומיטיב.
• את הכול אנו משיגים “בהפוך” – “יתרון האור מן החושך”; הכול בא אלינו מתוך השוואת הדברים ההפוכים – חושך ואור, כי כולם מגיעים אלינו מהניגודיות הראשונה, בין הבורא לנברא.
• אנו צריכים לשמור על הניגודיות; שני דברים הפוכים נמצאים בנו – הרצון לקבל, ועליו אנו צריכים להשיג כוונה על-מנת להשפיע. על שניהם לגדול שווה בשווה, ולגדול למקסימום.
• הרצון לקבל לא נשבר, נשברה הכוונה – לפני השבירה הוא רצה להשפיע את התענוג למישהו אחר, כדי להנות בזה ל”בעל-הבית”, ופתאום הוא מרגיש שהמילוי כל-כך נעים וכובש אותו, והוא לא יכול לחשוב באותו הזמן על “בעל-הבית”.
• הכוונה היא כלי, ולכן היפוך הכוונה, מעל-מנת להשפיע לעל-מנת לקבל, נקרא “שבירת הכלים”.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• העבודה היא רק על החשיבות.
• אין הרגל, אלא עלייה לדרגת החשיבות – במידה שזה חשוב לי, זו מידת התיקון.
• “הרגל” במילון שלנו, הוא הרגל לעבוד על חשיבות הרוחניות.
• אנו עדיין לא מגלים מהו מקור כל ההחלטות שלנו; כשנגלה זאת, נגלה שהכול מגיע מתוך הרצון לכבוד.
• “שכינתא בעפרא” – גדלות ההשפעה בחורבן.
• גם אם אני עושה פעולות כאילו רוחניות, מתוך תועלת וחשיבות עצמית, עדיין ישנה תקווה להשגת המטרה – לעבוד ללא שום פרס.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »