הרב יהודה לייב אשלג המכונה “בעל הסולם” על שם פירוש “הסולם”, שכתב לספר הזוהר, היה אחד מגדולי המקובלים בתולדות האנושות. נשמה מיוחדת שירדה לעולם, כדי להביא לנו את חכמת הקבלה ולקרב אותנו לחיים של אושר, שלום ואחדות. 53 שנים להסתלקותו.
“מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה”, כתב בעל הסולם. ואכן, הוא היה הראשון שפירש את כל ספר הזוהר ואת כתבי האר”י, הראשון שהתאים את החכמה העתיקה של הקבלה לכל אדם, הראשון שהוציא לאור עיתון קבלי והפיץ אותו ברחבי העם. בליבו פעמה דאגה לגורל העם שלנו, דאגה שהכתיבה באופן מוחלט את כל מהלך חייו.
בעל הסולם נולד בוורשה ב-1884 ונמשך לקבלה מגיל צעיר. הוא למד חסידות וקבלה אצל ר’ יהושע מפורסוב, נכדו של אחד מגדולי החסידות, רבי יעקב יצחק, “היהודי הקדוש”. בגיל 19 הוסמך כרב על ידי גדולי הרבנים, ושימש במשך 16 שנה כדיין וכמורה בוורשה. בעל הסולם למד את תורת הנגלה והנסתר כמעט בלי הפסקה, אך סקרנותו וחיפושו הבלתי מתפשר אחר האמת נשאו אותו הרחק מעבר לתחומו של בית המדרש. הוא למד גרמנית וקרא במקור את הגל, שופנהאואר, מרקס וניטשה. בשנים הסוערות שאחרי מלחמת העולם הראשונה השתתף אשלג בהפגנות סוציאליסטיות וקומוניסטיות ברחובות ורשה, ועקב מקרוב אחר ההתפתחויות המדיניות בעולם.
כשהרגיש שהתעלה על מורו בהשגתו הרוחנית, החליט בעל הסולם לעלות לארץ ישראל. שמעו עבר מפה לאוזן על-ידי יהודים שעלו לארץ מפולין ועד מהרה נודעו ידיעותיו העצומות בתורת הקבלה. אט אט התקבצה סביבו קבוצת תלמידים שהחלו להגיע בשעות הקטנות של הלילה לביתו כדי ללמוד קבלה. מהעיר העתיקה עבר בעל הסולם להתגורר בשכונת “גבעת שאול”, ואף כיהן במשך מספר שנים כרב השכונה.
הפצת החכמה – מדוד בן-גוריון עד לעיתון “האֻמָּה”
בעל הסולם הכיר את מהותו הפנימית ואת ייחודו של עמנו. הוא ידע שעם ישראל יכול להתקיים רק על בסיס החוק הרוחני של אהבת הזולת ולכן ניסה להפיץ את חכמת הקבלה בהמון בכל דרך אפשרית. הוא נפגש עם כל ראשי היישוב דאז, בין השאר עם דוד בן-גוריון, משה שרת, זלמן שז”ר, משה ארם וחיים ארלוזורוב. הבדלים חיצוניים או תרבותיים לא הטרידו אותו, דאגה אחת בלבד דחפה אותו – הדאגה לעתידו של עם ישראל.
בפגישותיו עם בן גוריון הוא חזר והדגיש: “כדי להצליח במשימתנו המשותפת ולבנות כאן חברה מאושרת, אנו צריכים לעורר בתוכנו את ניצוץ האהבה לזולת, אחרת, במוקדם או במאוחר, לא יהיה לנו יסוד משותף”. הפצת חכמת הקבלה הייתה בראש מעיניו של בעל הסולם עד כדי כך שבשנת 1940 הוא הוציא לאור את עיתון “האֻמָּה” – עיתון שדן בבעיותיו הקיומיות של העם היהודי ובפתרונות שמציעה לו חכמת הקבלה. העיתון נסגר לאחר הוצאת גליון אחד בלבד.
שתי יצירותיו העיקריות של בעל הסולם, פרי עמל של שנים ארוכות, הן “תלמוד עשר הספירות” המיוסד על כתבי האר”י ופירוש “הסולם” לספר הזוהר. בעל הסולם ליקט את כתבי האר”י, וסדרם לכדי יריעה אחידה וכוללת. בדומה לכל ספר לימוד אקדמי, כוללים כתביו העוסקים במבנה העולמות העליונים, 151 שאלות ותשובות, מילון מושגים, ואף שרטוטים נלווים.
קבלה כמדע לכל דבר
לא בכדי עמל בעל הסולם על סידור כתביו ושיטתו בצורה מדעית; בעידן שבו מתפתחות תיאוריות פיזיקליות כגון פיזיקת הקוונטים, המגלות שהמציאות היא כוח מופשט הלובש צורה חומרית לעיני “הצופה” ועל פי תכונותיו שלו עצמו, מבשילה האפשרות לפרסום מהותה של חכמת הקבלה כמדע האינטגרלי והמתקדם ביותר.
ההבדל בין בעל הסולם לבין כל המקובלים שקדמו לו, נעוץ בקהל שאליו מיועדים הכתבים. עד לדורנו זה, היו כתבי הקבלה נחלתם של מתי מעט, בעלי השגה רוחנית ואליהם כיוונו המחברים את דבריהם. בעל הסולם הופיע בדור שבו הבשיל הזמן לחשיפת חכמת הקבלה בפני קהל רב שאינו בעל השגה רוחנית. עקב זאת, ייחודיות כתביו באה לידי ביטוי בהתאמתם אל האדם הפשוט, שאינו בעל השגה, אך עם זאת בעל רצון עז למצוא בעזרתם את משמעות חייו.
בעל הסולם – סיפור חייו, חלק 1
בעל הסולם – סיפור חייו, חלק 2
הכנה לשיעור
