קבלה היום

א': זוהר לעם, פרשת וישב, אות ק"כ

• העבודה הרוחנית היא טכנית - בירור ותיקון, "סור מרע ועשה טוב"; אבל הכי חשוב, זה להיות מוכנים כאשר אנו ניגשים לספר הזוהר, לפתוח את הלב, ושכל הדמויות, הצורות והאופנים שעליהם הזוהר מדבר, איכשהו ישפיעו על לב הבשר שלנו, יעשו שם איזה שינוי, שהאור יאיר על הלב וייתן לו תכונות חדשות.
• מידת השימוש בתורה, היא פועל יוצא של מידת חומר האדם שצריך להיתקן.
• "תורה" - אותה השפעה מהלימוד שמשנה את אגו האדם, לאחר שהאדם הכיר בו.
• "מיתה" - שלב מיוחד בבירור הרצונות שלנו, בו אנו מגלים את הרצונות שאיתם לא ניתן לעבוד.
• כל הזמן יש קשר בין האור לכלי; העיקר הוא למיין את הרצונות, ולא לחלק להם סימני הצטיינות, כי אנו לא יודעים עם אילו תכונות ורצונות אנו מתקדמים, ובאילו צורות צריכות להיות ההבחנות שלנו במהלך ההתקדמות.
• העבודה בעולם הזה (דרגת הקיום הנוכחית של האדם), מכינה את האדם לעולם הבא (דרגת הקיום הבאה שלו).
  המשך קריאה »

חלק א': זהר לעם: פרשת וישלח, אות קכ"א

• התורה היא אחת - זוהי תוכנית המציאות, ואנו נמצאים מחוץ לה, לא תופסים אותה.
• ישנם אנשים שחושבים שספר הזוהר מדבר על מוסר, על עולם מיסטי או שניתן להשתמש בו כסגולה לשיפור חיי העולם הזה; אנו נמצאים בים של דעות קדומות על הספר, ועלינו להילחם בהן.
• בשלב זה, עלינו להתמקד בגישה אחת בזמן לימוד הזוהר - תפיסת המציאות.
• עלינו לקבוע את ההסתכלות הנכונה על מה שכתוב בזוהר, ללא קשר למה שכתוב בו.
• כשאני פותח את ספר הזוהר, אני רואה את שמות הרצונות שלי ותכונותיהם בלבד, מעין אנטומיה רוחנית, פנימית, של נשמתי.
• אותם הדברים שעליהם אנו קוראים בזוהר, מתחילים להאיר לנו בתדר שלהם, במידת השתדלותנו לאתר אותם בתוכנו.
• עולמות אדם קדמון ואצילות - כשאור החכמה מאיר; פרסא - היכן שהאור מפסיק להאיר; מתחת לפרסא - עולמות בריאה, יציאה ועשייה, בהם מאיר אור דתולדה, אור חסדים בלבד; סיום - חושך.
• תחת החושך קיים מצב, בו אני לא מרגיש אפילו את החושך - חוסר הכרה, וזה המצב שלנו. לכן ראשית עלינו להגיע להכרה, שאנו נמצאים בחושך.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• ישנן הרבה הבחנות בין אור לחושך, והאחד לא יכול להתקיים ללא השני.
• כאשר אנו מתחילים, מחוסר הכרה, אנו לא מבחינים הבחנות רוחניות, ולא יודעים ומבחינים מה שייך לאור ומה לחושך, לטוב ולרע.
• התקופה בה אנו מכינים את עצמנו לרוחניות, נקראת "תקופת ההסתרה" - הסתרה בחושים שלנו, מה זה טוב ומה זה רע רוחניים.
• הגלות היא כדי לצייר נכון לאדם, מה זה נקרא "גאולה".
• עד שהאדם לא מגיע לציור הנכון של הגאולה, הוא לא מסיים את הגלות.
• משיגים את הבורא בביטול האגו הפרטי, שמביא לי צורות גלוי אחרות.
• עד שלא נוכל לצייר את הגלות בצורה ברורה - מהי ולמה אנו מחכים מהגאולה העתידה, הגאולה לא באה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• בשום אופן לא לשבור את המידות, כי כל המסך נבנה עליהן, על העביות.
• כל האדם נבנה על-פני היצר הרע, ולכן אל לנו להרוס אותו, אלא להשתמש בו בצורה הנכונה.
• המטרה היא להשתמש בכל הנתונים הקיימים - לא להרוס אף אחד, אלא לסדר אותם בהרמוניה לכיוון ההשפעה.
• עלינו להתעלות על המידות רק בדבר אחד - חשיבות ההשפעה על-פני חשיבות הקבלה.
• מי שמבריק בשכל, לא בהכרח מבריק בעבודה הרוחנית.
• עד כמה שהאדם מרגיש יותר התנגדות, יותר הפרעות, זה סיוע - עכשיו נותר לו רק להתגבר על זה.
• אין רגע מאושר יותר, מהרגע בו האדם מיואש מכוחותיו עצמו ורואה שלא יועיל לו כלום; אז מגיעה התפילה האמיתית.
• הכוח היחיד נגד העצלות הוא חשיבות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אם יש לאדם 2 הכנות - ייאוש מתענוגי העולם הזה, ורצון חדש למשהו מחוץ לעולם הזה, מביאים אותו למקום שבו הוא יכול למלא את הרצון החדש - קבוצה הלומדת את חכמת הקבלה.
• בתחילת דרכו האדם חש תקווה למילוי, אך אם האדם נותן כמות ואיכות מספקת של יגיעה, הוא מתחיל להרגיש רע יותר; זה המכשול הראשון , ויהיו עוד רבים כאלה בדרך למטרה.
• במידת היגיעה, ניתנת לאדם אכזבה, דחייה וחושך יותר גדולים; מצד אחד אלו הפרעות בדרך, אך מצד שני זהו סיוע כדי שיגדל.
• מביאים לאדם רק ניסיון שעליו הוא יכול להתגבר.
• על-ידי המשחק, האדם בונה את עצמו להיות גדול.
• דרושים תרגילים רבים עד שיהיה מאיתנו משהו דומה לבורא.
• רק במידה שהאדם רכש מספר ידיעות הכרחיות לקיום הנשמה שלו בעולם הרוחני, הוא יכול להיכנס אליו.
• באדם תלויה רק מהירות ההתקדמות - ביגיעה שלו, בכמה שמשתמש בספרים, בחברה וכן הלאה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• גם לאחר כל ההכנות והשבירות מלמעלה, קשה להגיע לתיקון הקטן ביותר של חלק רצון לקבל אחד מהנשמה הכללית.
• כל אחד מאיתנו הוא חלק מ-"60 ריבוא" חלקים וכל מה שעבר עלינו לאורך ההיסטוריה, הוא רק חלק קטן מ-"60 ריבוא נשמות".
• יש לנו רק סגולה יחידה - הספרים הקדושים שאנו רוצים ללמוד מתוכם קודש - השפעה, והם הופכים עבורנו לאמצעי למימוש הרוחני.
• בזמן ההכנה, כל מגמת האדם צריכה להיות בירור הכללים, הסביבה שבה הוא מתקדם.
• הקבוצה נותנת גישה נכונה ללימוד, והלימוד מביא את המאור המחזיר למוטב.
• אם נחקור לעומק הדברים, נגלה שהתענוג הוא המטרה, וכל השכל עובד רק להשגת התענוג.
• הסביבה נבנית מהכנעת האדם כלפי אלה שנמצאים בדרך.
• רק היגיעה בדרך תציל אותך ממוות, תביא אותך להשפעה שנקראת, חיים.
• הסביבה הנכונה - הנקודות הטמונות בחברים שלי, איסופן הוא העבודה שלי, האוסף שלהן הוא הנשמה שלי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• בכל רגע ורגע, ישנו חומר שעליו אנו צריכים לעבוד.
• בלי הקליפות שבנו, אנו לא יכולים להתקדם; דווקא בעבודה איתן, אנו יכולים להלביש עליהן כוונה על-מנת להשפיע ולתקנן.
• אם כל הטבע שלנו הוא רצון לקבל, לא יכול להיות שאנו נמצאים מחוץ לו.
• אנו צריכים להאמין שאנו נמצאים בכל רגע בקבלה, ורק אם נמשוך מבחוץ את הכוח העליון נראה איך שאנו משקרים לעצמנו.
• הפיתרון לזה הוא "למכור" את עצמך לחברה - אני מוכן לתת להם מה שהם רוצים ולקבל בתמורה את המאור, שרק הוא יכול להחזיר אותי למוטב.
• קליפה היא המכשול שעל-ידו אתה קונה ומגיע למדרגה גבוהה יותר, בתנאי שאתה מסכים ללכת ב"אמונה למעלה מהדעת" - שכל התוצאות יהיו ממנה והלאה.
• "אחיזת הקליפות" - עיכוב מביצוע הפעולה הרוחנית; "יניקת הקליפות" - כאשר הקליפה דוחפת את האדם לבצע את הפעולה, כדי לקחת את שכר הפעולה אליה.
• אם האדם חושב שהוא יכול להתגבר על הקליפה בעצמו, סימן שקליפה אחרת גברה על הקודמת ופועלת בו.
  המשך קריאה »

שיעור מספר 5 מקונגרס הקבלה בבאפלו, ניו-יורק, ארה"ב

• הבורא הוא אותו המקום שאנו בונים מהרצונות שלנו המחוברים יחד; הוא לא קיים בפני עצמו.
• מה שיש לכל אחד נקרא "עצמותו" - משהו שאנחנו לעולם לא מרגישים או מבינים.
• ה"אדם" שאנו בונים כאוסף של כל הרצונות שלנו, זה הבורא - תכונת ההשפעה והאור; מצב זה נקרא "עולם אין-סוף".
• אין לנו על מה לעבוד מלבד הקשר בין הנקודות שבלב שלנו - תחילת הנשמה של כל אחד ואחד.
• אסור שהמקום הפיזי יהיה גורם לריחוק רגשי כלשהו בינינו; עלינו לאסוף את ההתרשמויות החזקות ביותר שהיו לנו מפעולות החיבור, ולהשתדל לא לצאת מהן.
• כשאני רוצה לשמור את ההתפעלות על-פני ההפרעות, הן מגדילות את החיבור מעל ההתנגדות - זהו כל העיקרון של העלייה הרוחנית.
• הדברים ההכרחיים להתקדמות: 1- שיעור הקבלה היומי, לפחות שעה אחת ובאותה היממה בה נערך השיעור; 2- השתתפות בהפצה - השתתפות בחיבור הנשמות לנשמה אחת; 3- רב, גדול, מורה דרך - מורה שמלמד איך להגיע למטרה; 4- הגעה למפגש-קונגרס, לפחות פעם אחת בשנה; 5- השתתפות בישיבת החברים העולמית השבועית - פיזית או וירטואלית.
  המשך קריאה »