קבלה היום

הכנה לשיעור

• החוק הרוחני הראשון - אם הנברא רוצה להרגיש את החיים, הוא צריך להרגיש את הבורא, להיות באותה התכונה, באותו הרצון.
• במידה שהנברא יכול להשפיע, הוא מתקרב לבורא ונעשה כמוהו.
• "לבוש" - כוונה, עבודה עם הרצון לקבל על-מנת להשפיע.
• חכמת הקבלה היא שיטה, ללמוד איך "להלביש" את הרצון, שיוכל לקבל ויחד עם זאת שיהיה דומה לבורא.
• הניתוק והמגע עם הרוחניות מתקיים תוך זמן קצר מאד, והאדם צריך להרגיל את עצמו להיכנס למגע בכול מצב בחייו.
• במידה שהתחתון ממלא את העליון, העליון ממלא את התחתון; אנו יכולים למלא את העליון רק בחיסרון.
• הכול מגיע מלמעלה, דרושה רק העלאת מ"ן מצידנו.
• בכול אחד מאיתנו קיים רצון אין-סופי בגודל ובנפח כמו הבורא, אך אנו לא מרגישים אותו כרגע; בנקודה שבלב, אני מתחיל ממש לגלות את האגו שלי.
• אנו לא מרגישים את האור, אלא עד כמה אנו הפוכים ממנו; עד כמה שאנו מרגישים שאנו הפוכים מהאור, זו ההתקדמות שלנו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק ראשון

• הימים רצים, ואנו לא מרגישים שאנו מתקדמים. למה למרות היגיעה שקיים משהו מעבר לחיים, אני נמצא בחוסר הכרה? התשובה היא פשוטה - מפני שהאדם לא משתמש באמצעים שעומדים לרשותו בצורה הנכונה.
• האדם לא קושר שהעלייה הרוחנית, הכניסה לרוחניות, היא בעזרת מורה, ספרים וקבוצה, ושעליו לעזוב את כל תפיסת המציאות הקודמת.
• כל הבעיה היא שאנו לא יכולים להיפטר מהגישה הישנה; עלינו להשאיר את היחס הקודם כהכרחיות בלבד, ולהשתמש במורה, בקבוצה ובספרים כאמצעי היחיד שקיים בחיים.
• ללא שינוי המעמד שלנו כלפי כל החיים, המציאות, החברה, האנושות, העבודה, וללא הסתכלות, ערכים וסדר חדשים, לא נצליח.
• החברה צריכה להציג בצורה בולטת לכל אחד את תבנית החיים החדשה, הסתכלות חדשה על החיים, שהאדם ירגיש שהוא חייב להוציא את עצמו מהתבנית הישנה ולהכניס את עצמו לתבנית החדשה; ללא זה, הוא לא יתקדם.
• הצורה החדשה - קביעת היחס שלו לכל דבר במציאות.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• בשום אופן לא לשבור את המידות, כי כל המסך נבנה עליהן, על העביות.
• כל האדם נבנה על-פני היצר הרע, ולכן אל לנו להרוס אותו, אלא להשתמש בו בצורה הנכונה.
• המטרה היא להשתמש בכל הנתונים הקיימים - לא להרוס אף אחד, אלא לסדר אותם בהרמוניה לכיוון ההשפעה.
• עלינו להתעלות על המידות רק בדבר אחד - חשיבות ההשפעה על-פני חשיבות הקבלה.
• מי שמבריק בשכל, לא בהכרח מבריק בעבודה הרוחנית.
• עד כמה שהאדם מרגיש יותר התנגדות, יותר הפרעות, זה סיוע - עכשיו נותר לו רק להתגבר על זה.
• אין רגע מאושר יותר, מהרגע בו האדם מיואש מכוחותיו עצמו ורואה שלא יועיל לו כלום; אז מגיעה התפילה האמיתית.
• הכוח היחיד נגד העצלות הוא חשיבות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• הנקודה שבלב היא תחילת הנשמה, וניתן לפתח אותה על-ידי לימוד חכמת הקבלה.
• אנו עדיין לא מודעים לעובדה שכל הרגעים והמקרים בחיינו מתעוררים כדי להביא אותנו להתפתחות הנשמה.
• האדם צריך להגיע לזה שלא רע לו סתם, אלא להכרת הרע - מה זה רע.
• האדם צריך להגיע בהדרגה למצב שרע לו, לא כי הוא מרגיש רע בהרגשת מר ומתוק, אלא רע בזה שאין לו אמת והוא נמצא בשקר.
• על-ידי הסביבה ניתן להעמיד את שתי המערכות - "מר ומתוק" ו"אמת ושקר" זו מול זו.
• אמת - על-מנת להשפיע; שקר - על-מנת לקבל; קבלה והשפעה - בירור שכלי; מר ומתוק - בירור גופני.
• בסופו של דבר, על האדם להגיע למצב שבו הוא יעדיף לעשות צמצום, רק כדי להיות בהשפעה; שאין לרצונות הקודמים שלו בזה שום פיצוי.
• חייבים לפתח את הנשמה, אחרת תהיה בדיכאון וללא מוצא.
• מזמני האר"י והלאה, התעוררות הנקודה שבלב באנשים נובעת כבר מתוך "ביאת המשיח" - גילוי חכמת הקבלה לכל האנושות.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• בכל רגע ורגע, ישנו חומר שעליו אנו צריכים לעבוד.
• בלי הקליפות שבנו, אנו לא יכולים להתקדם; דווקא בעבודה איתן, אנו יכולים להלביש עליהן כוונה על-מנת להשפיע ולתקנן.
• אם כל הטבע שלנו הוא רצון לקבל, לא יכול להיות שאנו נמצאים מחוץ לו.
• אנו צריכים להאמין שאנו נמצאים בכל רגע בקבלה, ורק אם נמשוך מבחוץ את הכוח העליון נראה איך שאנו משקרים לעצמנו.
• הפיתרון לזה הוא "למכור" את עצמך לחברה - אני מוכן לתת להם מה שהם רוצים ולקבל בתמורה את המאור, שרק הוא יכול להחזיר אותי למוטב.
• קליפה היא המכשול שעל-ידו אתה קונה ומגיע למדרגה גבוהה יותר, בתנאי שאתה מסכים ללכת ב"אמונה למעלה מהדעת" - שכל התוצאות יהיו ממנה והלאה.
• "אחיזת הקליפות" - עיכוב מביצוע הפעולה הרוחנית; "יניקת הקליפות" - כאשר הקליפה דוחפת את האדם לבצע את הפעולה, כדי לקחת את שכר הפעולה אליה.
• אם האדם חושב שהוא יכול להתגבר על הקליפה בעצמו, סימן שקליפה אחרת גברה על הקודמת ופועלת בו.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראים.
• כדי לברוא את הנברא, צריך להפוך אותו, שיהיה הפוך מהבורא - אם הבורא הוא כוח ההשפעה, האהבה, הטוב, אז נברא רצון לקבל ההפוך ממנו - כוח הקבלה.
• הרצון לקבל צריך לעבוד כמו הרצון להשפיע, ואז הוא יהיה בכל מה שיש לכוח העליון - נצחיות, שלמות, ואז נוכל להגיד שהבורא הוא טוב ומיטיב.
• את הכול אנו משיגים "בהפוך" - "יתרון האור מן החושך"; הכול בא אלינו מתוך השוואת הדברים ההפוכים - חושך ואור, כי כולם מגיעים אלינו מהניגודיות הראשונה, בין הבורא לנברא.
• אנו צריכים לשמור על הניגודיות; שני דברים הפוכים נמצאים בנו - הרצון לקבל, ועליו אנו צריכים להשיג כוונה על-מנת להשפיע. על שניהם לגדול שווה בשווה, ולגדול למקסימום.
• הרצון לקבל לא נשבר, נשברה הכוונה - לפני השבירה הוא רצה להשפיע את התענוג למישהו אחר, כדי להנות בזה ל"בעל-הבית", ופתאום הוא מרגיש שהמילוי כל-כך נעים וכובש אותו, והוא לא יכול לחשוב באותו הזמן על "בעל-הבית".
• הכוונה היא כלי, ולכן היפוך הכוונה, מעל-מנת להשפיע לעל-מנת לקבל, נקרא "שבירת הכלים".
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• העבודה היא רק על החשיבות.
• אין הרגל, אלא עלייה לדרגת החשיבות - במידה שזה חשוב לי, זו מידת התיקון.
• "הרגל" במילון שלנו, הוא הרגל לעבוד על חשיבות הרוחניות.
• אנו עדיין לא מגלים מהו מקור כל ההחלטות שלנו; כשנגלה זאת, נגלה שהכול מגיע מתוך הרצון לכבוד.
• "שכינתא בעפרא" - גדלות ההשפעה בחורבן.
• גם אם אני עושה פעולות כאילו רוחניות, מתוך תועלת וחשיבות עצמית, עדיין ישנה תקווה להשגת המטרה - לעבוד ללא שום פרס.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• כל העבודה שלני היא מעל ההפרעות.
• רק אדם שיש לו יצר רע ושהוא צריך להתקרב למעלה ממנו לבורא, מבקש שזה יקרה; מי שלא מגלה שיש לו יצר רע, לא מבקש את זה.
• את סידור התפילה כתבו אנשי הכנסת הגדולה - מקובלים גדולים, והוא למעשה מתאר את הסדר שבו אנו מתפתחים; הצורה שבה האדם מכיר הכול, כדי להגיע לזיווג עם האור העליון.
• תפילה היא עבודה שבלב - בתוך הרצון; תפילה היא חיסרון מבורר שאותו אני מעלה למעלה, ומבקש מהעליון שיתקן אותו; הרצון לקבל שעולה לתיקון נקרא "תפילה".
• עליית התפילה - האדם מעלה את הרצון שלו למעלה, באותו ה"עמוד" שבו אח"פ דעליון נמצא בגלגלתא-עיניים דתחתון, וכך הלאה בכל פרצוף עד אין-סוף.
• העלאת מ"ן - נותנים לעליון את הרצון, שיתקן אותנו.
  המשך קריאה »