קבלה היום

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות תי"א, שיעור 17

• מחלוקת זה דבר רצוי; מתוך המחלוקת לא ניתן להתקדם, לכן חייבים לפתור אותה ואז האדם מתקדם.
• את המחלוקת ניתן לפתור רק בהכרעת הימין על השמאל.
• על האדם להשתדל להיות תמיד במחלוקת ולפתור אותה, ולהכין את הסביבה לזמן שבו תתעורר בו המחלוקת, לשם תמיכה.
• השפעה היא תמיד בלמעלה מהדעת על הקבלה.
• בזה שהשמאל הורס את הימין, הוא הורס את עצמו, מכיוון שהוא מקבל מימין את כל חיותו.
• על מגמתנו להיות תמיד קדימה; המגמה היא הכוונה מעל כל המצבים המתגלים.
• המלכות עצמה נמצאת בגמר התיקון, באיחוד מלא עם זעיר-אנפין, ובמידת רצונו של האדם להיכלל במלכות המתוקנת כתוצאה מרצונו להתאחד עם יתר הנשמות, מתגלה לו פעולה מסוימת של מלכות כלפי זעיר-אנפין, וכך עד גמר התיקון.
• כל השבירה היא בזה שאנחנו מרגישים את עצמנו כל אחד לבד, ולא יכולים לתאר מה זה להיות בכולם.
• כלולים זה שאין לך "אני", אלא "כולנו יחד".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות שכ"ג, שיעור 14

• בזמן קריאתו הזוהר יכול להיות, כמו כל התורה, סם החיים או סם המוות, ולכן על האדם להיזהר אם הוא מגיע ללימוד כדי להגיע ל"לשמה", ואז התורה היא מאור המחזיר למוטב, או לצורך קבלה ומילוי שלו, שזוהי עבודה זרה, ואז הלימוד הופך להיות לסם המוות ומרחיק אותו מהמטרה.
• אין לנו קשר עם הבורא, עם המציאות האמיתית, העליונה, אלא כתוצאה מהארת המאור המחזיר למוטב, שיאיר בתנאי שנשתוקק אליו. את החיסרון לאור ניתן לקבל רק מהסביבה.
• "אישה" - רצון, חיסרון מגולה, שבלעדיו לא ניתן להמשיך אפילו צעד אחד קדימה, אך לא טוב שרצון זה שולט, אלא ה"גבר" צריך לשלוט - המסך שיהפוך את הרצון מעל-מנת לקבל לעל-מנת להשפיע.
• השינוי הגדול נעשה מהרגע שבו האדם מבין שעליו להתכלל בקבוצה, כדי לקבל ממנה כוח גדול יותר מאשר יש לו מה"נקודה שבלב" הפרטית שלו.
• החיסרון הפרטי של האדם לעולם לא יהיה לתיקון. רק עם החיסרון הנוסף שהאדם מקבל מהסביבה, חיסרון להשפעה, האדם יכול לפנות לבורא בבקשה שיתקן אותו.
• פעולות ההפצה המשותפות מעוררות אותנו לקשר בינינו, ומתוך הקשר החיצוני, מתעורר רצון לקשר פנימי בין האדם לחברים.
• אם ישנו קושי לשמור על הכוונה בזמן הלימוד, סימן שהאדם לא נכלל מהסביבה. אם האדם ירצה כל הזמן להיות בין כולם, הוא יוכל לקבל מהם חסרונות, וכתוצאה מכך להיות מכוון לבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות רמ"ח, שיעור 11

• עלינו לבצע רק פעולה אחת - להתחכם אחרי הבורא - להרגיש בתוכנו איך ומה הוא עושה ובזה ללכת אחריו.
• זמן, תנועה ומקום קיימים רק בעולם שלנו. בעולמות הרוחניים, כל ההבחנות הללו שייכות רק לנושא אחד - הרצון לקבל והאורות שמשפיעים יותר או פחות על הכלים.
• "כעס" - דינים המגיעים מלמעלה, כתוצאה מפיגור התחתונים בהתקדמותם לעבר התיקון.
• "ערווה" - הרצון לקבל שנשאר באדם, בו הוא רוצה לגלות את התענוג, והכול מכוון נגד החיבור והבורא. בתיקון אותה הערווה, האדם מתחבר לבורא.
• ברצונה לתת, בינה בונה בנו את הרצון לקבל, ולכן בדרך חזרה אנו מגלים את הערווה.
• כל כלי הקבלה שלנו הם מבינה, לכן בסופו של התהליך אנו מגלים את אח"פ דבינה.
• התועלת מלימוד הזוהר היא לא לפי הבנת האדם את הכתוב אלא לפי מידת השתדלותו, וזה נובע מקשר האדם עם החברה - במידה שאתה קשור אליהם, זה משפיע עליך.
• ברוחניות, הרצון הוא הקובע, הרצון הוא המעשה.
  המשך קריאה »

מתוך הרצאה פומבית של הרב לייטמן בטורונטו, קנדה:

• 2 סיבות להופעת חכמת הקבלה בזמנינו: 1 - בימינו האדם שואל לשם מה הוא חי, אחרת קשה לו להמשיך בחייו; 2 - בימינו מתגלה תלות הדדית בין כל חלקי האנושות, ובו בזמן האגו גדל עד שאיננו יכולים לסבול האחד את השני. חכמת הקבלה היא שיטה שמסבירה כיצד האדם יכול להסתדר בחייו במצב מיוחד זה.
• חכמת הקבלה מיועדת לעזור לכל אדם לגלות את נשמתו, ובה הוא יתחיל לגלות את העולמות העליונים, עד לגילוי כל המציאות כולה, בזמן שהוא נמצא בגופו בעולם הזה.
• ללא התקדמות האנושות באמצעות חכמת הקבלה, הטבע ידחוף אותנו להתקדמות על-ידי ייסורים. ההתקדמות קדימה היא על-ידי גילוי הכוחות שמפעילים אותנו, ולאחר שנגלה אותם נדע איך לנהל אותם וניכנס לטבע העליון.
• אין כל קשר בין חכמת הקבלה לבין מיסטיקה; הסיבה לדעה הקדומה היא שב-2000 השנה האחרונות, שיטת הקבלה הייתה נסתרת.
• בניגוד לזמני קדם, בהם חכמת הקבלה הייתה מתגלה רק ליחידיי סגולה, כיום חכמת הקבלה מתגלה לכל העולם, כי העולם הפך לגלובאלי ודורש תיקון.
• ספר הזוהר נכתב בזמן המעבר מתקופת הגילוי לתקופת ההסתרה, לפני כ-2000 שנה, אך הוא מיועד לגילוי בדורנו.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ק"ג, "ידבנו לבו"

• אנו לא מרגישים דבר מלבד התכונות, הצורות שבתוך הרצון, ואותן התכונות מספרות לנו על מי שממלא אותנו, שאותו אנו לא מכירים, אלא רק את המילוי ממנו; כתוצאה מהמילוי הזה, הכלי מתחיל להשתוקק להשתוות הצורה, להידמות למי שממלא אותו.
• אנו מודדים את פעולות האדם כלפי מטרת הבריאה, ולכן הפעולה הראשונה היא התעלות האדם מעל הרצון לקבל, תוך הסתפקות בהכרחיות, כתוצאה מזה שכולו נמשך להשפעה - עבודת הטהרה, להשפיע על-מנת להשפיע, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".
• השלב השני הוא התכללות האדם עם רצון הזולת, ודרך רצונו, למלא את רצון הזולת - עבודת הקדושה, לקבל על-מנת להשפיע, "ואהבת לרעך כמוך".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קל"ז, "צלפחד היה מקושש עצים"

• הבורא הוא רצון להשפיע, ובאדם לא יכול להיות רצון להשפיע, אלא רק כוונה על-מנת להשפיע על-פני חומר הקבלה.
• סיום פעולת התיקון היא ששניהם מתחברים יחד - אורות המן בכלי מרדכי.
• "צדיק" - השתוקקות להשפעה; היכולת להגדיל את כוונת ההשפעה על-פני כל מצבי הקבלה.
• אנו צריכים להבין מראש, שכל המצבים שלנו יהיו תמיד בהתנגשות פנימית, ושאנו לא נוכל לקשר ביניהם ולהשלים אותם, אלא רק האור שיגיע מלמעלה יוכל להשלים אותם, ולגרום לנו לראות את החשיבות בקיום שניהם.
• כל ההתקדמות היא באיך להשלים עם המצבים המנוגדים - טבע הרצון לקבל, בצורה להשפיע.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קמ"ו, "פירוש על הזהר"

• "בהמה כשרה" - ההבדל בין דרגת החי לדרגת האדם; כבר יש בה איזה ניצוץ הקדוש, שממנו והלאה מתפתחת דרגת האדם; דרגת "בהמה כשרה" היא אוכל, יסוד לדרגת האדם.
• מתוך דבר והיפוכו - חושך ואור, אור וחושך, האדם בונה את דמותו.
• אם האדם מתחיל לממש רשימו של חומר (דעביות), על-ידי רשימו של רוח (דהתלבשות), אז הוא כבר מתחיל להשתוקק לצורת המאציל, ובזה הוא מגיע לדרגת האדם.
• למרות שהאותיות הן חסרונות, האדם מצייר באמצעותן על גבי האור את צורת נשמתו, עד שהוא מגיע לפירוש הנכון של הזוהר, של האור, על נשמתו.
• האור הוא כלי, שנותן פירוש על האור המופשט.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי,  מאמר רכ"א, "רשות הכל"

• הרצון לקבל לא יכול להיות ללא מילוי; אפילו מה שמורגש בו כריקנות הוא קביעה של דרגת המילוי שבו. לכן על הנברא לדאוג תמיד איך להחליף את המילויים, והוא עושה זאת על-ידי שינוי בחשיבותם, על-ידי הבדיקה באיזה מילוי הוא נמצא לעומת מה שצריך להיות במחשבת הבריאה, וכך הוא מתקדם.
• הבחירה היחידה הקיימת לאדם, היא לשנות באמצעות החברה את החשיבות לדבר מתקדם יותר.
• אנו צריכים לדאוג רק לחשיבות לגילוי אותו מצב האין-סוף שבו אנו נמצאים, ושחשיבות זו תקבע לנו כל רגע בחיים.
• התנועה הרוחנית היא רק בשינוי החשיבות כלפי המצב הסופי, ומכיוון ששינוי החשיבות תלוי רק בחברה, אז במידה שהאדם מודע לזה ומעמיד את עצמו בצורה הנכונה כלפי החברה שתביא לו את החשיבות הזו, סימן שהוא מתקדם, ואם הוא לא עושה זאת, הוא נשאר במקום, עד שהייסורים יחייבו אותו בכל זאת לאתר את האמצעי להתקדמות.
• הפעולה להתכלל בחברה לכיוון המטרה, היא הפעולה היחידה שנחשבת ברוחניות ושבאמצעותה אנו עושים צעד קדימה.
• מילוי רוחני - לא מה שממלא לי את הכלי, אלא מה חשוב לי שבו אני אתמלא; מסך ואור חוזר.
  המשך קריאה »