רשימות משיעור הקבלה היומי – 27.12.2010

יום שני, 27 דצמבר 2010 אין תגובות »

zolaam3.jpgחלק א':  כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר ב' – "מהו חטא גדול או קטן, בעבודה"

  • מצד האור אין שינויים אלא רק הרצון משתנה, ולכן רק הוא קובע מהי עבירה ומהי מצווה – כלפי מה שמתגלה במגע שלו עם האור.
  • המצווה היא לפי רצון ומגמת האור, בהשתוות הצורה, והניתוק מהאור שמגיע מאי השתוות הצורה הוא העבירה, כי זה נגד רצון האור.
  • הכל נעשה בתוך האדם בלבד – שום דבר לא משתנה מבחוץ. הכל קורה מתוך ובתוך הנברא, כלפי המטרה הסופית "ואהבת את ה' אלוקיך".
  • על האדם להגיע למצב שלא חשוב לו כל-כך באיזו צורה הוא נמצא – העיקר שלמרות ומעל כל המצבים, מהמנותק ביותר ועד למחובר ביותר, יש לו את נקודת הקשר עם האור. והניתוק מזה הוא בשבילו המצב הגרוע ביותר.
  • החשיבות או חוסר החשיבות תלויים באדם בלבד – הבורא נמצא, והאדם מגלה או לא מגלה אותו.
  • אם האדם משתדל, חושב, דרך הקבוצה, על השינוי שיקרה בו, שהוא מצפה לאור הזה שיבוא וישנה אותו, אז מגיע שינוי והוא מתחיל להעריך את העליון בגלל שהוא המשפיע. הוא מעריך את תכונות ההשפעה ושואף להידמות לעליון.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 26.12.2010

יום ראשון, 26 דצמבר 2010 אין תגובות »

12343.jpgכתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו השיעור של תשובה"

  • עלינו לעבור את כל השלבים שנקבעו במטרת הבריאה ואין בהם שלב מיותר. ההשתתפות שלנו היא בבחירה החופשית להשוות צורה לבורא עד כמה שאנו יכולים.
  • אם האדם מבין שהדרך היא דרך תורה, ההשפעה, הוא מקבל את השיטה הזאת למימוש, או שהיא תעבור עליו בעל כורחו.
  • אם בכל מצב שבו האדם נמצא הוא משתדל להיות המשפיע – מעל הדעת, מעל האגו שלו, לעשות פעולות שהן בהתעלות מעל החשבון לעצמו, לטובת הזולת ודרך זה לטובת הבורא – אז כבר עכשיו נמצא ב"שוב עד ה' אלוקיך", ובכל מצב הוא יממש אותו לנכון, וכך הוא יכול להתקדם במהירות.
  • "לא לשמה" – כאשר האדם עובד לא לשם המטרה העתידה אלא עבור שכר, אלא שהשכר משתנה כלפיו בהדרגה. בצורה כזו אנו מתקדמים בעולם שלנו, וגם אנחנו צריכים להשתמש באגו שלנו כך שהוא יעזור לנו להתקדם בינתיים.
  • עד שיוצאים ממצרים משתמשים באגו ואחר כך משתמשים בו בצורה ההפוכה. האדם החכם משתמש באגו בצורה ממש מועילה – הוא יודע איך לסובב אותו כך שתמיד האגו עוזר לו. זהו "עזר כנגדו".
  • האדם צריך להחליף לחלוטין את כל היוצרות שלו, כי עם מה שיש לו עכשיו הוא לא נכנס לרוחניות – לא רגש, שכל, הבחנות, מדידות וחשבונות. לכן צריכה להיות לאדם חכמה גדולה מאד כדי לבטל את החכמה שלו, כי לא מוחא ולא ליבא מקנים לו כניסה לרוחניות, אלא אמונה. זה נקרא כוח שמתקבל ממעלה, מהאור.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 22.12.2010

יום רביעי, 22 דצמבר 2010 אין תגובות »

3211.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ"ה- מאמר "בהבראם – באברהם"

  • "אברהם" – חסד, התכונה היסודית שאנו צריכים לרכוש כדי להידמות לבורא.
  • התכונה הראשונה שאנו רוכשים ברוחניות היא תכונת החסד, שבעזרתה הכלי מוכשר לקבל את אור החכמה.
  • "פותח השערים" – אור החסד הוא אור הע"ב שיורד לכלים המצומצמים, נותן להם כוח להוריד את המלכות מנקבי עיניים למטה, וכתוצאה מזה הכלים יכולים לקבל באור החסדים אור חכמה.
  • "נ' שערים" – דרגת הבינה לעומת דרגת המלכות. אנו לא משתמשים בשער ה-נ' כי הוא ל"ב האבן, שבו לא ניתן להשתמש עד גמר התיקון. עד גמר התיקון אנו משתמשים ב-ט' ראשונות בלבד – "מ"ט שערים".
  • ע"ב (חכמה) גימטריה חסד – דבר זה מראה לנו עד כמה הכל תלוי רק באופן השימוש באותו האור.
  • "אברהם" – שם הכלי המתוקן, בתכונה הראשונה שלו – חסד.
  • "שם הקדוש" – תבנית של הרצון לקבל, שעובד בעל-מנת להשפיע.
  • שם התיקון – אברהם, הצורה שהכלי מקבל – אלקים, הזיווג שמתקיים – הויה אלקים.
  • חכמת הקבלה מכונה "חכמת הלב", כי רק ברצון המתוקן ניתן להרגיש אותה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 19.12.2010

יום שני, 20 דצמבר 2010 אין תגובות »

1234561.jpgחלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ל"ט- "אותיות דרב המנונא סבא",שיעור 7; אות מ'- "חכמה שהעולם עומד עליה"; אות מ"א- מאמר "מנעולא ומפתחא", שיעור 1

  • הכל מגיע לנו מראש דאריך אנפין – ראש הסתום – אבא שהוציא את אמא לחוץ עבור הנשמות, וממנו בינה מקבלת את המילוי שלה.
  • בינה יצאה לחוץ כדי לאפשר לנשמות לעלות אליה, ואיתן לעלות לראש דאריך אנפין – שם מתקבל כל המילוי, כי כשאנו עולים לאריך אנפין על-מנת להיתקן, נקרא שעלינו לגמר התיקון.
  • בינה שייכת לראש, ובמקביל היא גם "חפץ חסד". לכן היא מכונה "ארץ חופשייה" – רצון חופשי, מכיוון שהיא יכולה להיות בכל מקום, חופשית, ולספק את התכונות שלה גם למלכות – הרצון האגואיסטי, שאם הוא מקבל את תכונותיה, הוא נהיה המשפיע.
  • "בראשית" – ברא-שית – 6 קצוות ממטה למעלה, ו"ק דהארת חכמה.
  • הכל נפעל על-ידי הכוונה להצטרף לפעולות העליון בבירור הכלים, שנקראת "מ"ן". ואם אנו מצליחים בהעלאת המ"ן שלנו, אנו מפעילים את האותיות – תבניות של החסרונות הדורשות תיקונים.
  • בזה שאני עושה חיסרון באור, אני כותב את האותיות – שחור על גבי לבן.
  • ברוחניות כל שינוי הוא שינוי צורה. לכן ירידת קומה היא קבלת צורת התחתון במוח ולב, ברצון ובמסך. אך בפנימיותו נשארת קומת העליון, ועל-ידה הוא יכול לעלות בחזרה ולהעלות איתו את התחתון.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 19.12.2010

יום ראשון, 19 דצמבר 2010 אין תגובות »

tulips_2_es_jpg.jpgחלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות ל"ד, שיעור 6

  • בזמן קריאת הזוהר עלי להיות בכוונה הבאה: אני רוצה, דרך הקריאה הזאת שאני הולך לקרוא עליו, על מה שהוא עושה לי – אני רוצה להרגיש אותו, שיהיה לי איזשהו יחס אליו, להשפיע לו, להרגיש אותו קצת יותר קרוב, קיים, הפועל המפעיל אותי. זה מה שאני בעצם קודם כל צריך לדרוש מהקריאה.
  • האותיות הן אוסף של הרבה תכונות ומצבים שהאדם מגיע אליהם בהדרגה, ובכל אות שאליה האדם מגיע, הוא עומד ועובד איתה.
  • העיקר הוא קודם כל שמירה, הגבלה – זהו התנאי הראשון בכל אות ואות.
  • האותיות התגלו לראשונה בגילוי הרוחני הראשון, של אדם הראשון, וכלולות מ-2 תכונות – חסדים וחכמה, והמסך שביניהם. לפי זה מסודרת כל צורת האותיות, ולכן עברית היא שפה שלא משתנה – כי גם צורתה וגם השימוש באותיות מגיע מהעולם הרוחני.
  • ספר התורה שאנחנו קוראים מהאות ב' הראשונה (בראשית) עד ועד האות ל' האחרונה (ישראל), מתאר לנו אור, אבל דרך הכלים. שאם אתה, עם הרצון, המסך והיכולת שלך תעבור על כל הצורות האלו, אתה מגיע לגמר התיקון שלך.
  • השפעה, חסדים, היא לא המטרה; המטרה היא דווקא לקבל טוב ועונג, ולכן האות ב' (ברכה, חסדים), טובה להתחלה אך לא טובה לסיום.
  • כדי להגיע לעולם הרוחני אני צריך להצטייד בתכונת החסד, שבעזרתה אני בונה את עולמי.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 16.12.2010

יום חמישי, 16 דצמבר 2010 אין תגובות »

img_1321.jpgחלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות ל"ב, שיעור 5

  • לפני שלומדים תורה צריכים לדעת מה ובשביל מה לומדים – מה זה ייתן לי. זה העיקר כי זה האמצעי היחיד שעל-ידו אנו יכולים להשיג את המטרה.
  • רק לאחר שהאדם מגלה את היצר הרע שלו הוא לומד תורה – אז יש לו קשר עם המערכת שעוזרת לו להשתנות.
  • "תורה" – מכשיר לתיקון האדם עד תכונת הבורא.
  • קודם כל אני צריך לגלות מה יש בי שאני צריך לשנות; לא מה אני יכול לקבל מזה, אלא מה מקולקל אצלי ומה צריך להיות מתוקן. עלי לצייר את 2 הצורות האלו לעצמי בצורה כמה שיותר ברורה, ואז לצפות לישועה – שהכוח הזה יעזור לי לעבור ממצבי לצורה המתוקנת.
  • לימוד תורה לשמה – לימוד על-מנת להשפיע, ללא כוונה לשום רווח פרטי.
  • אותיות – כוחות שפועלים מראש עולם האצילות לנשמות, ובעזרתם אנו מתקרבים לתיקון.
  • מערכת האותיות נבראה כתוצאה מהשבירה, ולכן יש בה את כל צורות השיתוף בין בינה ומלכות שאנו צריכים לקבל.
  • צורת האותיות היא צורת הרצון לקבל שמקבל בהשפעה. האות עבורי היא סימן למה שאני צריך להרגיש בתוכי כאופי, כתכונה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 15.12.2010

יום רביעי, 15 דצמבר 2010 אין תגובות »

zolaam11.jpgחלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות כ"ט, שיעור 4

  • אדם שפותח ספרי קבלה הוא בעצם אדם שדואג להציל את החיים שלו, את הנשמה שלו. שהוא שואל מה הטעם בחיים, ורוצה להציל את החיים מהריקנות שהיא יותר גרועה מוות.
  • כשהאדם צועק כך בליבו, להציל את עצמו, הבעיה היא האם הוא מפרש נכון בליבו מהי ההצלה שהוא מבקש – האם ההצלה היא להתעלות מעל האגו ולהתחבר לזולת ולכל המציאות כאחד, האם הוא מבין שבכלים דקבלה הוא לא יכול יותר לקבל ולכן הוא שואל מה הטעם בחיים האלה, ושהוא יכול להתקיים רק בכלים דהשפעה, במגמה החוצה.
  • אם האדם מרגיש שליבו כבר מכוון לצאת מעצמו, להתקשר לכולם ושם למצוא את הרגשת החיים, אז הכוונה שלו נכונה, ובהתאם לזה המאור שמגיע אליו מחזירו למוטב.
  • כ"ב אותיות – צורות הקשר בין בינה למלכות. אם החומר מקבל על עצמו כ"ב צורות מהבינה, אז בכל הצורות הללו יחד הוא יהיה דומה לבורא.
  • מאמר "אותיות דרב המנונא סבא" מתאר כיצד כל אות ואות מעלה מ"ן ומהו המ"ד שיורד אליה מלמעלה בתגובה; אם למ"ן לא מצטרפת אף קליפה, אפשר לברוא בה את העולה, ואם למ"ן מצטרפת איזו קליפה, אי אפשר לברוא בה את העולם.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 14.12.2010

יום שלישי, 14 דצמבר 2010 אין תגובות »

tree.jpgחלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות כ"ז, שיעור 3

  • האדם צריך לדעת שמצד אחד עליו לתת יגיעה רבה, ומהצד השני הוא תלוי אך ורק בהשפעת הכוח עליו מלמעלה, ורק בעזרת נס מהשמיים ניתן לעבור מ"ארץ מצרים" ל"ארץ ישראל".
  • מצד אחד אנו צריכים לעשות את כל הפעולות, ואחריהן לא לברוח לייאוש, אלא ההיפך – להעביר את כל כוח הייאוש לזעקה, לדרישה של התיקון.
  • אנו נמצאים במצב שכל אחד קובע וכולם יחד; כל אחד מוסיף לרצון הכללי של הקבוצה, ובסך הכל מקבל משם את הרצון הנכון לתפילה, ואז חוזרת התפילה של כל אחד ומצטברת לתפילת רבים לחיבור.
  • בכל רגע האדם צריך לראות לפניו מיד את גילוי תכונת הבורא, תכונת ההשפעה בו, ולעמוד כנגד זה בדרישה בלתי פוסקת, ולהבין שאם זה נפסק לרגע, הוא בעצמו פגע בקשר שלו עם האלוקות. כאן צריכה להיות תפילת רבים שצריכה להיות קבועה.
  • אנו צריכים להבין שהכניסה לרוחניות דורשת מאמץ מאד גדול, אך בקבוצה הוא לא קשה כל-כך אלא תלוי בהסכמה.
  • אם האדם חושב שהוא יכול לפנות לבורא בצורה אגואיסטית, סימן שהוא לא פונה לבורא. לא יכולה להיות דרישה או בקשה פרטית.
    המשך קריאה »
302 Found

Found

The document has moved here.


Apache/2.2.29 (CentOS) Server at privateorg.com Port 80