Wednesday, 20 October 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, “ענין המשטינים”
- אדם שבו התעוררה הנקודה שבלב, מתחיל להתפתח מהר יותר ובנוסף הוא מתחיל לדרוש דברים גבוהים יותר, שלא קיימים בעולם הזה. כך יוצא שפועלים בו 2 כוחות, שאיתם הוא מברר את זה כנגד זה.
- לאחר שהאדם מגיע לקבוצה, אם הוא משתמש בכוחות הטבע בצורה הנכונה כפי שמסבירה לו חכמת הקבלה – כוח האור וכוח הסביבה שתכוון אותו לאור בצורה הנכונה, הוא מתחיל להתפתח בצורה הנכונה.
- את הדרישה לכיוון הנכון, האדם יכול לקבל רק מהסביבה, וכתוצאה מכך הוא גם לומד אחרת, וגם מייצב את עצמו אחרת לעומת האור.
- במידה והדרישה של האדם היא לא לכיוון הנכון מתעוררים בו “משטינים”, המתנגדים לכל דבר השייך לרוחניות. זהו תיקון הכיוון – זהו אותו האור שמגיע מלמעלה, ובהתאם לחוסר הבקשה והרצון, הוא מורגש בו ככוחות שליליים.
- אם האדם נכלל בחברה הוא מקבל ממנה תזכורת, שלא צריך להילחם בצורה ישירה כנגד כל המחשבות והכוונות שיש לו לא לכיוון המטרה, אלא שהוא צריך לבקש כוח מהבורא להתעלות מעליהן.
- הגישה למשטינים חייבת להיות עניינית – שהם אותם הכוחות שמייצבים אותנו.
המשך קריאה »
Tuesday, 19 October 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “מי שחיזק לבו”
- כל הבריאה כוללת בתוכה 2 חלקים: חלק אחד נגלה לנו ובו אנו נמצאים – העולם הזה, ומציאות שנסתרת מאיתנו, שאדם רגיל לא יכול לגלות מכיוון שחסרים לנו חושים לזה. אנו מרגישים זאת, כי אנו חשים שהעולם מתקיים בתהליך שאותו אנו לא מצליחים לתפוס.
- “בורא” – הטבע, תכונת ההשפעה החלוטה המחזיקה את כל הטבע. אנו לא מכירים אותו, מלבד מספר אנשים לאורך ההיסטוריה של האנושות, שהגיעו להכרת הכוח הזה וכתבו לנו איך להגיע אליו – המקובלים.
- המקובלים כותבים לנו שכל העולם שלנו חייב להגיע מדרגת הקבלה לדרגת ההשפעה, ושאת השינוי הזה ניתן לעשות רק בעזרת כוח ההשפעה הגלובאלי שקיים בטבע.
- ניתן להפעיל את השפעת הכוח העליון עלינו, על-ידי עשיית פעולות פשוטות, שבהן נשתדל להתחבר בינינו ולבצע פעולות השפעה – הן בצורה פיזית והן בלימוד על המציאות הנסתרת.
- אם אנו מתחברים יחד ומשתדלים לייצר בינינו את תכונת ההשפעה ההדדית, ויחד עם זה אנו לומדים על קיום המציאות הנסתרת – תכונת ההשפעה, אנו מושכים על עצמנו את תכונת ההשפעה שתשפיע עלינו ותשנה אותנו.
- השינויים בדרך ההתפתחות הרוחנית מגיעים בהתקרבות ובהתרחקות מתכונת ההשפעה לסירוגין. כך אנו משתנים, ואם אנו לא נוטשים את השיטה, אנו מגיעים למצב שבו הן תכונת הקבלה והם תכונת ההשפעה מתגלות באופן מקסימאלי, ומשני הכוחות הגדולים הללו אנו יכולים להרכיב “קו אמצעי”.
המשך קריאה »
Sunday, 17 October 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “וידעת היום והשבות אל לבבך”
- אנחנו מתחילים מגילוי השבירה, זה המצב ההתחלתי שלנו. אנחנו נמצאים כאן במדרגה התחתית, הגרועה ביותר, שעדיין לא התגלתה לנו בכל הרע, בכל החורבן שנמצא בה.
- העבודה שלנו היא עבודה בתיקונים. התיקונים נעשים על-ידי המאור המחזיר למוטב, בהתאם לבקשה, לדרישה מאיתנו, בתנאי שהבקשה היא נכונה, כלומר שאנו מבינים המצב ומה צריך להיות במקום המצב הזה.
- ההתקדמות היא באיתור מקום השבירה – שהיא הייתה רק בין הנשמות ושם גם עלינו לבצע את התיקונים. חוץ מזה לא צריך לתקן כלום.
- מי שמגלה את הרע בצורה מטרתית יותר, מגיע לקבוצה, היכן שנותנים לו לראות הרע במקורו – מאיפה המקור של הרע, מאיפה הוא מתגלה ומתפזר בכל הבריאה – מתוך חוסר הקשר, בשנאה. ואז, בהתאם לכמה שמבינים ומאתרים את זה, מתחילים לתקן.
- התיקון הוא בערבות – “כל ישראל ערבים זה לזה”; ישר-אל – מי שרוצה להגיע, אז הדרך שלו היא דרך הערבות, שהיא סימן ההתקשרות הנכונה בין הנשמות.
- בהתקשרות הנכונה ישנם 2 שלבים: 1- להגיע לדרגת חפץ חסד, שהאדם מרגיש את עצמו כשליח, מלאך, עושה ב”למעלה מהדעת”, מילה, בינה. דרגה זו מושגת כתוצאה מהזמנת המאור המחזיר למוטב דרך החברה, במידת התבטלות האדם כלפיה. 2 – שלב האהבה – גילוי הארת החכמה, העברתה לאחרים ברשת הקשר שהאדם בנה בדרגת הבינה, ומילוי האחרים בכל מה שהוא מסוגל לקבל ולהשיג בשבילם. בזה הוא מתחיל להרגיש את מטרת הבריאה ולהכיר את האלוקים.
המשך קריאה »
Wednesday, 13 October 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “ויסב חזקיהו פניו אל הקיר”
- כל ההבחנות והמדידות הן רק כלפי האדם המשיג, כלפי ההרגשה וההבחנות שבנברא בלבד.
- אנו מצויים במציאות שמסודרת כך שמלכתחילה כל הדברים ששייכים לאלוקות – השכינה, תכונת ההשפעה, הקבוצה שבה מגלים ומתקדמים לגילוי הבורא, לא חשובים בעינינו. נעשה כך בכוונה כדי שנעשה יגיעה, שיהיה חשוב בעינינו דבר השפעה, ועל-ידי העבודה הזו נגלה את כל ההבחנות הקיימות במשפיע, מתוך דבר והיפוכו.
- כדי לגלות את המשפיע, אנו צריכים להתכלל מתכונותיו בעצמנו, וכך אנו משתנים בצורתנו החיצונית – שבמקום שהצורה שלנו תהיה קבלה, הצורה שלנו תהיה השפעה.
- כל התפילות שלנו הן להרים את חשיבות ההשפעה בעינינו, “לאוקמא שכינתא מעפרא”, עד שלא יהיה דבר שחוצץ בינך לבין השכינה, שכל הרצונות שלך יהיו בתכונת ההשפעה, כל רצון יהיה מצויד בכוונה על-מנת להשפיע.
- כל מציאות האדם צריכה להיות מחולקת לשניים: האמצעים שמביאים אותו לתכונת ההשפעה וכל הפעולות שכדאי לו לעשות כדי להגיע לתכונת ההשפעה – מורה, ספרים, קבוצה, הפצה, לימוד, חברים. ובתכונת ההשפעה ישנם גם דרגות החשיבות – קודם השפעה לחברים, לקבוצה, שמביאים להשפעה לבורא.
- הקבוצה יותר חשובה מהבורא, כי היא האמצעי שבלעדיו אי אפשר להגיע אליו.
- הכול צריך להיות מסודר בקו, שכל נקודה ונקודה בקו הם רצונות שמסודרים לפי חשיבותם להתקדמות, יותר או פחות.
- כל יום מלכות חוזרת להיות בתולה – בכל יום אנו צריכים להבין שקמים תמיד בחוסר קשר עם הקבוצה, ההשפעה, השכינה, הבורא. וזה נכון וטבעי שכך אנו מתחילים שוב ושוב את בירור הכלים.
- “בכל יום יהיו בעיניך כחדשים”; ודאי שצריכים ללכת באמונה למעלה מהדעת. ודאי שאין לצפות שבבוקר תכונת ההשפעה תהיה חשובה בעיניך. וזה טוב שאתה שמח בזה שאתה לא שוכח. סימן שישנה השפעת הקבוצה שעוזרת לך להגיב נכון על ההבחנות. זאת אומרת, לא לחפש בך אלא לחפש כוחות חיצוניים להתעלות מעל הרצון האגואיסטי שלך, ולא לחכות שבאגו אי פעם תהיה חשיבות בהשפעה.
המשך קריאה »
Monday, 4 October 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “מהי העזרה בעבודה שיבקש מה'”
- הכל משתנה בכל רגע, ובכל פעם עלי לברר מי אני, מהי המטרה, מהם האמצעים, מה בכוחי או לא בכוחי לעשות, איך וממי לבקש וכו’. כל ההבחנות והשאלות הללו צריכות להתחבר ביניהן, כדי ליצור בסופו של דבר את הכלי הנכון לגילוי ולדבקות.
- הכל מתחיל מאין סוף; מפני שהמצב הראשון הוא אין סוף, אנו חייבים להגיע ממצבנו לכל ההבחנות והתנאים שנקבעים באין סוף.
- באין סוף, הכלי לא מוותר על דבר, ולכן מצב זה מכונה “אין סוף” – אין סוף לדביקות וחיבור לבורא.
- “אין סוף” – אין גבול, אין שום פרט שיכול להיות לא נמצא בחשבון שלי.
- סולם המדרגות מהעולם הזה ועד אין סוף, בנוי מדרגות ויתור הנברא על הדיוק שלו בדבקות לבורא.
- כתוצאה מזה שיש נפילה ממדרגה למדרגה בהשתלשלות מאין סוף עד העולם הזה, ישנה היכולת להגיע מהמצבים השבורים למצבים המתוקנים, בתנאי שמזמינים את האור המחזיר למוטב על הרשימות המתעוררות.
- אם האדם מסוגל לעמוד בכל פעם מול 2 הבחנות – בימין ובשמאל, אז בטוח שהוא מתקדם, כי כל דבר שנראה ממעלה למטה כנפילה ומצב שפל, הופך להיות בירור בקו ממטה למעלה.
המשך קריאה »
Tuesday, 31 August 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “מה הן הב’ פעולות שבזמן ירידה”
- מטרת הבריאה היא תענוג, ותיקון הבריאה הוא השפעה – שניהם מנוגדים זה לזה, וזהו עיקר המכשול שנמצא בתפיסתנו.
- את הדבקות בין שני הדברים המנוגדים יכול לבצע עלינו רק האור העליון, שמשנה את הטבע שלנו.
- רשע – הבורא שולט על ליבו. צדיק – שולט על ליבו בעצמו.
- על-ידי הקבוצה האדם מגיע לחיסרון להשפיע לה’.
- הקשר ההפוך בין האורות והכלים לא נמצא בנו, אלא בכלי המתוקן, שבו ישנו קשר בין הבורא ובין הרצון.
- התא הראשון שבו אנו יכולים להתקיים על-ידי כלי, אור ומסך ביניהם, הוא הבעיה. ברגע שאנו יכולים לבנות 10 ספירות במידה הקטנה ביותר, יש לנו כבר תבנית פנימית, כתא זרע שממנו הכל יכול להתפתח.
- בגשמיות אנו מתקדמים על-ידי זה שהמטרה שאליה אנו שואפים להגיע תומכת בנו. אך הדרך הרוחנית היא הפוכה, ותלויה בתיקון הלב בלבד – שניתן לתפוס 2 דברים מנוגדים במקום אחד, היכן שהמטרה והשגת המטרה הפוכות זו לזו.
- “צדיק” הוא מי שמלכתחילה מצדיק את הבורא על זה שהוא נמצא בפיצול, בשני הדברים המנוגדים יחד.
- תפילה היא חיסרון שנבנה בעומק הלב, כתוצאה מכל המאמצים שהאדם עושה לקראת זה בקבוצה. המאמצים מבליטים את שני הדברים ההפוכים, עד שהאדם מגיע למצב שהוא מרגיש שרק הבורא יכול לשלב אותם עבורו. כתוצאה מכך עולה באדם תפילה והוא עובר את ה”מחסום”.
- “מחסום” – המחסום הפנימי שלנו, שלא נותן לנו להבין איך שני הדברים המנוגדים יכולים להשתלב יחד.
המשך קריאה »
Monday, 30 August 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, “כשאדם יודע מהי יראת ה'”
- אם אנחנו רוצים לעלות למלכות דאצילות, אנחנו חייבים להשיג ולו במשהו, את יראת ה’.
- “תמימות” – כשהאדם תולה את עצמו בכוח מסוים מלמעלה.
- כל מה שאנו מסכימים איתו, לא שייך לרוחניות. דווקא הדברים ההפוכים, שלא מסתדרים לפי השכל והרגש, שאני לא רוצה אותם, דווקא עליהם כדאי לי לעבוד.
- אם אני נמצא במצב שבו אני לא מרגיש בו תועלת, הן ברגש והן בשכל, ואני מתעלה מעליו, אני יכול לפנות לרוחניות, מכיוון שכדי להתעלות למעלה ממנו אני אזדקק לעזרת הבורא.
- אהבת ה’ בנויה כולה על שנאת הגוף הגשמי של האדם – הרצונות והמחשבות לעצמו.
- קודם כל עלינו לדחות את הגוף למטה; לקבל את השכל והרגש בחשבון, אך רק כדי להיות למעלה מהם.
- ללכת למעלה מהדעת זה לא אפשרי, אך אנו חייבים לעשות זאת, ולשם כך אנו זקוקים לעזרת הבורא.
- האדם חייב ללכת עד הסוף – אני הולך לבצע, אמנם שברור לו שהוא יתקע בדרך, מכיוון שאם לא נתתי את כל כוחותיי לא אגיע לייאוש מכוחותיי, ואם לא אגיע לייאוש מכוחותיי הבורא לא יוכל לעזור לי.
- האדם לא יודע מה יהיה ברגע הבא, אך הכול מגיע כתוצאה מהלחץ מצידו.
- הסימן הטוב הוא כל הזמן להיות מעל הדעת, הגוף, ואז התענוג מתלבש בהשפעה ולא מבטל אותה.
המשך קריאה »
Sunday, 29 August 2010 אין תגובות »
חלק א’: כתבי רב”ש” כרך א’, מאמר “מטרת החברה – א”, 1984
- האמצעים להגיע למטרת הבריאה, הם החברה ומטרת החברה.
- במאמצים שאנחנו רוצים להתחבר בעצמנו, כלומר לעשות על עצמנו את אותה הפעולה שהאור העליון עושה עלינו בלי לשאול אותנו, אנו מזמינים ממנו כוח שעוזר לנו לעבור את הפעולות הללו ביתר קצב ובצורה הרצויה.
- ישנה שיטה אחת בהתפתחות האדם – שיטתו של בעל הסולם, וכל יתר השיטות הן לא שיטות ההתפתחות, אלא שיטות שנועדו להקל את חיינו בלבד.
- שיטתו של בעל הסולם, היא הדרך איך לעלות במעלות האדם – איך להיות דומה לבורא, ולא להיות בדרגת בהמה – שכולה מנוהלת על-ידי האור.
- “אדם” זו הבחנה פנימית שבנו, שקיימת באדם אך ורק במידת התעוררותו להיות אדם, ואם אין לו את אותה ההשתוקקות הוא “בהמה”.
- התהליך שכל העולם עובר, הוא כדי להגיע לדרגת האדם, וכולם יגיעו לזה, אך תלוי במהירות ובצורה שבהן זה יקרה.
- “יראת ה'” – הכלי שרק בו האדם יכול להרגיש את הטוב והעונג.
- אנו לא מסוגלים להגיע למטרת הבריאה בגלל שינוי הצורה בינינו לבין הבורא – אנחנו המקבלים והבורא הוא משפיע, ולכן אנו לא יכולים להבין אותו. אנחנו חייבים להגיע בדיוק למצב שבו הענפים ישתוו לשורשים, ובינתיים הקשר הוא הפוך.
- העולם הזה הוא המצב היחיד שבו אנו לא מרגישים בושה, מכיוון שהבורא נסתר. במידה שאנו יכולים להיות מוגנים נגד הבושה עם המסך, המגן, הקשר בין האור לכלי נפתח יותר, ואנו מסוגלים לגלות מצבים נעלים יותר – העולמות הרוחניים.
- כל הרעות בעולמנו הן התגלות המצב הבא, אך לא לפי רצוננו.
- אנו נמצאים כל הזמן בקו ההתקדמות; ההתקדמות למצב הבא היא על ידי זה שמגלים לי אותו במעט מלמעלה ואז אני מרגיש בו ייסורים, או שאני מכין את עצמי אליו מרצוני, ואז אני מרגיש בו תענוג.
- המשך קריאה »
