קבלה לעם היום

חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות קס”ו, שיעור 3

• הכוונה בזמן הלימוד: על-ידי ספר הזוהר אני מגיע להידמות לבורא.
• על-ידי כל כוחות הבורא שאותם הוא מפעיל עלינו בצורה הפוכה, מידה כנגד מידה, כדי לשבור בנו את צורות האגו שלנו, אנחנו משתנים בהדרגה, עד שכל הדמות שנקראת בכללות “נבכודנצר” מתרסקת ונעשית לחומר שממנו נבנה דמות דקדושה – הכוונה על-מנת להשפיע, על כל הרצונות שאיבדו את הכוונה על-מנת לקבל.
• על כל צורה שלילית שאנחנו מקבלים, אנחנו צריכים “להתלבש” בדיוק כדי להפוך אותה לחיובית, ש”הכל לטובה”. עלינו רק לדעת איך לעשות זאת – לא לוותר לא על הצורה ולא על היחס כלפיה, אלא אנו צריכים קודם לראות את הנקודה הסופית, ועל פי אותה הדוגמה שאני מקבל לראות איך אנו הופכים אותה לדבר הנכון.
• הקבוצה היא המקום שבו אני מגלה את העליון, הבורא, העולם הרוחני.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות קס”ד, שיעור 2

• מי שמגיע לחכמת הקבלה, צריך לדעת שהיא שיטה, אמצעי לגילוי הבורא לאדם בעולם הזה.
• כדי לעשות זאת, האדם צריך לייחד את עצמו, את הקבוצה – המקום שבו הוא מגלה את הבורא, ואת הבורא עצמו – תכונת האהבה וההשפעה, יחד. בכוונה הזו, במאמץ הזה, עלינו לקרוא את ספר הזוהר, ולאחר יגיעה מסוימת נתחיל לגלות את הבורא.
• כל עוד אני נמצא בחזקת עצמי, לעולם לא אוכל לכוון על-מנת להשפיע נחת רוח לבורא, כי אני כלל לא מרגיש שהוא קיים. במידה שאני נמצא במשהו ב”ישר-אל”, כבר אפשר לדבר על יחס לבורא.
• החכמה שלנו, הגישה שאנו רוצים להשיג את הבורא כמדענים בעולם הזה, מכבה את הגישה הנכונה לרוחניות. גישה כזו לרוחניות היא פסולה מיסודה, כי השכל האנושי לא יכול לגעת בה, ובמקום לגשת לרוחניות אנו ניגשים לעולם דמיוני שאותו אנו מייצבים לפנינו.
• ההבדל בין “אומות העולם” ובין “ישראל” שבנו, זה ההבדל בין לעשות הכל בתוך הדעת, בשכל, בהבנה, או ללכת רק למעלה מזה ולתלות את הכל במאור המחזיר למוטב, בתוך הקבוצה ובמסירות נפש.
• “תיבנה ירושלים מחורבנה של צור” – כל הקליפות שומרות בתוכן על הכוונה על-מנת לקבל, ואם אנו מסוגלים לתקנן בעל-מנת להשפיע אנו מעבירים את הרצון הזה לקדושה, ובזה אנו בונים את “זה לעומת זה”.
  המשך קריאה »

חלק א’: רשב”י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר “לילה דכלא”, אות קמ”ט, שיעור 9

• כל הקריאה והלימוד, הם כדי לגלות אהבה שתתעורר בנו כלפי הבורא.
• לא יכולה להיות תכונת ההשפעה והאהבה כלפי מישהו חוץ מכלפי הבורא, כי חוץ מאיתנו רק הוא נמצא.
• כדי להגיע לאהבת הבורא ניתן לנו העולם הזה, ובו נוכל להתאמן בסביבה המתאימה – במשפחה ובחברה, להגיע מאהבה עצמית לאהבת הזולת, וממנה לאהבת הבורא.
• עלינו לברר מה תלוי בנו להתקדמות, כדי לא לבזבז את הכוחות שלנו ולעשות בדיוק מה שצריך.
• האמצעי החזק ביותר במציאות הוא האור, שמבצע את הפעולה הסופית שמגיעה בסוף כל מאמץ שלנו וחותמת את התיקון.
• עלינו להבין שבכל מצב ומצב שלנו, אנחנו צריכים לראות קודם כל את פעולת האור. ומתוך זה שאנו מכירים בזה, עלינו להודות על זה ולראות את המצב כנכון להתקדמות.
• המצב הנכון להתקדמות הוא כל מצב שבו אני מבין שהוא בא מלמעלה. זה מספיק כי אז יש לי כבר קשר לסיבה, ומתוך זה אני כבר יכול להתעורר לפעולה שלי. והפעולה שלי היא להודות על מה שנעשה, גם בטוב וגם ברע, ולהשתדל מהמצב שבו אני נמצא להתאמץ להגיע לאיחוד ולגילוי הבורא, תכונת ההשפעה.
• “חכמה בגויים תאמין” – אין דבר שיכול להתמודד עם החכמה, השכל והלוגיקה שבעולם הזה, אך חכמת הקבלה עובדת עם שכל וחכמה אחרים, רוחניים, ולכן מי שמנסה להשתמש עם שכל העולם הזה בחכמת הקבלה הוא טיפש.
• כשאנו עושים תיקונים, אנו מגיעים לאותם המעשים ממטה למעלה, כפי שהבורא עשה אותם ממעלה למטה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א’: – רשב”י, הקדמת ספר הזוהר,  מאמר “לילה דכלא”, אות קל”ח, שיעור 7

• בזמן קריאת הזוהר, אנו צריכים לראות את המעשה הסופי האחרון – שאנו משפיעים לבורא.
• אנו צריכים לחשוב שמצבנו הסופי הוא שמתעוררת בנו כוונה להשפיע לבורא, ואנחנו משתדלים ליישם אותה.
• בעת הקריאה אנו צריכים לפרש את המילים בצורה הנכונה – אך ורק כלפי ההשפעה ולא כלפי הרגשתנו הטובה האגואיסטית.
• רק על-ידי הלילות אנו מגלים את היכולת לגלות את מצב גמר התיקון.
• רוב האור נשאר בראש הפרצוף ורק חלק קטן ממנו מגיע לתוך הפרצוף. לכן ראש הוא עיגולים ותוך הוא יושר.
• למרות שהזיווג שנעשה בראש מתפשט בקו לדרי מטה, הוא מתפשט גם לרצונות שלא יכולים להצטרף לזיווג, וכך יש בזה גם להם התקדמות לגמר התיקון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א’: רשב”י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר “לילה דכלא”, אות קל”ח, שיעור 6

• השורש הרוחני יורד ומתלבש בעולם הגשמי פעם אחת בהיסטוריה, אך הוא נותן לנו רק תוצאות. ואנחנו מדברים על השורשים שאליהם אנו צריכים להידמות. לכן אנו קוראים את הסיפורים כביכול הכתובים בזוהר, אך אנו צריכים לתאר לעצמנו אותם התכונות, הכוחות, והפעולות שמחברי הזוהר גילו, ולא ומקרים בעולם הזה.
• “שגגות” – המצבים ההתחלתיים שלי – לא מה שעשיתי אלא מה שאני מגלה. מתגלה החטא, חלק מהשבירה.
• “זדונות נעשים כשגגות” – כאשר אני שומר על עצמי לא לקבל על-מנת לקבל.
• “גיהנום” – לקבל על-מנת לקבל – אין דבר הגרוע מזה. “גן עדן” – בינה – אם אני עובד כמוה, אני מרגיש שאני נמצא בגן עדן.
• הכל זה בכוח הבקשה להתחבר עם הזולת שאני מעלה, ואז מגיע כוח מלמעלה שעוזר לי להתחבר.
• העיקר היא הכוונה בזמן הלימוד – איך אנו יכולים להשתמש ברצונות שלנו, ושטקסט הזוהר “יצלצל” ברקע.
• עלינו רק להשתדל לאתר את מקום החתך בינינו ולבקש תיקון.
• אנו מתקדמים תמיד מזה שאנו מגלים עוד חלק מהרצון לקבל המקולקל שלנו, ומהמקום הזה אנו צריכים לראות את קשר המצב עם המטרה – שהרצון לקבל המקולקל לא מרחיק אותנו מהמטרה, אלא נותן לנו אפשרות להתקדם אליה, כי אנו מביאים אותו לתיקון.
• כל אחד שייך לדתו ואין לאף אחד זכות לשנות בהן משהו, מכיוון שאין בין הדתות והאמונות המוכרות לנו כל קשר לרוחניות, אלא לתרבות בלבד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא”

• מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו, ומתוך זה שהבורא הוא טוב ומיטיב, הוא נתן לנו אפשרות להגיע למצב הגבוה ביותר – שנהיה כמוהו.
• אנו הופכים להיות כבורא ב-2 נקודות עיקריות: 1- עצמאות, כי הבורא הוא קדמון לכל, והאדם צריך להגיע למצב שגם הוא יהיה קדמון במה שהוא עושה, אחרת הוא לא יהיה עצמאי. 2- להשפיע כמו הבורא.
• מגיעים לזה על-ידי תנאים, הכנות הקיימות בתוך האדם; באדם נמצאים שני כוחות מנוגדים זה לזה – קבלה והשפעה, ובשילוב שניהם האדם בונה את העצמאות שלו.
• “ברית” – כאשר האדם מקבל על עצמו לבנות את האדם שבו, מתוך הנתונים ששולח ומייצב לו הבורא.
• “ישראל” – מי שמכוון את עצמו ישר-אל, ומבין שהוא צריך להיות באמונה למעלה מהדעת בכל מצב ומצב, אחרת הוא לא יכול להתקרב, לעשות צעד קדימה.
• העיקר הוא העבודה בזמני הירידה, החושך, הניתוק מהבורא. בזמנים אלה על האדם להשתדל להרכיב בצורה הנכונה את כל האמצעים העומדים לרשותו, ומהם לבנות את המצב הנכון בעצמו, כפי שהבורא נתן לו להרגיש את עצמו בזמן העלייה – במצב רוח, בביטחון ובהסכמה להשפיע.
• גם בזמן העלייה עלינו לבקר את מה שקורה לנו – שזה מגיע לנו מהבורא כדוגמא, ובזמן הירידה עלינו להשתמש באותה הדוגמא, כקטן הלומד מהגדול.
  המשך קריאה »

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “לעולם ימכור אדם קורות ביתו”

• הבורא מביא את האדם למקום ואומר לו “קח לך”, והאדם צריך לקבל את המקום הזה, לבדוק אם הוא מתאים לו או לא ולקבל החלטה, כי ללא החלטה, המקום לא יחזיק אותו.
• המעגל הפנימי בקבוצה חייב להיות ברור – אלה שנמצאים הם הגרעין הרוחני, ולכן בקבוצות המקובלים תמיד היה הסכם או תקנון שחברי הקבוצה היו צריכים לעמוד בו.
• תיקון הנשמה שעלינו לעשות דורש מסירות נפש. במילים אחרות, “לעולם ימכור אדם קורות ביתו”, זאת אומרת שאת כל מה שיש לו לחיים האלו חוץ מהכרחיות, הוא מוכר לרוחניות.
• אדם זה הולך למעלה מהדעת שלו, ועד כמה שהדעת תשתנה ותגדל כל הזמן, הוא משתדל ללכת למעלה מזה. הוא עושה ברית עם הסביבה, שבכל מה שרק אפשר הוא מחזק אותם, מחזיק אותם, נמצא איתם יחד, ומשקיע את כל הכוחות שלו כדי ללכת בחיבור, בברית. ומתוך החיבור, שיהיה לכל אחד ואחד כוח לעלות יותר ויותר, כי אף אחד לא יכול לקבל את כוחות העלייה, אלא מתוך חיבור עם החברה, שבתוכה הוא מוצא את האור.
• אדם שמוסר את עצמו לחברה, נעשה לחברה ולסביבה נכס גדול מאוד, כי ברוחניות כל אחד הוא כנשמת אדם הראשון, וכל נשמה משיגה את כל הנשמות.
• אם האדם משתדל למכור את עצמו לסביבה, בזה שהוא “מוכר את קורות ביתו”, זאת אומרת את האגו שלו, ונכלל בסביבה מעל האגו, מעל הדעת, הוא מביא כוח גדול מאוד איתו. דרכו כבר אפשר למשוך לכולם את האור המחזיר למוטב.
  המשך קריאה »

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, “אני ראשון ואני אחרון”

• מתוך הרצון לקבל, האדם קובע שלא קיים דבר מלבדו. מתוך הרצון לקבל המתוקן, תצטייר באדם דמות הבורא ואז הוא יגלה את קיומו בפועל.
• כשהשליטה העליונה מתגלה באדם כתוצאה מהשתוות הצורה, אז הוא והבורא מצויים בדבקות, ואז האדם יכול להיות בטוח שהוא סיים את הפעולה.
• כל מה שאנו צריכים לעשות, זה לבדוק בצורה מעשית ועניינית, מה יש לנו בתוך הכלים שלנו, לפי הקלקול, התיקון והאמצעים והיכולת שלהם להיתקן.
• אם אנו מתייחסים בצורה כזאת למציאות, אנו מגלים שבסך הכל אנו נמצאים בין “אני ראשון” ו”אני אחרון”, ובאמצע יש לנו בחירה חופשית – למשוך את הכוח המתקן, על ידי פעולות נעשה ונשמע, בלימוד יחד, כדי למשוך את המאור המחזיר למוטב.
• העבודה היא רק בחיבור בקשר בין הנשמות, כי שם הייתה השבירה, ושם הבורא מעורר אותנו מהשבירה. לכן רק שם עלינו לבצע את פעולות התיקון ולגלות את הדבקות.
• דרגות הדומם, הצומח, החי והאדם מתקיימות על ידי האור שמאיר על הרצון, ומתוך 4 סוגי הרצון האלה, רק סוג המדבר יכול להגיב על פעולות הבורא כלפיו בצורה מטרתית.
• האדם סובל יותר מכולם כי הוא רגיש יותר מכולם, ובידיו נמצא קצה החוט שיכול לבצע את פעולת הדבקות ולמשוך אחריו גם את דרגות דומם, צומח וחי.
• ניתן להבין את ההשגחה בצורה נכונה, רק מתוך המקום הנכון, היכן שההשגחה צריכה להתבצע – מתוך הקבוצה.
  המשך קריאה »